נושא : אחר
רמת גיל : אחר
ישוב : חולון

מאפייני מיזם:

  1. המיזם פועל בבי"ס (מספר שנים): זו השנה הרביעית
  2.  שנת תחילת המיזם: תשע"ה 2015

למה יצאנו לדרך:

בביה"ס ניצנים פועלות בכל שנה שלוש כיתות חינוך מיוחד באפיון רגשי או לקויות למידה, לאחר שנים של עבודה עם אוכלוסייה זו, הבנו שהידע שלנו יכול להשפיע על תלמידי החינוך הרגיל ולמנוע מאיתנו הוצאה של תלמידים לחינוך המיוחד, ראינו שמשאבים נכונים, קשר מורה תלמיד ובניית תכניות מותאמות לתלמיד יוכלו לקדמו בתוך מסגרת החינוך הרגיל.

לצד אלו, אנו משקיעים במחשבה ובמעשה של שילוב התלמידים בכיתות החינוך המיוחד במטרה להחזירם במידת היכולת לחינוך הרגיל.

החלום/ תמונת עתיד:

להיות בית ספר המסוגל לתת מענה לכל תלמידיו בהיבט לימודי, רגשי-התנהגותי וחברתי.

שצוות המורות יראה בעצמן מחוללות שינוי בתלמידים בלי קשר לשיתוף פעולה של הורים, לאבחונים ותגיות של הפרעות כאלה ואחרות.

למצוא את הכוחות לשינוי בתוך צוות ביה"ס ולהמנע מהגעה לועדות היוועצות יישוביות או ועדות השמה.

מטרות המיזם ויעדיו

א.כל תלמיד בחינוך המיוחד יהיה משולב בשיעור אחד לפחות באופן פרטני.

ב.כל תלמידי החינוך המיוחד שותפים ומשולבים בכיתות השכבה בכל הפעילויות של ביה"ס. (פעילות הדגל הינה השתתפות בשני פרויקטים בשנה במסגרת למידה מבוססת פרויקטים)

ג.בכל כיתת חינוך רגיל יבחרו 5 תלמידים תת משיגים בהיבט לימודי או מאתגרים בהיבט רגשי- חברתי- התנהגותי ותבנה להם תכנית מדידה וישימה.

קהל היעד:

שלוש כיתות חינוך מיוחד: ג' רגשית, ד' ל"ל, ה' ל"ל

5 תלמידים נבחרים בכל כיתה (א-ו)

האבנים הגדולות של המיזם

"אין אי אפשר, יש איים של אפשר"

4 תפיסות חינוך עליהן נשענת תפיסה ניהולית – כל תפיסה מובילה לפעולות ולשגרות

א.מערכת ערכים – אמפטיה, הכלה והעצמה

מודלינג לצוות, דוגמא אישית

הכשרה של הצוות לפעולות של איתור, חיזוק והעצמת הכוחות של הילדים

הבנה מקצועית של קשייו של התלמיד וגילויי אמפטיה.

ב.אף אחד (תלמיד, מורה, הורה) לא לבד

פיתוח מערכת של תמיכה וחיבור הקשרים בין מורים הורים ותלמידים.

צוות – סופוויז'ן, מפגשים אינטמיים בליווי יועצות ופסיכולגיים: מתן כלים, פיתוח חוסן אישי ומקצועי ועוד

נושאים במפגשי מורים: הידוק הקשר של מבוגר משמעותי לתלמיד.

תפיסות ועמדות כלפי התלמיד המאתגר

הוראה מותאמת.

הורים – מפגשים של הנהגה הורית בהם מיוצגים כל הורי ביה"ס.

מפגשים עם הורי חנ"מ: הצגת תכנית המוגנות, מפגש הורי חנ"מ והורי חינוך רגיל בנוא השילוב לגווניו.

ילדים – איתור צרכים, חוזקות ואתגרים של הילדים, חיזוק תחושת שייכות ותחושת מסוגלות.

ג. אף תלמיד לא נשאר מאחור – במובן של מניעת הדרה ותלמידים בסיכון.

מתן מענה לצרכי התלמיד: ניתוח התנהגות, תרפיה וכו'.

קשר אישי, ביקורי בית.

ד.השפעה הדדית – שילוב התלמידים: פרטני, קבוצתי וכיתתי.

מיצוי היכולת של תלמידי החנ"מ והעצמתם

הגדלת יכולת האמפטיה והקבלה של תלמידי החינוך הרגיל.

בניית סביבת חיים אותנטית הגורמת לאימון ושכלול המיומנויות של כל התלמידים.

פירוט פעולות בכל אבן:

הפעולה תוצאה מצופה מה השגנו
ביסוס תפקיד המחנך הכולל בדגש על קידום מורה תלמיד כל מחנך יקיים שיחות אישיות עם התלמידים, יקיים קשר עם הוריו ויהיה אחראי מלא על תפקודו של התלמיד בכל ההיבטים.  נערכו מס' מפגשים במליאת מורים בנושא דיאלוג משמעותי, ביקורי בית, קיום שיחות אישיות כחלק משגרת חיים ואורח חיים בית ספרי
הבניית  מסגרות לימודיות ארגוניות וחברתיות, המאפשרות הכלת תלמידים שונים בעלי מגוון יכולות לימודיות, חברתיות והתנהגותיות בבית הספר.

 

 בבית הספר קיימות מספר אפשרויות להעצמה ולמתן עזרה בתחום הלימודי, חברתי, רגשי התנהגותי. למשל, מתנדבים, חונכים, חונכויות, קבוצות רגשיות, סטודנטים, מועצות ועוד'….  תלמידי בית הספר משתתפים במסגרות שונות הקיימות בביה"ס, מקבלים מענים בתחומים שונים.
שילוב כלי הערכה ומיפוי התנהגותיים ולימודיים בכתיבת תוכנית עבודה אישית וכיתתית ובשיתוף עם ההורים והתלמידים

 

 כל המחנכות תמלאנה אחת לשנתיים מיפוי רגשי-התנהגותי ולימודי
מיסוד מפגשים קבועים של הצוות הרב-מקצועי להיוועצות, לבנייה ולבחינת התוכניות האישיות, הכיתתיות ותוכנית הבית ספרית.

 

 קיימים מפגשים קבועים בחינוך המיוחד של הצוות הטיפולי, מפגשים עם מחנכות חינוך רגיל על פי הצורך.

צוות ניהול ייפגש בתדירות קבועה לנושאים שוטפים, בדיקת חזון בית ספרי, תכניות בית ספריות ועל פי הצורך.

אחת ל-3 שבועות כיתת חנ"מ נפגשת עם הצוות הטיפולי להיוועצות, בניית תכניות ומעקב.
מיפוי ברמה בית ספרית, כיתתית ואישית של  החוזקות של התלמידים וחולשותיהם בהיבטים לימודיים, חברתיים ורגשיים, כשלב בבניית תוכניות מתאימות.

 

 תכניות אישיות ייבנו וייכתבו על פי נקודות החוזק של התלמידים, בתחומים השונים. וכך גם היעדים והמטרות…
גיבוש  תוכניות עבודה אישיות וכיתתיות בהתבסס על מיפויים הוליסטיים ופרטניים.

 

 בהתאם לתוצאות מיפוי רגשי/ סטטוס יבחרו מספר תלמידים מכל כיתה (בנוסף לילדי מתיא ומאו"ר) שלגביהם יוצבו יעדים ויבנו תכניות להשגת היעדים בכל כיתה קיימות תכניות אישיות לילדי מתי"א / מאו"ר וכן- 5 ילדים נוספים בעלי קשיים בתחומים שונים.
קידום המענה לפרט בכיתה ההטרוגנית באמצעות פיתוח יחידות הוראה-למידה המפרטות סביבות למידה המקדמות מענה לפרט, שיטות הוראה, ארגון לומדים וזמן.

 

 מורות המתי"א בשיתוף מחנכות בונות תכניות אישיות לתלמיד על פי הצרכים של התלמיד וקשייו הייחודים.  מורות המתי"א נכנסות לכיתה ומציגות מודלינג של עבודה מותאמת.  בשכבת ד' מורות המתיא בשיתוף עם מחנכות הכיתה מציגות סביבה לימודית מותאמת.
העמקת הידע המקצועי של הצוות החינוכי בבניית תוכניות יישומיות המקדמות מתן מענה לפרט.

 

כל מורה יתנסה בכתיבת תכניות אישיות הכוללות מטרות בתחומים שונים?: לימודי, חברתי התנהגותי. המורים ישתתפו במליאת מורים בנושא בניית תכניות אישיות.  לכל הילדים שלגביהם הצבנו יעדים בישיבות הפדגוגיות נבנו תכניות בשותפות של מחנכת, יועצת ומורה מתי"א/ מאו"ר/ מדריכה.
מיסוד השיח בין צוותים מהחינוך הרגיל ומהחינוך המיוחד המלמדים בבית הספר, לשם יצירת שפה משותפת ומתן מענה מותאם לצרכים של מגוון הלומדים.

 

 בשכבות גיל בהן קיימות כיתות חנ"מ יתקיים שיח במטרה לתכנן פעילויות משותפות / שיעורים משותפים כולל פרויקט PBL בהתאם לצרכי הילדים בשכבה ועל פי תכנית הלימודים. בנוסף, נוכחות מורות בכשבות הגיל המתאימות במפגש בנושא שילוב ילדים בהשתתפות צוות והורים בכל שכבת גיל מתקיימות פעילויות משותפות חנ"מ וחינוך רגיל, כולל שיעורים קבועים במערכת. התקיים מפגש הורים וצוות בנושא שילוב.

בהמשך, מתוכנן מפגשים נוספים.

יעד לתלמידי חנ"מ: למידה בהלימה מרבית לתוכניות הלימודים בחינוך הרגיל, תוך ביצוע התאמות ושינויים ותכנון חלופות, בהתאם לפער בין תפקוד התלמיד לתפקוד המצופה בשכבת הגיל.

 

 כל תלמידי החנ"מ ילמדו בקצב שלהם תוך הצבת מטרות של קידום הישגים.

 

מה השגנו ? (תוצאות צפויות/לא צפויות)

השנה קיימנו מיצ"ב סקר אקלים חיצוני בשנת תשע"ו נרצה לראות שינוי ב:

  • שיעור התלמידים המדווחים על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מאמצי בית הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על היעדר תחושת מוגנות, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.

דברים שלמדנו בדרך על המיזם

תובנות בעקבות המיזם:

א.תלמידים בעלי קושי לימודי, התנהגותי ורגשי מסוגלים לעשות שינוי בתנאים נכונים עבורם.

ב.עבודה מבוססת נתונים הינה אפקטיבית וניתן לראות את השינוי בצורה מדידה.

ג.בבניית תכנית אישית חשוב להכיר ולהביא לידי ביטוי את מקורות החוזק של התלמיד.

ד.בכוחו של צוות המורים להביא לשיפור ושינוי אצל תלמידים או להיות מזיק ומסלים את הקושי.

ה.צוות המורים חייב להיות בעל ידע מקצועי מעולה ומלווה בסופרוויזן אחת לשבועיים.

ו.הורים הינם משאב חשוב בתהליכי שינוי של ילדיהם, העבודה עימם חייבת להיות נטולת שיפוטיות תוך הבנה של הקול ההורי שלהם.

על ביה"ס

בי"ס ניצנים מונה כ-500 תלמידים.

ביה"ס מורכב:

2 כיתות גן כחלק מחט"צ

3 כיתות חינוך מיוחד

12 כיתות אם חינוך רגיל

3 כיתות תל"י – מסלול ייחודי.

ביה"ס הינו בי"ס ירוק חוקר חולות, שוכן ליד דיונת החולות האחרונה של העיר חולון.

ביה"ס פועל זו שנה רביעית בלמידה מבוססת פרויקטים. עובד ללא ליווי ובהנחיית 3 מנטוריות אחת מהן מחנכת מהחינוך המיוחד.

בביה"ס כ-50 אנשי צוות – מורות וסייעות.

בנוסף, אנשי טיפול: שתי יועצות, שני פסיכולוגים, מנתחת התנהגות, שתי תרפיסטיות וקלינאית תקשורת.

ביה"ס ממוקצע בטיפוח וקידום כיתות ל"ל וכיתות רגשיות.

מוביל/ת המיזם

שמי גלית אטיאס, מנהלת בי"ס ניצנים זו השנה השביעית.

הגעתי לניהול לאחר שעבדתי במספר בתי ספר וראיתי את תפקידי כמחנכת, בעלת יכולת שינוי אדירה, עבדתי עם אוכלוסיות שונות ומגוונות, בתי ספר דמוקרטיים, בית ספר בשכונה מוחלשת ועוד.

בחרתי לגשת למכרז לניהול ביה"ס ניצנים בגלל שלושה מאפיינים: חטיבה צעירה, בי"ס ירוק וכיתות חינוך מיוחד.

בחלומי ראיתי תלמידים מוצאים את המקום הנכון עבורם בביה"ס. ראיתי צוות מורים מקצועי ורגיש המסוגל להניע תהליכים וחוצה את גבולות "האי אפשר".

כאשר הגעתי לביה"ס ראיתי שהמלאכה מרובה והשינוי הנדרש גדול מאוד, השקעתי בשנים הראשונות במשאבים ובעבודה מאומצת ביחסי קרבה ואכפתיות בין מורה ותלמיד, בהכרת הילד המאתגר בצורה מקצועית, בהגדלת ארגז הכלים של המורים בטיפוח תלמידים מאתגרים.

לפני ארבע שנים התחלנו לפעול בלמידה מבוססת פרויקטים, יצאנו לדרך בהשתלמות בית ספרית ובליווי של המכון לחינוך דמוקרטי וכיום אנו פועלים בעזרת 3 מנטוריות מתוך צוות ביה"ס.

גישה זו הקסימה אותי בכך שהיא הביאה לידי ביטוי את התפיסות שלי בפדגוגיה חדשנית אך, בעיקר ביכולת התלמידים להיות מעורבים בלמידה שלהם ובמיצוי היכולת שלהם. לכל תלמיד תפקיד ויכולת השפעה על הנעשה בפרויקט, גישה זו הגיעה מסן דייגו ואהבתי את הרעיון ששם אין כיתות חינוך מיוחד, כולם לומדים ביחד. הפרויקטים בביה"ס ניצנים מעורבים שכבתית ללא הבחנה של חינוך רגיל ומיוחד.

מה הניע אותך ליזום?

לכל אורך הדרך החינוכית שלי פגשתי מנהלים ומפקחים שעודדו אותי ליזום, למצוא פתרונות יצירתיים, את ערך היזמות אני מנחילה גם לצוות שלי.

כאמא לילד (היום בן 22) שהיה תלמיד מאתגר מבחינה התנהגותית אך, בעל יכולת אינטלקטואלית גבוהה,  יכולת כריזמטית ומנהיגותית שלא מצא את מקומו בביה"ס, הרגשתי שאני השליח של תלמידים רבים כמוהו במערכת החינוך.

שאני אהייה האדם שיעשה את השינוי בחלקת האלוהים הקטנה שלי בקרב  תלמידי בי"ס ניצנים.

בתחילת הדרך הניהולית פעלתי ממקום אינטואיטיבי וסוביקטיבי, עם הזמן למדתי ידע מקצועי ורתמתי אנשים טובים ומקצועיים לתהליך. בראש ובראשונה שתי היועצות של ביה"ס, מורות החינוך המיוחד ומחנכות הכיתות.

 עד כמה הרגשת שאתה יכול ויש לך את הכלים והמשאבים לייזום?

גיליתי שלעיתים בסיס השינוי אינו משאבים כספיים אלא ההון האנושי. כאדם שמאמין שאין אי אפשר יש איים של אפשר ידעתי שבכוחי לעשות את השינוי.

אך, היה ברור שעלי לרתום אנשים לדרך.

אני הבאתי תפיסות ניהוליות ובשיתוף היועצות החינוכיות תרגמנו לשגרות חינוכיות.

קיבלתי גיבוי מהמפקחת  הכוללת של ביה"ס, ממפקחת החינוך המיוחד, ממנהלת המתי"א וראש מחלקת פרט בעירייה.

הקושי העיקרי בתהליך הוא שינוי התפיסות והעמדות של המורות ביחס למסוגלות שלהן ולכוחן בתהליך.

במקום בו אתה נמצא, מה גילית על עצמך כיזם?

ראיתי שכאשר התפיסות שלי מזוקקות וברורות לי, הן נהירות לצוות שלי.

האמונה שלי באנשים ובכוחם התחזקה.

חשוב לחשוב בגדול אך להתחיל בקטן ולחוות הצלחות קטנות ולהנות מהן.

שהכישלון או חוסר ההצלחה במקרה אחד אינו מעיד על הכלל ובתנאי שלומדים מה היה שם שגרם לחוסר ההצלחה.

מובילה נוספת של המיזם הינה יועצת ביה"ס אתי חכמון האמונה על תחום החינוך המיוחד בביה"ס.

שמי אתי חכמון ואני עובדת כיועצת חינוכית כ- 18 שנים, מתוכן 11 שנה עם כיתות החינוך המיוחד. אני אמא לילד המאובחן כ ASD, ילד מיוחד עם צרכים ייחודיים.

מה הניע אותך לייזום?

המניע שלי למסע התחיל מהרגע שהילד שלי אובחן על הספקטרום האוטיסטי. במהלך השנים, זכיתי להיות אמא לילד בחינוך המיוחד שזכה ללמוד עם צוותי חינוך מיוחדים. כבר אז ידעתי שזה לא מובן מאליו ושאני והילד שלי הרווחנו. החוויה האישית שלי השפיעה על דרכי המקצועית. כאמא הבנתי את החשיבות של לראות את הילד ולא לראות את הקושי . ולכן, רציתי שהורים בבית הספר שלי יחוו את החוויה הטובה שלי היתה כאם במערכת החינוך, רציתי להיות חלק מהחוויה עבורם, למענם ולמען הילד שלהם.

כיועצת למדתי שלתהליך החינוכי שותפים אנשים רבים עם רמת מעורבות שונה. הכוח האמיתי שלנו הוא הכוח האנושי והתפקיד שלנו הוא להרחיב את מעגל ההשפעה ולצמצם את מעגל הדאגה. לאורך הדרך, ראיתי לנגד עיניי את התלמיד, ייחודו, צרכיו וטובתו. יחד עם זאת, למדתי עם השנים שהדרך הכי טובה לקדם את התלמיד היא דרך מעגלי ההשפעה הסובבים אותו. דהיינו, הצוות ובראשן המחנכת וסייעת הכיתה וההורים כשותפים בתהליך.

שיח משותף ופורה של כל השותפים יוביל לקידום התהליך והצלחתו. בדרך הזו, יש קשיים לא מעטים, אתגרים שמופיעים וגם אי הצלחות. אני מאוד מאמינה שדווקא מתוך הקשיים והדילמות ניתן להתקדם, להתגבר ולהצליח. נוכחתי בזאת הן כאמא לילד בחינוך המיוחד והן כיועצת.

עד כמה הרגשת שאתה יכול ויש לך את הכלים והמשאבים ליזום?

הרגשתי שיש לי את היכולת והכלים להוביל שינוי כבר בהתחלה. תחושת המסוגלות האישית שלי הובילה אותי שלחשיבה שאני יכולה להוביל את השינוי  ולטפח תחושת מסוגלות בצוות.

שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בעיניי זו מטרה נעלית שנמצאת בראש סדר העדיפות. אני גאה להיות בבית ספר שחרט על דגלו את נושא השילוב, ביה"ס שלא רק אומר שילוב אלא מקיים ועושה. מעורר השראה לראות את התרומה של שילוב חנ"מ לא רק לאוכלוסייה הייחודית אלא גם לחינוך הרגיל, לילדים להורים ולצוות.

אני מאמינה  שהתפיסה הרווחת בחנ"מ מחלחלת לשאר המסגרות והופכת להיות משותפת כאורח חיים בבית הספר שלנו.

תחושת המסוגלות שלי התעצמה לאור העובדה שאני והמנהלת רואות לנגד עינינו מטרות משותפות, מאמינות וחורטות על דגלנו את האני מאמין וביחד מסוגלות להוביל את התפיסה ואת התשוקה לתוך חדר המורים והתפיסה הבית ספרית.

האני מאמין שלנו מתייחס לראייה הכוללת של הכוחות הנמצאים בכולנו: בילד, בהוריו ובצוות.  פיתוח יכולת המסוגלות. שיתוף הפעולה ביני לבין מנהלת ביה"ס והאמונה המשותפת נתן לי את הכוחות להיות חלק מהשינוי.

במקום בו את נמצאת, מה גילית על עצמך כיזם?

גיליתי על עצמי הרבה בתהליך, בעיקר גיליתי על הכוחות שיש בי, על המקצועיות, הרגישות ובעיקר- על האמונה בצדקת הדרך, בילד עצמו, התמיכה בהורים והאמירה- זה אפשרי.

חוויתי בדרך הצלחות רבות בזכות השותפים השונים והצוות לצד חוויות של אי הצלחות.

מהכל צמחתי ובעיקר למדתי שהכוח שטמון בנו, הכוח האנושי הוא זה שיוביל קדימה. אני מאוד מאמינה כיועצת שיש לטפח את הכוח האנושי הקיים, לטעת בו תחושת מסוגלות ולהעניק לו תמיכה ועידוד לכל אורך הדרך. לשמחתי, מנהלת ביה"ס היתה שותפה אמיתית, הניעה את התהליך והובילה את החזון הזה.

ובנימה אישית- למדתי שלהיות אמא לילד בחנ"מ זו זכות. זכיתי להיות אמא לילד מדהים, כיום נער בוגר ואחראי. ילד שלימד אותי מהי אחריות, מסוגלות ובעיקר- אמונה.

ללא החוויה האישית שלי, לדעתי כל זה לא היה מתאפשר.

בי"ס ניצנים פועל וחותר לעידוד היזמות בקרב מורים, ואכן מורות יוזמות ומובילות תהליכים.

היוזמה שהצגתי לעיל: "אין אי אפשר, יש איים של אפשר"  הינה שונה ומתאימה יותר להובלת שינוי והטמעת גישה חינוכית.

כדי להוביל ולהטמיע גישה זו נעשות פעולות רבות במסגרת סדירויות, שגרות של ישיבות ועוד.

אך, בבסיסה של היוזמה יש מערכת ערכים וגישות חינוכיות שהדרכים להטמיען הן בעיקר מפגשי מורים לבירור עמדות, מפגשי הורים ועוד.

 

  • הרחבת מעגלי השותפים ליזמות (הצעות, שינויים, יוזמות חדשות על ידי אנשים הפועלים בתוך או מחוץ לבי"ס):
  • פרקטיקות וסדירויות לשיתוף ולמידת עמיתים של ידע, מיומנויות וכלים בתהליך פיתוח יוזמה:
  • מנגנונים מתמרצים ומוקירים ליוזמות:
  • פינוי זמן ומשאבים לפיתוח יוזמות:
  • שיתוף והזרמת מידע (דו-צדדי) על צרכים/הזדמנויות/אפשרויות השפעה:
  • סדירויות לצוות לפיתוח יוזמות:

 

גלית אטיאס