נושא : חוויתי רגשי
רמת גיל : א'-ו'
ישוב : ירושלים
שם המוסד החינוכי : הניסויי ירושלים
שם מנהל/ת : עידית טבת
מספר תלמידים : 420
מספר מורים/ות : 30
מגזר : יהודי
תאריך עדכון : 09/09/2019
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז מנח"י
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : מפרש

שנת פיתוח המיזם

  תשע"ז- תשע"ח

מדוע יצאנו לדרך?

ביה"ס הניסויי יושב במרכז העיר ירושלים, הוא בעל מסורת של פיתוח תפיסות חינוכיות ושל פיתוח דרכי הוראה חדשות.

יצאנו לדרך בשאיפה להרחיב את משמעות הלמידה ואת גבולותיה, להכיל בתוך הגדרת הלמידה את החיים שמחוצה לו, להפוך את הסביבה האורבנית שבה הוא יושב למרחב הלמידה של תלמידיו, ובתוך כך להפנות את המבט המתרכז היום בילד ובצרכיו לעבר מבט  הילד בסביבתו. זאת – לשם פיתוח נקודת מבט חדשה של זיהוי הזדמנויות, של יוזמות ושל פיתוח יחסי גומלין בהובלת התלמידים.

החלום/ תמונת העתיד

להיות מודל חינוכי המשתמש בחיים בעיר, בגורמים שסביבו ובאתרי העיר כהזדמנויות למידה חדשות, כסביבות למידה, חקר ופעילות, כהזדמנויות ליצירת מענים רלוונטיים לחיי הלומדים השונים וכמענים לשונות הלומדים

להוות בית חינוך המקיים יחסי גומלין ותורם לעיר בעשייה, בפיתוח פעילויות והדרכות לקהלים שונים באתרים ובמוסדות שסביב ביה"ס, התורם לקהילה החינוכית בעיר בהיותו בית ספר אקדמי, העומד בקשר ישיר עם מכללות להוראה ומאפשר לפרחי הוראה בעיר להתנסות בחינוך ובהוראה במתודות הניסוייות החדשניות

להתוות דרך חינוכית של עשייה לימודית יזמית של התלמידות ושל התלמידים, אשר תוצריה יחזקו את הקשרים של ביה"ס ותלמידיו עם הסביבה האורבנית- עם העיר, יהוו גורמי משיכה למרכז העיר, וגורמים למיתוג ביה"ס  ויהפכו את מרכז ירושלים לסביבה חינוכית אורבנית ייחודית

מטרות המיזם ויעדיו

לחולל שינוי תפיסה של התלמידים את עצמם כמובילי שינוי, לגלות  שהתלמידים רכשו כלים חדשים להובלת ולביצוע פעולה יזמית שיתופית ולימודית

להטמיע בביה"ס תהליכי הוראה למידה חדשניים ולמתג את ביה"ס כגורם חינוכי בעל השפעה, כמשמעותי בעיר וכמוביל דרכי הוראה ופעולה חדשניות בעלות חשיבות והשפעה על הסביבה האורבנית ועל התפתחות התלמידים

להפוך את ביה"ס לאבן שואבת שאליה מגיעות קבוצות כלליות להדרכה ע"י תלמידינו וקבוצות של אנשי חינוך (הבאים לביה"ס כבי"ס אקדמי וכמרכז הפצה) להדרכות ולסיורים של למידת התפיסה החינוכית פדגוגית שלנו

קהל היעד

כלל תלמידי ביה"ס וסביבתו

האבנים הגדולות של המיזם

למידה פורצת את מרחב ביה"ס – ביה"ס "יוצא החוצה"

המרחב האורבני כסביבת למידה

למידה בהובלת תלמידים

פיתוח רשת קשרי גומלין

פרוייקטים ביוזמת תלמידים

מה השגנו ? (תוצאות צפויות/לא צפויות)

בביה"ס  ניכרים כבר עתה הישגי הביניים הבאים:

במחצית השנה הראשונה עברו הצוותים השתלמות להקניית כלים, לבחינת מטרות, לסימון יעדי התוכנית ולבניית תוכנית שכבתית ליישום אבני הדרך של המיזם. בכל השכבות נולדו תוכניות יישום מגוונות, חדשניות הפורצות החוצה ומכוונות לדרכי למידה חדשות.

בכל השכבות בחרו התלמידים והצוות  אתר חוץ בית ספרי וסימנו לעצמם פרויקטים קבוצתיים, תוך יצירת קשרי גומלין עם הסביבה.

הצוותים והתלמידים עוסקים בהבניית הפעילויות, באופני הלמידה במרחבי חוץ ביה"ס ובפיתוח קשרי גומלין עם הסביבה הקרובה לביה"ס. כל השכבות יוצאות  מחוץ לביה"ס, פועלות ומקדמות עשייה מגוונת בסביבתו .

מה הושג ?

חשיבה יוצאת דופן וחדשנית על אפשרויות למידה

מגוון תחומים שלא תיארנו שנגיע אליהם – למגוון כזה ולתחומים הללו

קשרים חזקים ואמיצים עם הגורמים השונים:

אנשי העירייה ,  צוות המוזיאון ברובע היהודי ואנשים פרטיים, כמו ניצולי שואה שעימם נקשר קשר אישי מיוחד ומרגש

רלוונטיות ללומדים ומוטיבציה גדולה לעשייה פעילות משולבת בתחומי הלמידה והחינוך החברתי

הרחבת קשרי הגומלין החינוכיים , הפרסום וההפצה של הרעיונות ושל היישומים החינוכיים :

במחצית שנה זו אירחנו בביה"ס גורמים שונים שבאו ללמוד מהמתרחש אצלנו- התארחו קבוצות סטודנטים לחינוך מהאוניברסיטה העברית ומ"דוד ילין", הגיעו צוותי הוראה מבתי ספר שונים בעיר, גם מהעיר המזרחית, הגיעה קבוצת מנהלים מדרום הארץ… ואת כולם שמחנו לארח ולפרוש בפניהם מהערכים המנחים אותנו ומהיישומים של פדגוגית  החינוך הפתוח הניסויי.

על הפיתוח, על התכנון ועל היישום של כל היוזמות הללו עמל צוות ביה"ס  במחצית זו, ואנו מקווים מאוד שהמיזמים יצליחו להתפתח ולחדש ויאפשרו יצירה והמשך פיתוחם גם בשנה הבאה למגוון חדש ומפתיע של תחומי עשייה .

פירוט העשייה במסגרת המיזם בביה"ס השנה  ( תשע"ח )

פיתוח תשתית של חטיבה צעירה "יוצאת החוצה":

שיפוץ מרחבי הלמידה והתאמתם לזרימת פעילות פנים חוץ , תוך הבניית  מרחבי למידה חוץ כיתתיים וחוץ מבניים ובניית כיתות חוץ , מתוך תפיסה של שימושי החצר כמרחב למידה פעיל ויצרני

תוכניות עבודה של ביה"ס "יוצא החוצה" ויישומן:

החטיבה הצעירה –

בונה מוזיאון פעיל בגן העצמאות,  וקהל היעד שלה הינו ילדי גנים שיוזמנו לפעול בהדרכת התלמידים.

שכבה ב' –

מאמצת את הספרייה הניידת שבגן העצמאות ופועלת לתגבור ולהפעלה של אירועים סביבה, תוך יצירת קשר עם אגפים ועם בעלי תפקידים בעירייה, תוך הבנייה של אירוע ציבורי ושל שעת סיפור בספריה הציבורית שבגן.

שכבה ג' –

מפתחת קשר עם מוזיאון היישוב הישן ותוך מסע בזמן פועלת ומשחזרת את החיים בירושלים של המאה הקודמת, תוך חקר, התנסות ובניית הדרכה למבקרים במוזיאון. 

שכבה ד' –

מאמצת את מערת האריה בגן העצמאות (במסגרת פרויקטים של חקר מערות ושל למידתן , הגיעה  עד לתקופת האדם הקדמון) וכן משלבת אומנות ומדעים בחקר היסטורי ופרהיסטורי.

שכבה ה' –

יוצאת לחקר של סביבות למידה שונות במסגרת פרויקט ירושלים וכן עוסקת בגינון אורבני אקולוגי, מתכננת בנייה של גינה אקולוגית ירוקה מנותקת קרקע, לגידול צמחי תועלת וגן ירק תוך ניצול שטחים עירוניים.

שכבה ו' –

התלמידים יצרו קשר עם ארגון "עמך " הנמצא בסביבת ביה"ס, ארגון התומך  בניצולי שואה ומפעיל אותם., 

התלמידים נפגשו בקבוצות קטנות עם ניצולים.  אחת מהקבוצות בנתה ריאיון שמטרתו היתה לשמוע  את סיפור חייו של האדם שעימו יצרו קשר ולתעדו.

סופו של התהליך של שכבה ו' – בתערוכה של "לספר את הסיפור". 

 התערוכה   מציגה את תיעוד  סיפורי הזיכרון של ניצולי השואה שאותם פגשו וראיינו.

במהלך העבודה   תכננו התלמידים את טקס יום הזיכרון לשואה על בסיס הסיפורים ששמעו וניהלו טקס מרגש ושונה. אנשים רבים , הן מהצוות והן מההורים, ניגשו אלי כדי להודות על הטקס המיוחד, המרגש, המדויק והמכבד שהעמידה השכבה.

השירה היתה מרגשת מאוד, לקחו בה חלק תלמידי השכבה  והמקהלה.

בחירת השירים, כתיבת הטקסטים  והקראתם ע"י הילדים, המינון , הדיוק במסרים וכל מה שנלווה לטקס הביא את הטקס לרמה הראויה לשבח! 

בתערוכה  תועדו הסיפורים גם בצורה ויזואלית. אפשר היה לחוש באוויר את ההתרגשות של כולם: הניצולים שהגיעו לטקס ולתערוכה , הילדות והילדים, הצוות וההורים.

ראיתי אישה מבוגרת מצביעה על תמונות הילדות שלה, נרגשת ומספרת לכל מי שרצה לשמוע, ראיתי אישה נוספת מוחה דמעה.

ראיתי חיבוקים חמים של הניצולים לכל אחד מהילדים.

היה שם באירוע הזה ובמיזם הזה משהו שאי אפשר להעביר במילים. 

משהו שיישאר של הילדים לעולם,  וכפי שאמרה לי אחת התלמידות בסיום –  משהו שאי אפשר היה להשיג בשום דרך אחרת, לא בספר, לא בסרט ולא בשום צורת למידה אחרת. 

תהליכי הלמידה שהתרחשו שם דרשו עשייה מקצועית, מדוייקת, איכותית ועדינה – מלאכת מחשבת של ממש. 

ניכרה העבודה העמוקה והרצינית של התלמידות ושל התלמידים, הן בחלק של התוכן והן בחלק של ההגשה וההעמדה של הדברים בטקס ובתערוכה. 

על ביה"ס

תפיסה פדגוגית:

ביה"ס פועל ברוח התפיסה החינוכית-פדגוגית ניסויית, המחייבת מבנה ארגוני, שינוי תפיסות עבודה ושיטות עבודה, ומסגרות למידה ייחודיות, המוכוונות התפתחות היחיד והקבוצה בהקשר אישי-חברתי-קהילתי.

הפעילות החינוכית מושתת על מבנה אירגוני המאפשר תהליכי התפתחות אישיים תוך הכרה בשונות והכלתה, גמישות בתוכנית הלימודים, בתכנון ההוראה, במתודות ההוראה ובדרכי הלימוד, באופן מגוון, דיאלוגי, תוך הערכה רפלקטיבית מתמדת והפקת תובנות חדשות – בחינה ואימוץ של רעיונות להתחדשות ולפיתוח שיטות הוראה נוספות.

כל תהליכי הלמידה בביה"ס משלבים את ארבעת היסודות של ה-DNA הניסויי ומתבססים על  הפעלת בחירה, אחריות, התנסות ועצמאות, ומביאים לידי ביטוי בפלטפורמות הלמידה את מגוון המתודות ואת דרכי ההתפתחות בשני הצירים: לימודי וחברתי:

למידה רב גילית פעילה מבוססת פס"ח ( פליאה , סקרנות, חקר )

גיוון בלמידה, ושימוש  בתחומי האומנויות והמיומנויות והעשרתם, פיתוח דמיון וחשיבה יצירתית

עבודה חברתית משמעותית לקידום ערכי שוויון ונתינה

– שילוב הפרט, הכלתו ותמיכה בו 

אוכלוסיה ומיקום:

ביה"ס ממוקם במרכז העיר ירושלים. הוא על איזורי וקולט אליו כ30% מילדי השכונות הקרובות: נחלאות, מוסררה ושוק מחנה יהודה. אזור זה חלש מבחינה סוציו-אקונומית, ובתוכו אוכלוסייה המוכרת לרווחה. ביה"ס קולט כמות הולכת וגדלה של ילדי מהגרי עבודה, מבקשי מקלט ופליטים שרובם מתגוררים באזור הרישום של ביה"ס. משפחות אלו אינן זכאיות לתמיכה של הרווחה ולרוב מתמודדות בהישרדות קיומית. בנוסף, ביה"ס המוכר כעל-אזורי, קולט לתוכו ילדים מכל רחבי העיר ובכלל זה  גם ילדים שנפלטו ממסגרות חינוכיות אחרות. קהילת ביה"ס מאופיינת בשונות המייצגת אוכלוסיות מגוונות בעיר ירושלים, ביניהן משפחות חילוניות ומסורתיות, יהודיות וערביות, חד מיניות וחד הוריות. בגלל אופיו של ביה"ס המתמודד עם מורכבויות רבות של ילדים, הוא מכיל גם אחוז גבוה של ילדים בעלי צרכים רגשיים, בעלי לקויות למידה שונות ומשלב ילדי חינוך מיוחד בתוך הכיתות. חלק חשוב בערכים המובילים את העשייה הבית ספרית הוא ערך ההכלה והחיים בחברה הטרוגנית תוך ניצול ההטרוגניות ככלי חינוכי ערכי.

מיקום ביה"ס במרכז העיר ירושלים, באזור מתחם הבילויים של העיר, מהווה מקום  המושך אליו מידי יום ילדים ומשפחות רבות, פעולתו החינוכית מחוברת מקום, ותרומתו להחייאת מרכז העיר משמעותית.

מוביל/ת המיזם

שמי עידית טבת, ואני חיה את ביה"ס הניסויי ואת דרכו החינוכית כבר 22 שנים.

הגעתי מהאקדמיה – תלמידת תואר שלישי במדעים, לאחר עיסוק בהדרכה בטיולים, במוזיאון הטבע ובגן החיות.

משך אותי החיבור המרגש  בין סקרנות , פליאה, חקר, מדעים, בע"ח , טבע וילדים. תחום ההוראה שלי הוא מדעים וטיולים.  במהלך שנותי בביה"ס פיתחתי סקרנות ורצון ללמוד כל דבר, ללמד כל דבר ולחברו באופן הוליסטי, לא להתמקד דווקא במקצוע אחד.

במהלך 15 שנים הייתי סגנית מנהל בביה"ס והובלתי יוזמות ופרויקטים בסדרי גודל קטנים יותר. למדתי מהם שיש אפשרויות נוספות , וכשרוצים ניתן למצוא את הדרך לגייס משאבים, להתאים שגרות בית ספריות ולהגמישן כדי להגשים תהליכים חדשים בהוראה ובלמידה.

אני מאמינה גדולה ביצירתיות, באלתור שיטתי ובידע כמקור הנאה וכמנוע להצלחה. אני מאמינה בסקרנות וברצון להצליח ככוח מוביל הקיים אצל כל אדם. אני חושבת שצריך למצוא נקודת חיבור ומשם לקדם כל תלמידה ותלמיד; על משקל המשפט הידוע של ארכימדס : "תנו לי נקודת משען ואזיז את העולם ממקומו."

בארבע השנים האחרונות אני מנהלת את ביה"ס ומנסה להובילו קדימה, למצוא דרכים נוספות ושדות חינוכיים נוספים ולהתאימם לתהליכי למידה – הוראה שיקדמו  את ביה"ס ואת קהילת הלומדים שבו , יחד עם הצוות הערכי והיוזם שיש בביה"ס.

מה הניע אותך ליזום?

הרצון להתחדש ולחדש, להיות רלוונטי ולמצוא דרכי הוראה נוספות הפותחות את התלמידים למוטיבציה ומגייסות את הסקרנות

ההכרה שהעיר היא משאב חינוכי אדיר, והוא נמצא מתחת לכף ידינו

הענקת כר רחב לכל מורה לפתח תוכניות ולהתאימן לתלמידים ולאופיים,  כר יצירתי המאפשר למורים ולתלמידים אוטונומיה והזדמנות ליזמות

הרצון להתנסות בדברים חדשים ולשנות את התפיסה של למידה ושל בית ספר

עד כמה הרגשת שאת יכולה ליזום, ויש לך הכלים והמשאבים לכך

בתחילת הדרך החלום נראה רחוק, אבל ניתן להגשמה.

נראה היה כי כדי להגשימו צריך משאבים רבים, וכי מסובך לשנות את שגרות הלמידה ולארגן לו פלטפורמות עשייה ויישום.

עם מהלכי התכנון וההגשמה ראיתי כי יותר מסובך תודעתית להיפרד מהקיים  מאשר לייצר את השגרות החדשות.

אני חושבת שלכל אחד  ישנם הכלים הנכונים ברגע שהוא באמת רוצה להשיג את תוכניתו.

השותפים לצוות המוביל :

צוות "מפרש" : יעל נוה – סגנית המנהל , מילי פור- רכזת חט"צ, שרה אלטמן – מנהלת מרחב ב'-ג' , יפתח גרבר – מנהל מרחב ד'-ה', רינה בן מרדכי מחנכת ו', יעל ברנשטיין- מחנכת ג'.

במהלך השנה שעברה עמל צוות זה על פיתוח המיזם, והוא שותף לו. הצוות מוביל את צוותי הפיתוח בשכבות השונות בתכנון וביישום.

  • הרחבת מעגלי השותפים  ליזמות – במהלך שלבי התכנון יצרנו מעגלי הורים שהיו שותפים לחשיבה על אפשרויות הפיתוח השונות. במהלך הביצוע שיתפנו  את וועד ההורים בעדכונים על המתרחש וכן את כלל הקהילה במיילים.
  • פרקטיקות וסדירויות לשיתוף וללמידת עמיתים של ידע, של מיומנויות ושל כלים בתהליך פיתוח יוזמה: במהלך העבודה התגבש גרעין יזמים  המוביל בביה"ס יוזמות נוספות בשיתוף עם גורמים במנח"י ותוך השתלמויות חוץ בית ספריות.
  • מובילי היוזמות חושפים אותן לצוותי חשיבה בתוך ישיבות הצוות ובכך מייצרים מעגלי למידת עמיתים ושותפויות בחשיבה ובתכנון היוזמות החדשות.
  •  מנגנונים מתמרצים ומוקירים ליוזמות: היוזמות והביצוע זוכים לסיקור במייל השבועי לצוות  ולחשיפה של כתבות קצרות בניוזלטר לקהילת ביה"ס הניסויי.
  •  פינוי זמן ומשאבים לפיתוח יוזמות: ישיבות הצוות השבועיות מוקדשות לפיתוח ולהטמעה של היוזמות.
  •  סדירויות לצוות לפיתוח יוזמות: בישיבות המרחבים עוסקים בתכנון יוזמות קצרות מועד, בבניית קורסים ונושאים משותפים. במהלך הקורסים הללו מתבססת יותר ויותר היוזמה של יציאה החוצה ושל מציאת קשרי גומלין ושותפויות בסביבת ביה"ס. בימי ההיערכות בונה הצוות  תוכניות עבודה שנתיות ומפנה זמן לחשיבה רפלקטיבית ולהערכה של מה שבוצע .