נושא : חוויתי רגשי
רמת גיל : א'-ו'
ישוב : חולון

המיזם פועל בביה"ס 5 שנים

שנת פיתוח המיזם

2013

מדוע יצאנו לדרך?

 (הצורך) ביה"ס אינטגרטיבי, מכיל גם אוכ' ממיצוב  סוציואקונומי בינוני – נמוך וכן 8 כיתות חנ"מ. היקף גדול ביחס לגודל ביה"ס. הווה בעבר אבן שואבת לילדים מתקשים באזור, בבחינת "הזדמנות שניה". הצוות החינוכי מתמחה בשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים מאידך – ההישגים הלימודיים היו נמוכים ( עשירונים 3-5 ). כך גם האקלים. 

החלום/ תמונת העתיד

 הישגיו של ביה"ס יגיעו לעשירון 9 לפחות במקצועות הליבה. מורים, הורים וילדים יהיו בעלי תחושת מסוגלות גבוהה, יהיו גאים בהשתייכותם לביה"ס. אנו נהיה ההוכחה לכך שלא למרות כי אם בזכות שילוב של כל כך הרבה ילדים בעלי צרכים מיוחדים – ניתן להגיע להישגים לימודיים ואקלימיים גבוהים.  

מטרות המיזם ויעדיו

 לקדם את התלמידים למצוינות לימודית  ואת ביה"ס לעשירון 9 בבחינות המיצ"ב כך – בוגרי ביה"ס יגיעו לנקודת פתיחה מצוינת במעבר לחטיבת הביניים.

קהל היעד

ילדים, צוות חינוכי, הורים

האבנים הגדולות של המיזם

א. הגדרה ברורה של מטרות הלמידה– יצירת שגרה

ב. הצבת רף למידה גבוה

ג. תהליך מתמיד של מתן משוב, המורים לומדים למשב באורח אפקטיבי. קישור למצגת משוב אפקטיבי תלמידים ממשבים תלמידים. המבחנים הסטנדרטיים אף הם חלק מתהליכי הלמידה הספירליים המבוססים על משוב.

ד.. מתן נראות לחוויות של הצלחה– יצירת שגרה של כתיבה רפלקטיבית. ושגרה של הצגת תוצרי למידה באמצעים מתוקשבים :  מסרים מוקלטים של ילדים, שילוב של מיומנויות עמידה מול קהל, סרטוני הדרכה, קריינות, מצגות אנימציה וצילום. תמונות של מתן נראות לחוויות של הצלחה 

רשימת צפייה עם סרטונים לדוגמה 

רשימת צפייה נוספת

הצגת הסרטונים – באופן תדיר – במרחב המרכזי של ביה"ס. 

ה. התפיסה "המגדלת"  לאחר יישום המיזם, אימץ ביה"ס את התפיסה המגדלת. זוהי תפיסה פסיכו- חברתית המקדמת שיח של אמפטיה בין באי ביה"ס. לפיכך, נוצרו שגרות במסגרתן נערך שיח רגשי בקרב צוות המורים ובקרב צוות המשלבים. כמו כן הוטמעה תפיסה של "גבולות ללא ענישה". קהילת ההורים לומדת את התפיסה לשם יצירת שפה חינוכית משותפת בין הבית לבין ביה"ס. 

מצגת גבולות מוגנות ומה שביניהם

מכאן למעשה, חל תהליך גידול וטיפוח הצוות החינוכי בזיקה לתובנות : 

"של מי הילד הזה ?"  סדנאות בחדר המורים ( על ידי שתי רכזות השילוב ) לבירור מעמיק של תפיסות הצוות ועמדותיו בנושא השילוב. מכאן,  אחריות משותפת של כלל הצוות להצלחת כל הילדים. קישור למסמך "של מי הילד הזה?"

ביה"ס הוא האחראי לקידום לימודי, רגשי, וחברתי של הילדים.

ביה"ס הוא מקום שמתקיימות בו מערכות יחסים. ללא ברית בית ספר-הורים לא ניתן לקדם, לשם יצירת אמון  קליטה של משפחות ילדי הגן. בתהליך מובנה: היכרות מעמיקה עם כל ילדה וילד. 

המחנך הוא הדמות המשמעותית. רק איתו מקיים דיאלוג ההורה. יצירת ברית מחנך – הורה (תפיסת היחסים בין ההורה למורה כיחסי הרשאה : ההורה מעניק  מעין ייפוי כוח למחנך לחנך את ילדו ). 

תפקיד המחנך הוא חיזוק ההורות. כמו  "סבתא מתפעלת". כאשר הסבתא מתפעלת מהשגיו של הנכד/ה, ההורות מתחזקת. 

הידיעה כי בכל דיאלוג עם ההורים מסתתרות כל מיני תחושות :  גאווה ? השפלה ?  תחושת הצלחה ? תחושת כישלון ? התפעלות ? תקווה ?… כמו כן, הידיעה כי ההורה עושה כמיטב יכולתו ועל פי הבנתו ברגע נתון. תפקיד המחנך – להרחיב את מעגלי המסוגלות ההורית. 

מה השגנו ? (תוצאות צפויות/לא צפויות)

הן בשאלון אח"מ והן בבחינות המיצ"ב האחרון ניכרים מדדי אקלים גבוהים בתחושת המוגנות של ילדי ביה"ס, בתחושת המסוגלות, בהנאה מהלמידה ובגילוי עניין ומוטיבציה. כמו כן ניכרים מדדים גבוהים ביחסי הקרבה והאכפתיות שחשים הילדים מצד הצוות החינוכי. 

באנגלית ביה"ס ממוקם בעשירון עשירי, בשפה – תשיעי ובמתמטיקה – חמישי. קישור למצגת תקציר תוצאות מיצב 2017

דברים שלמדנו בדרך על המיזם

בעבר הוסברו ההישגים הנמוכים  על ידי הצוות בתשומות ביה"ס, כלומר, בהרכב האוכלוסייה. נטען, כי אי אפשר גם לשלב וגם לקדם הישגים. כמו כן, נתלה הדבר בהעדר תמיכה מהבית. כיום אנו נוכחים לדעת כי כאשר מציבים רף למידה גבוה  גם לילדים עם צרכים מיוחדים, אין כל סיבה להעדר הצלחה. כמו כן למדנו שלהימצאותם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה יש ערך מיוחד הנדרש לעתידם של כל בוגרינו: לכלל הילדים מתאפשר ללמוד להכיל את קשייהם ואת צורכיהם. מיומנויות רגשיות כדוגמת ויסות עצמי נלמדות מהמפגש הבינאישי היומיומי בין שתי האוכלוסיות.

על ביה"ס

בית ספר משה שרת הינו ביה"ס אינטגרטיבי  בשני מובנים : בהיבט החברתי  – כלכלי, לומדים בו גם ילדים ממיצוב כלכלי בינוני- נמוך, לצד ילדים מהשכונה  ומשכונות סמוכות, מבוססות יותר, ילדים מבתים דוברי רוסית לצד ילדים ממשפחות וותיקות בשכונה. 

בהיבט השני, בביה"ס משולבות שש כיתות קטנות של ילדים כבדי שמיעה ושתי כיתות של ילדים על רצף האוטיזם ( סה"כ 57 תל' משולבים ). הצוות החינוכי מורכב ממורים, משלבים ( תפקידם לסייע ביישום תכניות התערבות בשיעורים ובהפסקות ) וצוות פרא רפואי גדול. 4 מאנשי הצוות הינם כבדי שמיעה. כלל ילדי ביה"ס לומדים את שפת הסימנים. 

לאורך השנים התמקצע כלל הצוות החינוכי בשילוב תל' בעלי צרכים מיוחדים  וניכרה מצוינות ביכולת שלו לקדם כל ילד/ה באופן מותאם. הילדים בו מתאפיינים ביכולת הכלה גבוהה לאור העובדה שכל שכבה צומחת אל תוך השילוב הלימודי ואל תוך השילוב החברתי. מאידך, ההישגים הלימודיים של ביה"ס היו נמוכים מאוד.

נראה, כי לאור העובדה שביה"ס קלט מספר רב של כיתות חנ"מ חל בקרב המורים בלבול בתפיסה של המשימה המרכזית  של ביה"ס. אט אט המשימה הפכה להיות לדידם "הכלה ושילוב" ולא "הישגים לימודיים מצוינים". 

במסגרת יישום המיזם התחדדה המשימה המרכזית של ביה"ס כמקדם הישגים לימודיים  לצד רווחה רגשית וחברתית. בשלש השנים האחרונות אימץ ביה"ס את "התפיסה המגדלת" המטפחת אקלים פסיכו – חברתי ומקדמת שיח של  .אמפטיה בקרב באי ביה"ס. כיום מהווה ביה"ס דוגמה לכך ששילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים מהווה מנוף להצבת רף למידה גבוה ולקידום הישגים בתחום הלימודי ובתחום הרגשי. כמו כן, שילוב של אנשי צוות ( ארבעה )בעלי צרכים מיוחדים ומהווים מודל חיובי, ממנף פיתוח כשרים וכישורים.  

מוביל/ת המיזם

מנהלת ביה"ס חינכה בעבר בפריפריה בכיתות ה' – ו', עסקה במחקר איכותני ולימדה בתיכון מקיף בתוכנית אומ"ץ. מהותה של התכנית הייתה הגשה לבגרות בלשון ובהבעה לתל' בסיכון לימודי גבוה, בעלי סיכון של נשירה, כך שלתפיסתה  אין כל סיבה נראית לעין, בגינה תלמידים מאתגרים לא יגיעו למצוינות לימודית. בעבר ניהלה את ביה"ס היהודי – ערבי בנווה שלום, בית ספר מורכב ואינטגרטיבי אף הוא. בשנים האחרונות מנהלת את ביה"ס הנוכחי והצליחה למצב את ביה"ס כמקום בו "רואים את הילד" לתפיסתם של ההורים בסביבה. כך קרה שבשנים האחרונות  בחרו הוריהם של קרוב ל – 60 תלמידים מחוץ לשכונה לרשום את ילדיהם לביה"ס. יצוין, כי השכונות הסמוכות לנווה שרת הינן מבוססות מאוד מבחינה סוציו – אקונומית. לאור השבירה של "תקרת הזכוכית" של ביה"ס, השילוב המיטבי של ילדים בעלי צרכים מיוחדים וההישגים הגבוהים של ביה"ס, זה עתה התבשרה המנהלת כי זכתה  בפרס חינוך מחוזי. 

מה הניע אותך ליזום?

בעיה, צורך : דבר מה התערער בתפיסת המסוגלות של באי ביה"ס : ילדים המגיעים לביה"ס עם הישגים נמוכים במיוחד, ללא תמיכה ממשפחתם בתחום הלימודי מציבים אתגר מיוחד למורים. המורים נדרשים לאמונה גבוהה ביכולתם לקדם ילדים אלה. מניתוח שמתבסס על שיחות רבות עם מורים ועל תצפיות בשיעורים, ניכר כי לחלק גדול מהמורים היתה תפיסת מסוגלות נמוכה לגבי יכולתם שלהם לקדם ילדים אלה.  תפיסת מסוגלות זו מתייחסת הן לגבי יכולתם של המורים לקדם משמעותית את הילדים והן לגבי הסיכויים ( בעיניהם של המורים ) של הילדים עצמם להתקדם להישגים לימודיים גבוהים.

עד כמה הרגשת שאת יכולה ליזום, ויש לך הכלים והמשאבים לכך?

 במקום בו אתה נמצא, מה גילית על עצמך כיזם? המחסומים הם בתוכנו. רק אנו יכולים להגדיר את גבולות החופש שלנו ליזום וליצור.

לאורך שנות יישום המיזם, הורחבה התרבות היזמית של ביה"ס ושל אנשי 

הצוות. להלן מספר דוגמאות לפרקטיקות ולסדירויות המבטאות  אותה: 

*צוות כיתות כבדי השמיעה מלמד את כלל הצוות את דרכי ההוראה של  המערך השפתי הקוגנטיבי. באמצעות מערך זה לדוג' ילד כבד שמיעה, בן להורים כבדי שמיעה בעצמם,  המגיע לכיתה א' ברמה שפתית נמוכה ( לעיתים תואם גיל 3.5 – 4.) מצליח לצמצם את הפער ואף מעבר לכך. הנחת היסוד : המערך השפתי הקוגנטיבי מתאים לצמצום הפער השפתי לכל הילדים.

* צוות ההנהלה מוביל תהליך למידה מתמשך בנושא הישגים לימודיים ( האטי ) הצוות מיישם פרקטיקות הוראה של "כל הכיתה כל הזמן" באמצעות תצפית שבועית ומשוב מקדם למורה. ( ד"ר קובי גוטרמן ).

* בהנחיה של צוות המתמחה באוטיזם ושל מנתחת התנהגות  הצוות יוזם תכניות התערבות רגשיות וחברתיות אישיות לילדים וכן מערכות שעות אישיות. קישור לדוגמה של מערכת אישית לילד מכיתה ג'  

* לצוות הפרא – רפואי ( המתכנס מדי שבועיים ) יוזם  סדנאות בחדר המורים, חשיפה של המתרחש בחדר הטיפולים וכן דיאלוג מקדם עם כל המורים. כמו כן, יוצר שגרה של וועדה פנים בית ספרית, במסגרתה יכול כל איש צוות להיוועץ. 

*מנהלת משתתפת בקבוצת למידה בנושא התפיסה המגדלת, פסכ' ביה"ס, יועצת, מורים מובילים גדלים אל תוך התפיסה ומטמיעים אותה.

* המנהלת מקיימת סדנאות הדרכה להורים בנושא "גבולות ללא ענישה" ומציידת את ההורים בכלים מעשיים ליישום בבית.

*צוות שפה מיישם שגרה של "אנו לומדים בכוחות עצמנו" : פעם בשבוע מתמודדים כלל הילדים  טקסט ללא כל תווך. לאחר מכן מתקיים תהליך של משוב אפקטיבי.

*יצירה של מסגרות לביטוי חוזקות של הילדים. כל איש צוות בוחר תחום שמעניין אותו ללמידה משותפת עם הילדים: מקהלה בשפת הסימנים, סריגה, אתגרים בטבע, חקלאות, תיאטרון באנגלית אומנות ומחזור ועוד. התמונות להלן בקישור כאן

דליה לוגסי