נושא : אחר
רמת גיל : י'-יב'
שם המוסד החינוכי : תיכון ניסויי מסעדה
שם מנהל/ת : נג'אח אברהים
מספר תלמידים : 404
מספר מורים/ות : 45
מגזר : דרוזי
סוג חינוך : רגיל
תכנית מלווה : משרד החינוך

לגעת בגבולות בגבולות

זוהי פרדיגמה חינוכית חדשנית העוסקת בבחינת הגבולות (אישיים וחברתיים) ותפקידם במעשה החינוכי. היא מתמקדת בהקניית מודעות וכלים לשילוב סמכות דיאלוגית בחינוך. המוצר מאפשר:

  • שיח משחרר מתמיד בין כל הגורמים השותפים לתהליך
  • העצמה ופיתוח יכולת הביטוי העצמי
  • למידה עצמאית

רכיבי המוצר (רשימה חלקית):

  • מרחבי למידה אלטרנטיביים ומגוונים הנבנים במשותף על ידי מורים ותלמידים.
  • מסגרות חינוכיות של מפגשים מגוונים (תלמידים, מורים והורים) בשולי הלמידה הממוסדת
  • שיתוף התלמידים באופן פעיל בהתנהלות החיים בביה"ס
  • בית הספר כמוזיאון שמתעד את ההיסטוריה של האזור והתרבות הדרוזית ומבטא את האומנות המסורתית והחדשנית העכשווית. תלמידי בית הספר הם המדריכים במוזיאון.
  • הפיכת בית הספר למרכז משאבים שופע ידע וערכים, המבוסס על שיח ודיאלוג רב תרבותי.

יצירת כלים לפעולת בית הספר כמרכז תמיכה להורים ולקהילה ובנוסף כמרכז הכוונה לאקדמיה (תלמידים/הורים)

למה יצאנו לדרך?

  • הסמכות הקבועה של המורה וההורה, שהתאימה לזמנים שחלפו, התערערה ואינה מספקת עוד מענה לפיתוח דמות הבוגר במאה ה – 21.
  • השייכות של התלמידים לעדה הדרוזית המסורתית לעומת הרצון שלהם להסתגל לעידן הפוסט מודרני יוצרים עמימות בגבולות ובממדי המרחב האישי והחברתי של התלמידים.
  • הפרדיגמה החינוכית הקיימת "גישת ההוראה המסורתית" מתייחסת לתלמיד כאובייקט, ואינה יוצרת הזדמנויות של ביטוי עצמי והתפתחות אותנטית אצל תלמידים בתהליך הלמידה-הוראה-הערכה.
  • לקהילה החינוכית וההורית חסרים  מודעות וכלים בכל הקשור לסמכות דיאלוגית.
  • נוצרה מציאות של העדר גבולות ברורים בתוך ובין מרכיבי המרחבים השונים של המורים: אישי, בין אישי, והמקצועי. מציאות זו גרמה לתלמידים לפרוץ גבולות חברתיים ותרבותיים ולחיות באי ודאות.

הנחות יסוד, ערכים ותיאוריות בבסיס המוצר

[כחלק מפיתוח המוצר, ערכנו מחקר המבוסס על תיאוריות בתחומי הפסיכולוגיה, החינוך, הסוציולוגיה וההיסטוריה. כמה מהתיאוריות שנתנו לנו השראה לדעתי זה מיותר…]:

" בהוראה משחררת. הדיאלוג מחייב אמונה באדם וכבוד אליו יש מקום מרכזי לדיאלוג .

(פרירה, 1990).

פדגוגיה ביקורתיתהחינוך הביקורתי או החינוך המשחרר. החינוך המשחרר ממקד ומחדד ויוצר את קריאת המציאות הביקורתית (פרירה,1972).

תפיסה מורכבת של המושג ״חופש״:  "היעדר הגבולות פירושו היעדר חופש, כי כל אחד חופשי לפגוע בחופש של האחר״. (אבינון מתוך פלדי, 2005).

פיתוח אחריות, כבוד, קבלת האחר, שייכות, שותפות ודיאלוג.

קהל יעד של המיזם מוצר

מורים \ תלמידים \ הורים \ קהילה

התועלות הצפויות מהמיזם/מוצר

  • יצירת מודעות לסוגיות הקשורות לגבולות במעשה החינוכי, והקניית כלים להצבת גבולות אלה בתפיסה של ״סמכות דיאלוגית״
  • המודעות, הידע והכלים העוסקים בגבולות מעצימים את המורים בעבודתם החינוכית
  • הגברת המודעות של התלמידים למורשתם ולזהותם
  • העשרת תהליכי הלמידה-הוראה

תוצאות והשפעות שהושגו בפועל

  • התלמידים שיפרו את יכולת הביטוי העצמי שלהם
  • הורים, מורים ותלמידים קיבלו כלים להפעלת סמכות דיאלוגית
  • שיטות ההוראה הוחלפו מסמכותיות ומסורתיות לשיטות המזמנות דיאלוג.
  • פותחו מרחבי למידה בבית הספר: מוזיאון בית ספרי, מרכז משאבים ומרחבים פתוחים ומזמנים.
  • נפתחו מגמות חדשות בביה"ס.
  • נוצר שיח רב תרבותי.
  • הורחבו גבולות הלמידה – כל מקום נחשב כיום כמרחב למידה לתלמידים.
  • התלמידים מועצמים – הם שותפים בהתנהלות ביה"ס ופועלים כמנחים וכמדריכים במוזיאון ובמרחבים פתוחים בבית הספר.

טיפים על המוצר

כדאי להשקיע מאמצים רבים במעורבות מורים, הורים ותלמידים בתהליך.

שלב התפתחותי

מוצר בשלב פיתוח

 

 

חזון בית הספר

בית ספר תיכון ניסויי מסעדה והסגל החינוכי :

  • שואפים להמריא מהגבולות של הגישה החינוכית המסורתית אל עבר גישות אלטרנטיביות וחדשניות המטפחות את ערך ההכוונה העצמית אצל המורים והתלמידים.
  • שואפים להפוך למקור השראה לקהילות: חושבות ,לומדות ויוצרות במערכת החינוך.

משפט מסמל את בית ספרנו : "מטוהר המעיין בוקע אור לדורות מבריקים"

חברי צוות המיזם

נג'אח איבראהים : מנהלת בית הספר.

מוחסנה איבראהים: מובילת הניסוי.

ראידה איבראהים: מנהלת הידע.

נור שמס: רכז הערכה ומעריך הניסוי.

רג'א אבו שאהין: מוביל ההון האנושי.

ראיד בשארה: מוביל היזמות.

ספאא שרף: מובילה פדגוגית.

אמאני שופי: אחראית התערבות דינמית, מורשת ופיתוח המוזיאון.

עדנאן פרחאת: סגן המנהלת.

יועצים מלוויםֿ

מרשתת הניסוי: מרתה פורת.

יועץ אקדמי: גדי להב.

קולם של חברי הצוות

נג'אח:

"יצאתי לדרך מתוך רצון להוביל יוזמה ברמה ארצית, בפרדיגמה חינוכית שתיתן מענה לצרכים הקיימים במערכת ברמת תלמידים מורים והורים, במגזר הדרוזי ולא רק בו, ולבנות מודל חינוכי חדשני."

ראיד: "אנו חיים בחברה חסרת אונים, שיש בה עמימות בגבולות ודוגלת בסמכות. ומכאן עלה הצורך לחולל שינוי בתפיסה הבית ספרית המשפיעה על החברה שממנה ייפתח חלון הזדמנויות לחדשנות."

מוחסנה: "הרצון שכל בן אדם יוכל לשנות ולהחדיר חדשנות ומקצועיות בעולם התלמיד."

ראידה: "הסקרנות, והאמונה בעשייה החינוכית החדשנית, והשינוי שהוא הדרך להצלחה ולמימוש עצמי."

עדנאן: "האמונה בשינוי דרך העצמת הדיאלוג בעבודת צוות והחשיבה הביקורתית שיובילו להצלחה מערכתית."

נור: "האמונה בחדשנות משמעותית במערכת החינוך שתביא לשינוי בתפיסת בית הספר – מורים ותלמידים – לכן נדרש שינוי פרדיגמטי מערכתי שיעצב את עתידנו."

רג'א: "כאשר ישנן תופעות בבית ספרך שאתה שואף לשנות, וכאשר אתה מאמין שיש לך

פוטנציאל להוביל את השינוי – אז ההצטרפות לצוות הניסוי הינה בחירה שמתבקשת."

אמאני: "התוכן של המיזם, והצוות המוביל יחד עם שיתוף הפעולה- אלה גרמו לי כמורה להצטרף ולתת חלק בו."

ספא: "לגעת בגבולות בגבולות" – זה משפט השראה, שמחייב שינויי בחשיבה ובתפיסה המסורתית שלנו, מבחינה חברתית ולימודית. הניעה אותי גם האמונה בחשיבות תהליך השינוי שהופך אותנו (מורים/תלמידים) לסובייקטים בעלי הכוונה עצמית.

 

מנגנונים, כלים וסדירויות 

  • מסגרות עבודה סדירות לצוותים העוסקים בפיתוח המוצר: צוות מוביל ניסוי, צוות מוביל פדגוגיה חדשנית והצוות החינוכי כולו
  • קפה דילמה
  • למידה חוץ בית ספרית (מורים ותלמידים)
  • טקסי הוקרה למורים הלוקחים חלק בשינוי הפדגוגי
  • במת אורחים: אנשי מחקר, סופרים, אמנים, מנהיגים בחברה שלנו, בתי ספר מהמגזר היהודי (החלוצים על הבמה).

דברים שלמדנו בדרך וטיפים ליזמים חינוכיים

למדנו הרבה על עצמנו ועל התהליך. למידה זו התבטאה בחשיבה הביקורתית לאורך העשייה שלנו, באיסוף ובניתוח הנתונים שעלו בשטח, ובתהליכי רפלקציה מתמידים – אלה התנאים שמובילים אותו לשינוי המיועד.

ממשקים עם גורמים אחרים

בית ספר נופי גולן, מועצה אזורית גולן, אמנים בצילום ובציור, חוקרים באקדמיה, גיל הזהב בכפר, אוצרים במוזיאונים, אנשי תקשורת.