נושא : אחר
רמת גיל : א-יב (6-21)
ישוב : ירושלים
שם המוסד החינוכי : דקלים
שם מנהל/ת : גילה סאק
מספר תלמידים : 70
מספר מורים/ות : 58
מגזר : יהודי
סוג חינוך : מיוחד
פיקוח : ממלכתי דתי
תכנית מלווה : משרד החינוך

בית הספר כמרחב מותאם ומקדם
התאמת הסביבה הפיזית-חושית והמרחב הבין-אישי
המיזם משלב שני מרכיבים עיקריים:

  • התאמה של הסביבה הפיזית– עיצוב מחודש לסביבות הלמידה והעבודה באמצעים כגון צבעים, אקוסטיקה, תאורה, הבניית המרחב, "כיתה מעודדת תנועה", כיתות מודולריות הניתנות לשינוי ע"פ הצורך.
  • התאמת המרחב הבין-אישי – הטמעת כלים של וויסות לאיש הצוות, על-מנת שיוכל לווסת את עצמו ובכך לעזור לתלמיד להירגע. טיפוח מיומנות הקשב של איש הצוות, על-מנת להיות קשוב למסרים הסמויים והלא-וורבאליים שהתלמיד מעביר, ובכך לאפשר לתלמיד להיות פנוי לקשר עם העולם סביבו.

הצורך – למה יצאנו לדרך?
תלמידנו נמצאים במצוקה המובילה אותם להתנהגויות מאתגרות שמונעות מהם להשתלב בקהילה. רוב המסגרות העובדות עם תלמידים המורכבים הללו מתקשות למצוא גישה וכלים המאפשרים להם לסייע לתלמידים.
הנחות יסוד, ערכים ותיאוריות בבסיס המוצר
אנו מאמינים שתלמיד לא צריך להתאים את עצמו לבית הספר אלא שבית הספר צריך להתאים את עצמו לתלמיד ולצרכים הייחודיים שלו, ליכולות והחוזקות שלו, ולפרופיל הייחודי שלו.  

אנו מאמינים שהכלי המרכזי בהתאמה זו הוא איש הצוות עצמו… היכולת שלו לווסת את עצמו ובכך לווסת את התלמיד שלו…היכולת שלו לחשיבה רפלקטיבית על עבודתו ועל ההשפעה שלו ושל הסביבה הפיזית על התלמיד. רק מתוך למידה זו איש הצוות יכול להתאים את הסביבה ואת הגירויים התחושתיים בסביבה לצורכי התלמיד ובכך ליצור קרקע פוריה לצמיחה וללמידה- מפגש עם העולם.
תיאוריות ומקורות השראה
הגישה האקולוגית

גישת "התערבות מכילה"

mindfulness

low arousal

קהל יעד של המיזם/ מוצר

  • קהל המטרה העיקרי הוא הצוותים במסגרות העוסקות בתחום החינוך המיוחד: מוסדות חינוך מיוחד, הוסטלים ומסגרות של עבודה שיקומית ואף משפחות.
  • אנו מאמינים שהכלים שאנו מפתחים יכולים לסייע להתמודד עם אתגרי וויסות והסתגלות לגירויים רבים בסביבה הפיזית והאנושית בכל מסגרת חינוכית, ולא רק בחינוך המיוחד.

התועלות הצפויות מהמיזם/מוצר

  • מענה למצוקות רגשיות  ותחושתיות של התלמידים באמצעות וויסות התלמידים ואנשי הצוות
  • הכנה של סביבה פיזית ובין-אישית מיטיבה לתלמידים בתוכה הם יידעו ליצור קשר, ללמוד ולהוציא לפועל כוחות חבויים.
  • הכלת התלמיד המתקשה.
  • יצירת אקלים לימודי מיטבי.

תוצאות והשפעות שהושגו בפועל
למרות שיצאנו לדרך רק בשנת תשע״ו, השגנו כבר תוצאות מוחשיות:

  • נוכחנו בהפחתה משמעותית של התנגדויות המלוות באלימות בקרב תלמידינו.
  • ראינו שיותר הורים בוחרים לטפל בילדיהם בבית ולא לשלוח אותם להוסטל.
  • הייתה עלייה במעורבות ההורים בנעשה בבית הספר.

שלב התפתחותי
מוצר בשלב פיתוח

חזון בית הספר

בית ספר לחינוך מיוחד- אוטיזם בתפקוד ראשוני. תלמידנו מתקשים במפגש עם העולם החושי ועם העולם האנושי סביבם, זה גורם להם מצוקה וכתוצאה מכך התנהגויות מאתגרות וחוסר פניות ללמידה ומפגש עם העולם. אנו מאמינים שלכל תלמיד הזכות והיכולת ללמוד ולהתקדם, והחובה שלנו היא למצוא את התנאים ואת הדרך המתאימה שתאפשר למידה. עלינו להתאים את עצמנו וליצור עולם מותאם ומתאים המאפשר למידה.

 

חברי צוות המיזם

עמית בר-טוב, מוביל הניסוי (מרפא בעיסוק)

גילה סאק- חברת הצוות (מנהלת בית הספר ומטפלת באמנות)

תמר ברטמן- חברת הצוות – מתעדת / ניהול ידע (סגנית, מובילת אקלים בית ספרי)

נחמה ג'ורנו- חברת הצוות (מטפלת בתנועה)

האנה בן מרדכי- הערכה ומדידה (מרפאה בעיסוק)

הלן סלם- חברת צוות (אחראית סנוזלן)

יועצים מלוויםֿ

סיגל בירן- מרפאה בעיסוק, מתמחה בוויסות חושי/רגשי ויעוץ ארגוני

דגנית יפה-ארגז- יעוץ ארגוני ומומחית הערכה ומדידה

ליז מאיר וויל- מובילה גישה של  "התערבות מכילה"

מכון ברוקדייל — מעומד להוביל תהליך מחקרי במסגרת הניסוי

קולם של חברי הצוות

תמר

ראיתי צורך להתאים את הסביבה לתלמידים באופן מקצועי יותר. נוכחנו  ששינוי סביבות התלמיד בביה"ס, בבית, או מחוץ לביה"ס (הסעות, מועדוניות, נופשונים וכו'…) מביאים לשיפור מיידי.

 

נחמה

הסקרנות לחקור את האוכלוסייה המיוחדת בבי"ס שבה רוב התלמידים לא מדברים או מתקשים בתקשורת מילולית והביטוי העיקרי שלהם הוא ביטוי תנועתי. הביטוי התנועתי יוצר עבורם חיבור בין העולם הפנימי לבין העולם החיצוני, והוא החלק הגלוי של החוויות הפנימיות של תלמידנו. במרחב התנועתי אפשר לצבור מידע אודות מצבו של התלמיד ולעזור לו בארגון התנהגותו, ובוויסותו. אני מאמינה שהחלל המשותף של איש-צוות מודע ומרחב-כיתה מותאמת לתלמיד הם תנאים חשובים לוויסות ולהתארגנות של התלמיד.

 

הלן

הניע אותי הרצון פנימי לחשוב ,לחקור ולשאול שאלות גם לאחר שנות עבודה רבות עם התלמידים. המוטיבציה הפנימית שלי היא להגיע בזכות החשיבה הצוותית לתובנות ובניית מודלים ייחודיים לתלמידינו. העובדה שהמיקוד בעבודת ההוראה שלנו הוא לא רק בתכנים הנלמדים, אלא גם ברבדים פנימיים יותר, מאפשרת לא רק  עבודה חינוכית אלא טיפולית -רגשית. בעבודתי הבנתי עד כמה התאמת הסביבה האנושית והפיזית משפיעה על תחושותיו ורגשותיו של התלמיד.

 

האנה

במהלך השנים ראיתי את השינוי שהתרחש בבית הספר בקרב אנשי צוות, התלמידים והמשפחות, התפתחה וגברה המודעות לצרכים החושיים והרגשיים לאוכלוסייה.

במהלך ההתפתחות המקצועית למדנו על התאמות שונות ( פיזיות ,אנושיות , חושיות ) שלנו ובמהלך השנים ראינו  שתלמידים יותר פנויים לקליטת מידע ולאינטראקציה.

בנוסף, במהלך השנים השתתפתי בוועדות שונות בהן הבחנתי בייחודיות של המענה שבית הספר שלנו נותן ויכול לסייע למשפחות ולמסגרות ההמשך.

 

גילה

מאז שקיבלתי על עצמי את ניהול בית הספר זיהיתי את הצורך לתת מענה למצוקות רגשיות ותחושתיות של תלמידנו, אבל באותה מידה –  לתת מענה למצוקה ולחוסר אונים של אנשי הצוות. הנושא של וויסות חושי וויסות רגשי והקשר שביניהם הוא נושא שקרוב ללבי. אני מטפלת באמנות עם 21 שנות ניסון של עבודה עם מטופלים על הספקטרום של אוטיזם ופגשתי בעבודתי גם עיסוק בתכנים רגשיים וגם בתכנים תחושתיים שטמונים בחומרי

היצירה. תמיד חלמתי על "בית ספר אחר" שניתן למצוא בו תלמידים מווסתים, רגועים ושמחים- וחלמתי חלום דומה לגבי אנשי הצוות.

 

עמית

ליבת הניסוי עוסקת בהשפעה של כל איש צוות על התלמיד. מבחינתי קידום גישה המתמקדת בעולמו הפנימי של איש הצוות כגורם מאפשר ללמידה  היא חדשנית ויחד עם זאת אמתית מאד. יש כאן אמירה משמעותית – אנחנו מכינים לתלמיד סביבה מיטיבה, ואנחנו מלאי אמונה שבתוכה הוא יידע ליצור קשר, ללמוד ולהוציא לפועל כוחות חבויים.

 

מנגנונים, כלים וסדירויות 

1.יצירת "רקמה אנושית"- מנגנוני קשר ותקשורת בין כל באי בית הספר

  • ישיבות צוות סקטוריאליות, כלליות וכיתתיות בתדירות גבוה
  • עיתון בית ספרי

 

  1. עבודה צוותית על חשיבה רפלקטיבית
  • שימוש בצילום ולמידה דרך צפיה (של המצולם עצמו וגם צילום וצפייה הדדית)
  • "מחברת רפלקציה"- ישנם זמנים מעוגנים במערכת לכתיבה במחברת.
  • מפגשי צוות (קהילות לומדות) להעלאת שאלה, קושי ודיון מקרה.
  • שיעורי "הקשבה הדדית" (מפגש עם חומרים תחושתיים שונים, ותיעוד רפלקטיבי לאחר מכן)

 

  1. דגש על וויסות
  • למידה פורמלית על וויסות חושי- ורגשי (השתלמות בית ספרי)
  • התנסויות בהשפעה של אלמנטים תחושתיים שונים על איש הצוות (ימי מודעות בחדר מורים)
  • סדנאות צוות חווייתיות- "לטפל בעצמנו"- מפגש עם כלים שונים לוויסות (מגע, מדיטציה, תנועה, דמיון, אומנות, ועוד)

דברים שלמדנו בדרך וטיפים ליזמים חינוכיים

  • ראוי שכל תהליך חינוכי חדשני יתחיל בבניית תהליכים שיובילו לשינוי פנימי, ערכי בקרב אנשי הצוות .
  • חוסר פניות רגשית של הצוות יכול לעכב אפשרות של שיתוף פעולה ולכן יש צורך לבניית תהליך הדרגתי .
  • חשוב לעצור בצמתים מסוימים כדי לבדוק את עצמנו מחדש —  האם אנחנו בדרך שרצינו להיות בה?
  • יש חשיבות להיות עם "ראש פתוח", ולחפש עולמות תוכן שונים הנוגעים באותו הנושא.להשקיע בתהליך מתמיד של זיקוק ליבת הניסוי ומתוך כך בניית חזון רלוונטי.

ממשקים עם גורמים אחרים

שיתוף הפיקוח והרשות בתהליכים בתוך הניסוי.

מפגשים עם מובילי גישות הקשורות לניסוי

ביקורים במקומות מעוררי השראה