נושא : אחר
רמת גיל : א'-ט'
ישוב :
שם המוסד החינוכי : נווה מדבר
שם מנהל/ת : חאתם אבו קוידר
מספר תלמידים : 938
מספר מורים/ות : 75
מגזר : ערבי
סוג חינוך : רגיל
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : משרד החינוך

מודל הסולחה

תיאור המוצר

מודל ה"סולחה" הוא מודל של ישוב  סכסוכים וניהול קונפליקטים על פי המשפט הבדואי בהלימה למשפט הישראלי. מודל המספק הזדמנות למפגש של שני צדדים במטרה ליישב את הסכסוך ביניהם בליווי ובניהול תלמידי "רואד אל סאלם שהוכשרו למטרה זו.

במרחב של שלום  (שיש בו הבטחה של תיקון – מרחב ניטראלי שבו שני הצדדים ירגישו ביטחון פיזי ורגשי)

שבא לידי ביטוי במעגלים של העשייה החינוכית:

א. תכניות הלימודים – בניית תכניות עבודה שנתיות הכוללות את מרכיבי הניסוי

ב. מפגשים:

  1. מפגש בין תלמידים בבית-הספר– תלמידים מהחטיבה העליונה חונכים תלמידים משכבות הגיל הנמוכות בנושא ישוב סכסוכים.
  2. מפגשים עם תלמידים מבתי-ספר אחרים– תלמידי בית הספר נפגשים עם תלמידים מהמגזר היהודי במטרה להיחשף לדרך שבה כל חברה מנסה ליישב ולפתור סכסוכים, בסוגיות שהתלמידים פוגשים בחיי היומיום בבית הספר ומחוצה לו. בנוסף, מטרות המפגשים הן ללמוד מתרבויות שונות, העברת  הידע הנלמד הקשור במודל ובגישור ויישומו.
  3. מפגשים של תלמידים עם בני משפחה – התלמידים נפגשים עם בני משפחתם כמו: הסבים והסבתות ודולים מהם מידע אודות המשפט הבדואי והתרבות הבדואית בכלל.
  4. מפגשים של התלמידים עם אנשים מהקהילה– תלמידי בית הספר נפגשים עם אנשים מהקהילה במטרה לקבל ולהעביר ידע דו כיווני כמו: שופטים מקומיים, מבתי משפט ואנשי מקצוע בתחומים שונים.

ג. מרחבים הממוקמים בחצר בית-הספר: ה"איגלו" המשמש כמרכז למידה לישוב סכסוכים והמרכז להתנהלות הסולחה. ה "אוהל" המהווה כיתת לימוד, מקום מפגשים עם אנשים מהקהילה הבקיאים בתהליך ישוב סכסוכים ושופטים מקומיים.

המוצר החינוכי שפותח בבית הספר נקרא מודל "הסולחה". מודל זה מציע שינוי תפיסתי וערכי מהותי ביחס לערך החיים ובגישה להתמודדות עם קונפליקטים.

המודל כולל  דרכים שונות ומגוון כלים המסייעים למורים ולתלמידים לפתור סכסוכים, להתמודד עם מקרי אלימות וליישב קונפליקטים הייחודיים לחברה הבדואית.

המודל מבליט ועושה שימוש בתרבות הבדואית העשירה  בפתגמים, מעשיות ומנהגים הפועלים לטובת הפרט בקבוצות שונות

הצורך – למה יצאנו לדרך?

אוכלוסיית תלמידי בית הספר מורכבת רובה ככולה מהשבטים הממוקמים בסביבת בית הספר. כמעט כולם באים מאותו רקע חברתי סוציואקונומי. ישנו אחוז נמוך של תלמידים בעלי לקות למידה . בבית הספר ישנה כיתה של תלמידים במסגרת החינוך המיוחד ובסוף כיתה ו' תלמידי השילוב משתלבים בכיתות יחד עם תלמידי החטיבה העליונה.

קהילת בית הספר מורכבת ממספר שבטים. חלק מהשבטים מעורה יותר וחלק פחות.

בעיה: בתוך מציאות שיש בה יחסי כוח ואלימות היוצרים סכסוכים, מחוץ לבית הספר ובתוך בית-הספר – ביקשנו להתמודד עם הסכסוכים על ידי חיפוש כלי – בניית כלי/שיטה שמציע דרך בריאה – לשם כך, נלקחו עקרונות חיוביים מן התרבות הבדואית האותנטית וכן מן התרבות המערבית הפמיניסטית ההומניסטית.

 

הנחות יסוד, ערכים ותיאוריות בבסיס המוצר

ערכים והנחות יסוד

הנחות יסוד

על האדם ועל שלום:

 האדם טוב מיסודו

 שאיפת האדם לנוע ממתח לרגיעה

 אווירה של שלום מביאה לשלום פנימי

 שלום פנימי מביא לתחושת ביטחון אישי

 ביטחון אישי מאפשר תחושת שייכות

 ביטחון אישי מביא לרצון לביטוי אישי (פירמידת הצרכים של מסלאו)

 ביטוי אישי מביא למימוש עצמי

 אווירה של שלום מביאה לשלום עם הסביבה (ניתן לזהות שלום בסביבה על פי הכבוד)

 

אמונות: 

ערך קדושת האדם, שוויון בין בני אדם ,כבוד לזולת

ערכים:

תודעה – שלום, מחויבות לאמת

ביטחון עצמי – כבוד עצמי, סליחה

יישוב סכסוכים – כבוד הדדי, ערבות הדדית

תיאוריות ומקורות השראה

המודל הסלוטוגני של אנטונבסקי

תיאוריות קונפליקט

קהל יעד של המיזם מוצר

המוצר נבנה בבית ספר בדואי ומשום כך מתאים כמובן למגזר.

יחד עם זאת,  ניתן להתאימו לכל מוסד חינוכי בכל מגזר החווה סכסוכים, אלימות, קונפליקטים, תחושות של העדר שייכות ולקויות אקלימיות.

כמו כן, המודל יכול לדעתנו לשמש גם את משטרת העיירות לפתרון בעיות המתעוררות בקרב הנוער הבדואי.

התועלות הצפויות מהמיזם/מוצר

שינוי תפיסתי של אופן ההתמודדות עם מנהגים והתנהגויות שליליות ומסוכנות שאינן מקדשות את קדושת החיים. בין היתר, הוא נותן מענה לסוגיית נקמת הדם המקובלת בחברה הבדואית.

יישום המודל והכלים הנכללים בו יאפשר לילדים להיות בשלום פנימי שיתבטא ב:

  1. בעלי תודעה של שלום- תלמיד היודע לקחת אחריות, בעל חוש מנהיגות שוויונית, נמנע מלהיות מעורב במקרים של אלימות, רגוע מטבעו ובעל תודעה שוויונית.
  2. בעלי ביטחון אישי- תלמיד המרגיש חופשי לשאול, לספר, לשתף ולהביע את עצמו , לא חושש להתערב ולנקוט עמדה.
  3. בעל יכולת להשתמש בכלים לניהול סכסוכים- תלמיד היודע להקשיב ולנהל שיח, בעל יכולת ורבלית , בעל נוכחות וכושר מנהיגות, בעל יכולת לנתח ולקשר בין דברים, יודע להציע פתרונות ובעל יכולת הפעלת שיקול דעת.

כל זאת כדי  להביא לבוגרים שוחרי ופעילי שלום:

  • בעלי תודעה של שלום
  • בעלי ביטחון אישי– יכולת בחירה בין טוב ורע ומימוש עצמי
  • סוכנים של מרחב של שלום– בעלי יכולת להשתמש בכלים לניהול סכסוכים ופתרון קונפליקטים

תוצאות והשפעות שהושגו בפועל

המודל החינוכי הצליח להביא לשינוי תפיסתי בקרב המורים ובקרב התלמידים והקנה להם דרכים חדשות לפתרון בעיות.

לפני הניסוי, ערכים כגון ערך החיים , ערבות הדדית, שותפות , הכרה באחר וכבוד לזולת היו ערכים שמוקמו אצל התלמידים בסדר עדיפות נמוך. במודל הסולחה, ערכים אלו קיבלו מקום מרכזי מאד ומשמשים כיום כאבני דרך ומתווה לפתרון הבעיות.

התוצאות שהשגנו:

המורים והתלמידים נענו למודל ולוקחים חלק בלב חפץ בפיתוחו והפעלתו בבית הספר ומחוצה לו

הטמעת תרבות הגישור ואורח החיים הדיאלוגי בבית הספר

שינוי בתפיסת הקהילה הבית ספרית אודות קדושת החיים

שיפור האקלים החינוכי הבית ספרי וירידה ברמת האלימות

טיפוח מערכות יחסים חיוביות בין השבטים השונים

שלב התפתחותי

מוצר לקראת יישום

 

חזון בית הספר

ביה"ס הניסויי " נווה מדבר אבו קוידר" רואה את דמות הבוגר הרצוי כאדם אחראי בעל השקפת עולם הומניסטית, ביקורתית ויצירתית, אחראי למעשיו ומעורב בסביבתו.

בית הספר מפתח פדגוגיה חינוכית ערכית חדשנית  המשלבת דרכי הוראה ולמידה  ומטמיע פתרון סכסוכים ויישוב קונפליקטים כאורח חיים וכשפה יומיומית שימושית בסביבה על פי המודל שנבנה בבית הספר.

חברי צוות המיזם

חאתם אבו קוידר: מנהל בית הספר

מוזנה חליחל: מובילת הניסוי

ברוריה אדה: מתעדת

פהד אלעטאונה: מדידה והערכה

מרוות אבו קוידר: חברת צוות

יועצים מלוויםֿ

מחלקת חינוך במועצה אזורית נווה מדבר

קולם של חברי הצוות

חאתם

הניעו אותי הדאגה לקהילה והרצון העז לשתף את הקהילה בעשייה החינוכית מתוך מודעות לאוצר הטמון בתוך התרבות, לערכים המצוינים ולתרומה העצומה ממנה ייהנו כל באי בית הספר.

מוזנה

יצאתי לדרך מתוך אחריות חברתית ורצון עז לשפר את האקלים החינוכי הבית ספרי ולדאוג לרווחתו הנפשית של התלמיד. מקור ההשראה שלי הוא הפוטנציאל הטמון בתלמידים והלהט שלהם לשנות ולהוביל תהליכים, לצד הרצון העז לשמור ולשמר את התרבות והמסורת העשירה שלהם.

ברוריה

מה שהניע אותי ליזום הוא הרצון בהתחדשות והתרעננות שלי ושל התלמידים והמורים. רציתי לתרום לגיוון בדרכי הוראה ולחריגה משגרת הלימודים המסורתית. מקור ההשראה שלי הם התלמידים המבקשים ממני השכם וערב ליטול חלק ביוזמות חינוכיות המתקיימות בבית הספר.

פהד

הניעו אותי הרצון לשינוי חברתי בחברה הבדואית והדאגה לערך חיי האדם. מקורות ההשראה שלי הם הילדים שיכולים להוביל את השינוי אך זקוקים שזקוקים למבוגר אחראי שיאמין בהם.

מרוות:

אני רוצה לשנות את פני החברה בנושא יישוב הסכסוכים ולהוביל את החברה למקום טוב יותר, מתוך מודעות וכבוד לערכים וחיי האדם.

 

מנגנונים, כלים וסדירויות 

העבודה השיתופית בתוך הצוות החינוכי היא חלק חיוני בפיתוח  היוזמה החינוכית. הסדירויות המופעלות בבית הספר:

  • צוות מוביל ניסוי מקצועי.
  • שעות ריכוז למורים, המיועדים לפיתוח והטמעת מודל הסולחה.
  • צוות העבודה של הניסוי נפגש בתדירות  אחת לשלושה שבועות.

דברים שלמדנו בדרך וטיפים ליזמים חינוכיים

אין לוותר למרות הקשיים

חשוב מאוד לגייס קואליציה תומכת ניסוי ולרתום שותפים לעבודה, מתוך הצוות ומתוך הקהילה.

חשוב להיות עם ראש פתוח, להתגמש, להתאים את הפיתוח למציאות ולחשוב אחרת.

ממשקים עם גורמים אחרים

נכבדי השבטים, הקהילה עצמה ובמיוחד אנשי מפתח מתוך הקהילה, נציגי הדת, בתי משפט ושופטים למיניהם, מועצה מקומית ומשטרה.