נושא : אחר
רמת גיל : א'-ו'
ישוב :
שם המוסד החינוכי : הוברמן
שם מנהל/ת : לאה גרוס
מספר תלמידים : 603
מספר מורים/ות : 45
מגזר : יהודי
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז מרכז
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : משרד החינוך

"יש על מה לדבר" רטוריקה ודיאלוגים מעצימים בחינוך

הנחת היסוד שלנו:

תלמיד אשר ייחשף באופן שיטתי וקבוע ללימודי רטוריקה,  יצליח לפתח את יכולותיו בהבעה בכתב ובעל פה, לשפר את תרבות השיח ותרבות הדיבור ולחשוב באופן ביקורתי על טקסטים כתובים ודבורים.

בית הספר פיתח מודל לשכלול כישורים רטוריים, תרבות שיח ודיאלוגים מעצימים. המודל כולל מספר מרכיבים עיקריים:

  1. הוראת מקצוע רטוריקה – תכנית לקידום השפה הכתובה והדבורה,  שכלול מיומנויות רטוריות של תלמידים, וטיפוח כישורים לדיבור בפני קהל בהוראת מקצוע הרטוריקה.
  2. מודל לשיעור דיאלוגי – מודל לשיעור שבו מבנה ייחודי המאפשר הגברה כמותית של זמן הדיבור של הילדים בדיון מובנה, למידה הבנייתית שיתופית ושימוש במיומנויות מידעניות תוך טיפוח תפקודי הלומד.  
  3. דיאלוג בוקר – העמקת הדיאלוגים המשמעותיים והמעצימים של ילדים באמצעות שיח בעל פה בין תלמידים ופרזנטציות של תלמידים בכל בוקר תוך עידוד הגמישות בתכנים ובכיתות.
  4. דיבייט – תכנית להפעלת דיוני דיבייט – דיון מובנה תחרותי בין תלמידים תוך שכלול יכולותיהם בתחום התוכן: כתיבת טיעונים רלבנטיים, ניתוחם לעומק וביסוסם בצורה לוגית וקוהרנטית.  בתחום סגנון הדיבור: דיבור בפני קהל, שפת גוף ושימוש בקול ובשפה. ותרבות דיון, הקשבה לזולת, ראיית נקודות מבט שונות ופלורליזם.
  5. רדיו – מודל לקידום ההבעה בעל פה של תלמידים באמצעות לימודי רדיו וקיום שידורי רדיו בית ספריים. התכנית כוללת: כתיבה וקריאה לרדיו – דיקציה, אינטונציה; תחקיר עיתונאי ואומנות הראיון; פיתוח כישורי שפה – לשון תקנית, שיפור סגנון; מוסיקה ישראלית ועולמית- רקע כללי , סגנונות ומבנים מוסיקליים; טכנולוגיות שידור; אתיקה עיתונאית, זכויות וחובות אזרחיות; עריכה והפקת משדרים
  6. משפטים מבויימים – לימודי משפטים וקיום משפטים מבוימים בנושאים רלבנטיים לבית הספר ולהוויה הבית ספרית, תוך שכלול ההכוונה העצמית של הלומדים ויכולותיהם לכתוב ולהציג בעל פה טיעונים.
  7. הייד פארק – מודל לקיום הייד פארק בית ספרי תוך שכלול כישורי התלמידים בכתיבה טיעונית בביצוע פרזנטציות בפני קהלים מגוונים ובניהול דיונים פתוחים.

8. דיאלוגים מתוקשבים – קידום יכולות התלמידים בהבעה בכתב ובעל פה באמצעות כתיבת בלוגים כיתתיים, ניהול פודקאסטים, מיזמים ללמידה סינכרונית באמצעות שיחה בעל פה עם בתי ספר אחרים ועוד.

הצורך – למה יצאנו לדרך?

תלמידים במערכת החינוך מוערכים על פי מבחנים ועבודות בכתב. מבחנים אלה, לעיתים, אינם דורשים עושר מילולי רחב. עיקרה של הלמידה מתקיימת בקריאה, כתיבה אולם במרבית השיעורים התלמידים אינם נדרשים לדבר מעבר למענה לתשובה של מורה בכיתה והם אינם שומעים שפה מדוברת שתעשיר את הידע שלהם  בעברית.  

תפישת העולם העומדת בבסיס הניסוי  מגלמת בתוכה את ההנחה שתלמיד, בוגר בית הספר אמור לרכוש מיומנויות שישרתו אותו במהלך לימודיו בבית הספר ובהשתלבותו במסגרות הלימודיות, החברתיות והתעסוקתיות במהלך חייו.  

אנו מניחים שתלמיד אשר ייחשף באופן שיטתי וקבוע ללימודי רטוריקה ולא באופן מזדמן יצליח לפתח את יכולתו הרטורית, להגביר את השתתפותו בדיונים אפקטיביים ולחשוב באופן ביקורתי על טקסטים כתובים ודבורים.  

תיאוריות ומקורות השראה

  • לימודי הרטוריקה הן תהליך קונסטרוקטיביסטי של הוראה למידה, ועל כן מטפחות למידה והבנה משמעותית (Bellon, 2000 ). רטוריקה, מסייעת בטיפוח מיומנויות תקשורת ובטיפוח חשיבה ביקורתית (Allen, Berkowitz, Hunt, 1999). רטוריקה מחנכת לקשב, לסובלנות, ליכולת לבנות טיעונים, להתמקדות בעיקר ולא בטפל, לחשיבה ביקורתית על מידע ועמדות, ולשיפור היכולת המילולית (קליימן, 2008).
  • ישנו קשר הדוק בין בין אימון ברטוריקה לחינוך לאזרחות. המודעות הרטורית תורמת לשיפור יכולתנו כיחידים להשתתף, הן כדוברים והן כנמענים, בכל דיון, ובכלל זה בדיון הציבורי (פרוגל, 2006 ).

קהל יעד של המיזם מוצר

יסודי א'-ו'

חט"ב – ז'-ט'

התועלות הצפויות מהמיזם/מוצר

אם נזמן לתלמידים מגוון רחב של אפשרויות לשיפור השפה הדבורה והכתובה, אז התלמידים ישכללו מיומנויות רטוריות ומיומנויות חשיבה, יצליחו לבטא את עצמם טוב יותר ויקבלו כלים לביטוי עצמי והצגת עמדות שונות בצורה מנומקת גם בעתיד.

תוצאות והשפעות שהושגו בפועל

  • שיפור הישגי התלמידים בהבעה בעל פה  – התלמידים מצליחים להביע דעות בבהירות וברהיטות תוך התאמת המשלב הלשוני והרגש לנמענים שונים. שכלול כושר שכנוע וחידוד מסרים. התלמידים רוכשים כלים מעשיים לחיים: שימוש בשפת גוף והגברת ביטחון עצמי.
  • שיפור הישגי התלמידים בשפה עברית – שיפור יכולות הכתיבה של התלמידים המתבטא בבהירות, רהיטות, כובד משקל, תואם ושנינות
  • טיפוח תפקודים קוגניטיביים ומטה קוגניטיביים של הלומד – לוגיקה מוצקה לבניית טיעונים מנצחים, זריזות מחשבה באלתור בזמן אמת, חשיבה אנליטית וביקורתית לניתוח מעמיק והבנת מצבים.

הפחתת אלימות, שיפור האקלים וטיפוח תרבות דיון – המחשבה ההומניסטית מדגישה את המשמעות המוסרית של הדיבור כיסוד מכונן של הקיום האישי והחברתי כאחד (פרוגל, 2006).  הניסוי מקנה כלים להידברות, להתנהלות בתרבות של מחלוקת, הקשבה לזולת ותרבות דיון, פלורליזם והבנה הדדית וסובלנות.

טיפים על המוצר

 

שלב התפתחותי

מוצר בשלב להטמעה וליישום

חזון בית הספר

בית הספר "הוברמן" הינו בית חינוך להכשרת אזרחי העתיד. בית הספר פועל לקידום יכולות השפה הכתובה והדבורה אצל תלמידים, מיצוי כישרונותיהם והעצמתו של כל תלמיד בתחום הלימודי, החברתי והרגשי.

 

ערכים

  • הוראה ולמידה– בית הספר רואה בדיאלוג החינוכי בסיס ללמידה משמעותית, להקניית כלים לחשיבה, להעצמת זמן הדיבור של תלמידים ולשכלול כישוריהם הרטוריים.  
  • אזרחות ודמוקרטיה – בית הספר מחנך תלמידים למעורבות חברתית על בסיס ערכים ציוניים ודמוקרטיים.
  • תרבות מוזיקאלית – בית הספר פועל לקידום השפה המוזיקלית והתרבות המוזיקאלית.

חדשנות ושיטתיות – לביה"ס מחויבות להיות מרכז הפצה לחדשנות חינוכית באמצעות הפצת מודל הניסוי  ובניית כלים המשווקים את המוצר.

 

חברי צוות המיזם

לאה גרוס- מנהלת בית הספר

ענת גולן – סגנית ומנהלת מרכז ההפצה

חניתה חן- רכזת תקשוב חברה בצוות הניסוי

ארזה כהן – חברה בצוות הניסוי נציגת הגיל הרך

אורית קדוש – רכזת אנגלית חברה בצוות הניסוי

אילת השחר פרנסיס – יועצת אקדמית

יועצים מלוויםֿ

אילת השחר פרנסיס – יועצת אקדמית לניסוי

אלון כהן – מומחה לרטוריקה ודיבייט

נמרוד אלוני – יועץ אקדמי לדיאלוגים מעצימים

צוריאל ראשי – מנחה השתלמות ברטוריקה

 

 

מנגנונים, כלים וסדירויות 

 

דברים שלמדנו בדרך וטיפים ליזמים חינוכיים

 

ממשקים עם גורמים אחרים