נושא : הכנה לחיים
רמת גיל : א-יב (6-21)
ישוב : אבו קרינאת
שם המוסד החינוכי : נווה מדבר לחינוך מיוחד
שם מנהל/ת : ראזי אבו עשיבה
מספר תלמידים : 100
מספר מורים/ות : 46
מגזר : ערבי
תאריך עדכון : 27/06/2021
סוג חינוך : מיוחד
מחוז : מחוז דרום
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : מפרש
  • הצורך:

שילוב מיטבי בחברה ובשוק העבודה, מיצוי פוטנציאל וחתירה מתמדת לשיפור באיכות חייו של התלמיד

 בית ספר נווה מדבר לחינוך מיוחד מכיל תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.   אלו הם תלמידים שלעתים קרובות החברה רואה בהם אוכלוסיה מוחלשת אשר מהווה נטל ושאינה יכולה להביא ערך לחברה.

כשיצאנו לדרך מה שעמד לנגד עיניינו לאורך כל תהליך פיתוח היוזמה הוא עתידו התעסוקתי של בוגר בית הספר שלנו.   אבל, לא רק.  הבנו שחשוב לנו לשנות את הסטיגמה שדבקה באוכלוסיה זאת.   אנחנו מבינים ששינוי חברתי הוא תהליך שלוקח זמן רב.  לכן, במקום לחכות שהשינוי יתבצע בחוץ (בחברה) , עלינו מוטלת החובה להעניק לתלמידים שלנו הזדמנות לתפקד ברמה הכי גבוהה שהם יכולים ולהשתלב בחברה באמצעות התנסויות במגוון הכשרויות מקצועיות.  בנוסף, היה חשוב לנו שהקהילה תראה שהתלמידים יכולים לעבוד כמו כל אדם אחר : הם יכולים לייצר מוצרים, למכור אותם, להפעיל מכונות כיבוד בארועים או מערכת להשמעת מוזיקה.  בצורה כזאת, הקהילה תראה את התלמידים עם החוזקות שלהם.

  • קהל היעד:

תלמידי העל-יסודי בית ספר נווה מדבר- תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, שאין להם תכנית מטעם משרד החינוך שבאמת מלווה אותם לקראת השתלבות מיטבית בשוק העבודה ובחברה בכלל.

  • מטרות היוזמה:
  • טיפוח השאיפה והרצון של התלמידים לחיות חיים איכותיים.
  • פיתוח זהות עצמית ומודעות עצמית בתחום העבודה, מיומנויות תקשורת בין אישית, תחושת מסוגלות וכישורי עבודה.
  • טיפוח המוטיבציה והרצון לנהל אורח חיים אוטונומי מחוץ לבית והמשפחה תוך תחושת ביטחון עצמי.
  • התלמיד ימצא את מקומו בחברה וישתלב בשוק העבודה בצורה מיטבית.
  • רכיבים מרכזיים ביוזמה- (אבני הדרך):

המיזם מתבסס על 3 אבנים מרכזיות, המהווות בסיס לפיתוח דרכי עבודה לצורך קידום המיזם:

הכנה לחיי עבודה: התנסויות בהכשרות מקצועיות שונות במגוון תחומים כגון : ספרות, תכשיטנאות, צילום, תיקון אופניים.  לא מדובר בהכשרות מקצועיות מקיפות אלא במתן אפשרות לתלמידים לחוות התנסויות מקצועיות בתחומים שונים אשר יאפשרו להם רכישת מיומנויות מקצועיות שיסייעו להם בכל תחום אשר יבחרו.

החלוקה לתחומי ההתנסות המקצועית נעשתה על בסיס יכולות, תחומי עניין של התלמיד וגם בראייה של ההזדמנויות העתידיות לתעסוקה בעתיד.

בנוסף, התלמידים רכשו "כישורי חיים" לעולם העבודה כגון מיומנויות מכירה, שיווק, עמידה בלחצים באמצעות ימי מכירות יעודיים שהתלמידים תפעלו בקהילה.

לצד כל זאת, ועל-מנת להבטיח השתלבות מיטבית בתוך עולם התעסוקה ראינו חשיבות בטיפוח :

תחושת מסוגלות עצמית – אשר תבואו לידי ביטוי לא רק בתהליכי הכשרות מקצועיות אלא בכל תחום אשר נלמד בביה"ס  : עברית, ערבית, חשבון וכו' באמצעות דגש על חוויות הצלחה.  בנוסף, הוצעו לתלמידים פעילויות נוספות לטיפוח תחושת המסוגלות : פעילויות גופניות מאתגרות, השתתפות במופעים בביה"ס ועוד.

מיומנויות תקשורת בינאישית – שאיפשרו לא רק את השתלבותם של הבוגרים בעולם התעסוקה אלא גם יאפשרו יצירת קשרים חברתיים טובים ומקדמים.  טיפוח המיומנויות נעשה באמצעות סדנאות יעודיות ותהליכי סינגור עצמי.

לצד מרכיבי המיזם חשוב להבין את העקרונות הבאים שעמדו לנגד עיננינו ושהם חשובים להצלחת המיזם :

  1. עקרון הבלתי תלותיות – מיזם שעוסק בהתנסויות בתחום ההכשרות המקצועיות יכול להעשות בשיתוף חברות גדולות במשק או גופים חיצוניים אחרים.  יחד עם זאת ובמיוחד לאור אוכלוסיית תלמידי ביה"ס, היה חשוב שהמיזם לא יהיה תלוי בגורמים חיצוניים אשר עשויים להפסיק את תמיכתם ביוזמה מסיבות שונות ובכל רגע .  ולכן כל המיזם בנוי על הכוחות הפנימיים – הצוות והתלמידים.  זה מאתגר אבל רק זה יכול להבטיח את ההמשכיות היום יומית של המיזם.
  2. המיזם כחלק אינטגרלי מהיום יום הבית ספרי – חשוב להבין שהצלחת היוזמה תלויה במידה רבה ביכולת שלה להפוך לחלק מחיי היום יום בבית הספר. חלק ממערכת השעות, חלק מהמטרות שבית הספר הציב לעצמו.  רק ככה השינוי יכול להתבסס לאורך הזמן ולא להישאר כמשהו זמני ונקודתי.
  3. יצירת אמון בין התלמיד לתהליך ההתנסות בהכשרות המקצועיות. זה הבסיס שבלעדיו כל תוכנית עלולה להיכשל.
  4. להתחיל ב"קטן" – חלומות גדולים מתחילים בצעדים קטנים. לכן, לאחר תהליך הכנה מעמיק חשוב להתחיל עם קבוצת תלמידים קטנה ועם צוות מצומצם שבשל לעשות את הצעדים הראשוניים במיזם.  רק לאחר מכן, ניתן להרחיב את המעגלים ולצרף עוד מורים ותלמידים אשר יהיו שותפים ליוזמה.

תוצאות בלתי צפויות

ישנם תלמידים אשר הערכנו שיהיה להם קשה להשתלב בתחומי ההכשרות המקצועיות אבל הם הפתיעו אותנו לטובה והיו ולהפך.

על היזם :

ראזי אבו עשיבה, מנהל בית הספר.  15 שנה במערכת החינוך מתוכם 10 שנים בתפקיד מורה ורכז לערבית ו 5 שנים מנהל בחינוך המיוחד.  בעבר עסקתי בהדרכת נוער בסיכון.

לצוות אשר הוביל את היוזמה היו שותפים :

מעאלי עאסלה – רכזת פדגוגית

עביר גנאים – יועצת

מוחמד אבו עשיבה – רכז הכשרות

מה הניע אותך ליזום ?

אנשים נולדים יזמים.  במקרה הספציפי הזה מה שהניע אותי ליזום זה צורך קונקרטי של אוכלוסית תלמידי ביה"ס.  חשוב היה לי להעניק לתלמידים הזדמנות טובה להשתלבות בחברה .  הרגשתי שליזום זה חלק מהגדרת התפקיד שלי.  זה חלק ממה שמצופה ממני לעשות.   הבנתי שאם אני והצוות לא ניתן הזדמנות לתלמידים לעתיד תעסוקתי ובאמצעות זאת גם השתלבות בחברה, אף אחד לא יתן להם.

האם הרגשת שיש לך את הכלים ליזום ?

את הכלים רכשתי תוך כדי תהליך הליווי.  גם לפני היו לא מעט פעולות שעשינו.  יוזמות שפיתחנו.  מה שהיה חסר זה לחבר את הכל ביחד.  היה חשוב לראות איך ניתן לפרק את החלום הגדול למרכיבים. הבנו שהחלום הוא אחד והוא לא משתנה מהיום למחר אבל, כן נכון לשנות מרכיבים במיזם בעקבות תהליכי ניסוי וטעייה.  אנחנו לא מדברים בביה"ס במונחי "הצלחה" ו"כישלון".  אנחנו מביטים על המרכיבים והצורך לשנות חלקים מהם כדי שהמיזם יצליח.

האם הרגשת שהצוות מסוגל "לעוף" יחד איתך ?

מעט מאוד בהתחלה ועם הזמן מספר המורים שמחוברים לתהליך עלה וממשיך לעלות.  לי מאוד חשוב שאנשים יתחברו למהות היוזמה.  למשמעות שלה.  להבנה שהתהליכים והפעולות שאנחנו עושים בחיי היום יום בביה"ס ישפיעו על עתידם התעסוקתי של הבוגרים ועל סיכויי השתלבותם.  החיבור הזה למהות לוקח זמן.  לא מדובר בהתלהבות רגעית שחולפת אלא במשהו עמוק שמאפשר לתהליך היוזמה להיטמע באורח החיים הבית ספרי ולהיות חלק בלתי נפרד ממנו.  זה "בסדר" שבהתחלה חלק מהצוות עושה את הפעולות בלי הבנה מעמיקה.  מה שחשוב זה להיות עקבי ועם הזמן לחלחל את המסרים ולחבר עוד אנשים לתהליך.

  • הרחבת מעגלי השותפים ליזמות (הצעות, שינויים, יוזמות חדשות על ידי אנשים הפועלים בתוך או מחוץ לבי"ס):

עם ההבנה של חשיבות שיתוף צוות כלל בית הספר, ולא רק החטיבה הרלוונטית, הורחבו מאוד המעגלים וזה הניב יוזמות נוספות שאינן קשורות למיזם במקורי ושכבר יצאו לפועל למשל:

  • יוזמת פיתוח והכנת כלים ועזרים פדגוגיים.
  • פיתוח תכנית ״פנים מול פנים״– שיטת יצירה המבוססת על פיתוח מרחב משחקי המאפשר התבוננות פנימה וניתן להשליך ממנה על כל מעשה יצירה ועל כל מעשה חינוך ועל החיים עצמם.
  • בניית קטגוריות לימודיות המשרתות את כלל התלמידים בביה״ס. הקטגוריות הן נושאים בסיסיים שמטרתן כפולה : מצד אחד להרחיב את אוצר המלים של התלמידים ומצד שני, לתת להם ידע פרקטי שישרת אותם בחיים העצמאיים שלהם לאחר סיום לימודיהם.  דוגמא לנושאים : אמצעי תחבורה, פירות וירקות, משק בית.

 

פרקטיקות וסדירויות לשיתוף ולמידת עמיתים של ידע, מיומנויות וכלים בתהליך פיתוח יוזמה:

  1. מינוי רכז הכשרות בית ספרי, שמטרתו להוביל תחום הכנה לחיי תעסוקה בקרב תלמידי כיתות העל-יסודי, בשיתוף שותפים רלוונטיים. חשוב לציין שבמהלך השנה הנוכחית, רכז ההכשרות בנה טיוטה לתכנית הכשרות, תוך הקפדה על: מעורבות בכל ההכשרות, יצירת קשר עם מחנכי הכיתות ואסיפת נתונים עבור התלמידים, ריכוז ותיעוד החומר הרלוונטי לתחומי ההכשרה השונים, יצירת קשר עם אנשי הצוות אשר התחילו את תהליך ההכשרה.
  2. אחת לשבוע צוות היוזמה נפגש כצוות למידה לפיתוח היוזמה.
  3. אחת לחודש, צוות ההכשרה המקצועית נפגש עם אנשי הצוות השותפים בתוך ביה״ס, מטרת המפגש התבוננות על מגוון התהליכים, ופיתוח כלים ליישום מושכל על ידי צוות היוזמה המעורבים.
  4. הצוות המתנסה בתהליך ההכשרות, מקיים רפלקציה על תהליכים וחומרים ואף מפתח חומרים בהתאמה לצרכי התלמידים האישיים.
  5. קיום יום חשיפת והכרת התכנית לשותפים בעשייה החינוכית, הרשות המקומית, צוות מפרש, מעסיקים וגורמים נוספים, מטרת האירוע הוא הערכה והוקרה בתכנית.
  6. במסגרת המפגשים עם ההורים (ישיבות תל״א, יום הורים, …), הם נחשפו למיזם הבית ספרי, החשיבות שלו והצורך במעורבותם בו.
  7. פיתוח מרחבים בביה״ס: חדר הכשרה מקצועית (מרחב המשרת רכז ההכשרה, צוות ההכשרה, התלמידים המתנסים, וכולל הציוד הנדרש). בנוסף לפינות ההכשרה במרחבי ביה״ס.
  8. פיתוח מקצועי המעודד יזמות ויוזמות (השתלמות בית ספרית).