נושא : אמנויות
רמת גיל : א'-ו'
ישוב : נחם
שם המוסד החינוכי : קרוב
שם מנהל/ת : ליאת בר שישת
מספר תלמידים : 443
מספר מורים/ות : 49
מגזר : יהודי
תאריך עדכון : 25/07/2019
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז ירושלים
פיקוח : ממלכתי דתי
תכנית מלווה : משרד החינוך

המיזם פועל בבי"ס: 6 שנים

שנת פיתוח המיזם

 2012

מדוע יצאנו לדרך?

 קבוצת הורים שחיפשה אלטרנטיבות חינוכיות, האחת שרצתה חינוך משלב לילדים ממשפחות דתיות וחילוניות והשנייה שרצתה חינוך אלטרנטיבי. שתי הקבוצות התאחדו והקימו ביחד את בית ספר קרוב.

החלום/ תמונת העתיד

בית חינוך שבו כל הנכנס בשעריו עובר תהליך של התפתחות אישית מבחינה לימודית, אומנותית, חברתית, פיזית ורגשית. הלמידה נעשית ממקום של רצון פנימי שמבוסס בעיקר על התאמת התהליך הלימודי כולו (מה נלמד, איך מלמדים, מי מלמדים, איפה מלמדים, איך מעריכים) לשלב ההתפתחותי של הילד. חיבור לעולם היהודי ממקום של חיבור ומשמעות אשר משפיע על תכני הלימוד, על העשייה ועל ההוויה היהודית. 

מטרות המיזם ויעדיו

 יצירת חינוך שמשלב בין התפיסה ההתפתחותית יצירתית ובין התפיסה המשלבת יהודית, תוך יצירת מודל ייחודי שמשלב בין השניים בצורה קוהרנטית.

קהל היעד

 כלל אוכלוסיית בית הספר

האבנים הגדולות של המיזם

בית הספר "קרוב" הינו בית חינוך המחבר בין גישה השראתית ויצירתית לחינוך לבין עולם המסורת והיצירה היהודית לאורך הדורות ולסביבה ולטבע. לומדים בו יחד ילדים על הרצף בין דתיים, מסורתיים וחילוניים, כאשר תכנית הלימודים מכוונת ליצירת חווית למידה משמעותית וקשובה, המבוססת על ראייה רחבה של האדם הכוללת את עולם הרוח היהודי כחלק חיוני מדמותו של הילד היהודי הגדל בארץ.

החינוך המשלב המבקש לאפשר לכל תלמידי בית הספר להיות בני בית בעולם היצירה היהודי על גווניו השונים, לבנות מרחב של מפגש סובלני ופתוח על יסוד המסורת והתרבות היהודית, ולאפשר ביטוי והעמקה של הגדרות שונות של זהות יהודית על הרצף הדתי, המסורתי והחילוני-תרבותי .

החינוך היצירתי-התפתחותי המקיים חווית למידה רחבה ומשמעותית, המיושם תוך התבוננות בילד כמכלול בעל צדדים חברתיים, גופניים, רגשיים, ושכליים, והמתייחס אל השלב ההתפתחותי של הילד ואל קצב הצמיחה האישי שלו.

 פירוט פעולות בכל אבן:

היוזמה באה לידי ביטוי בכל מאפייני בית הספר: התכנית הפדגוגית, מקצועות הלימוד, אופי הערכה, קשר מורה תלמיד, מערכת הלימודים, צוות המורים והאקלים.

הצגת ביטויי החינוך המשלב: היהדות מהווה בבית ספר 'קרוב' מהות מארגנת הן מבחינת התכנים הפדגוגיים והן מבחינת האירועים החוץ קוריקולריים: טקסי ראש חודש, טקסים שנתיים, פרויקט שכבתי לכל גיל. 

המטרה של החינוך המשלב היא לייצר מחד תרבות יהודית משותפת שמייצרת שפה יהודית משמעותית עבור כל הילדים ולכן רוב שיעורי היהדות נלמדים ביחד דתיים וחילונים (תורה, נביא, בית מדרש, פרשת שבוע, קבלת שבת) מאידך אנחנו עמלים על יצירת זהות יהודית נפרדת ולכן חלק מהשיעורים נלמדים בנפרד (אורחות/ הלכות, שיח/ תפילה, גמרא, משנה).

חינוך ברוח התפתחותית יצירתית : המשמעות של התפיסה האנתרופוסופית בבית ספר משפיעה על לימוד בתקופות (שיעור ראשי אשר במהלכו נלמד אותו מקצוע במהלך 3-4 שבועות) חומר הלימוד: הילדים לומדים ללא ספרים וחוברות, המורה והתלמיד מייצרים ביחד את חוברות הלימוד דרך עבודה במחברות מסע בצבעים מיוחדים המתאימים לכך. המורה מעביר לילדים את הידע שרלוונטי לגיל, לכיתה ולשלב ההתפתחותי של הילדים. שילוב של מגוון אומנויות: צבעי מים, תנועה, מוסיקה, אומנות, יוגה, דרמה, נגרות, טבע וסביבה, מלאכות, נגינה. 

תפיסת הערכה: אין בבית הספר ציונים לא מספריים ולא מילוליים, כל הערכה נכתבת אל הילד ומתמקדת במאמציו ובכוחותיו, כאשר בגילאים הצעירים הדגש הוא על כתיבת שירים ודקלומים תרפויטיים ובגילאים יותר מאוחרים על כתיבת תעודה אישית שמתייחסת למקצועות השונים ולתהליך שהילד עבר בכל מקצוע. תפיסת הערכה כוללת התבוננות מעמיקה בילדים. 

איש החינוך : אנו שמים דגש רב על איכותם של אנשי החינוך, משקיעים רבות בהכשרתם ובליוויים, המחנך מלמד את רוב מקצועות הלימוד מתוך הנחה שבגיל הזה ילדים צריכים לראות מולם דמות של אומן רב אשכולות. המחנכים נמצאים עם הכיתות לאורך מספר שנים (3-4). עיצוב הכיתות: כל הכיתות מעוצבות ברוח אנתרופוסופית הן צבועות בצבעים שמתאימים לגיל, הן מקושטות רק בתוצרים של הילדים ויש בהן הקפדה רבה על אסתטיקה וסדר. 

חיבור לטבע: ישנו דגש גדול על חיבור הילדים לטבע שמתבטא בפרקטיקות אקולוגיות, בטיולים שבועיים לקטנים, בטיולים משמעותיים יותר לגדולים (לינה כבר מכיתה ד, טיולים מאתגרים ועוד) כמו כן משולבת עבודה חקלאית.

כיום בית ספר מהווה מוקד משיכה למשפחות מכל האזור שמחפשות חינוך יהודי משלב ולמידה אלטרנטיבית שמכוונת להתפתחות הילד. הצלחנו לבנות מערכת שכל הפרקטיקות שלה נובעות מתפיסת הייחודיות של בית הספר. במהלך השנים גיבשנו צוות חינוכי שמזוהה אידיאולוגית עם תפיסת הייחודיות של בית הספר ומחויב להגשמתה.

 ההבנה המרכזית שלנו היא שככל שמודל הייחודיות מצליח לחבר בין החינוך ההתפתחותי והחינוך היהודי כך התוצרים החינוכיים איכותיים יותר ומשמעותיים יותר. אלמנט מפתח בהבנה הזאת היא כי מאחורי שתי התפיסות שמניעות את בית הספר עומד הרצון להביא את האלוקים לחיי היום-יום, להביא את הקדושה למעשה החינוכי ולחיים בכלל.

חשוב להבין שהיוזמה להקים את בית הספר הייתה של שתי קבוצות הורים שחשו אי נחת מהחינוך הקיים וחיפשו אלטרנטיבה שתתאים לתפיסת עולמם. ההורים בשתי הקבוצות פעלו רבות על מנת להקים אלטרנטיבה ראויה הן ברמה של גיבוש מודל חינוכי והן בהיבט הארגוני-ביצועי. כאשר הממסד הציע לשתי הקבוצות להתאחד סביב בית ספר אחד הם התלבטו רבות והחליטו שזאת האופציה היחידה כדי להקים אלטרנטיבה חינוכית. 

אני נבחרתי כדי להוביל את היוזמה, באופיי אני אדם שאוהב לייצר יש מאין, אני בן אדם אופטימיסט שמצליח להתחבר לתמונת עתיד ראויה ולמצוא את הדרך להוביל את כולם לכיוונה. התלהבתי מאד (למרות החששות הרבים) להתחבר להורים, לסייע להם לייצר חזון ולהגשים אותו. 

ההורים היו כוח מסייע ובו בזמן כוח מעכב, אך למדנו כולם במהלך הדרך לייצר יחסי עבודה ודרכי עבודה שהפכו אותם לכוח מניע ותומך. המפקח הראשון של בית הספר (גיל ברדוגו) תמך מאד במהלך ואפשר הרבה מאד חופש פעולה מה שהיה חיוני בתחילת הדרך וכן נתן הנחייה מקצועית וליווי צמוד. לעיתים חשתי שהמשימה קשה ובלתי אפשרית, מה שלווה בלילות רבים ללא שינה, אך ברוב הזמן האמנתי שנבנה משהו ייחודי והייתי כולי מגויסת למשימה.

למדתי על עצמי שאני בן אדם שמאד אוהב אתגרים, השגרה לא מטיבה עימי אבל אני מוכנה להתמודד איתה כל עוד אני פועלת להגשמת חזון גדול. עוד למדתי שאני מצליחה להיות קשובה לעצמי ולסביבה ולראות מה אני עושה פחות נכון ולתקן את הראוי לתיקון תכונה שסייעה לי רבות בהובלת בית הספר.

ההכרה כי כל מה שקורה בבית הספר צריך לנבוע מתפיסת העולם ומהאמונה סייעה לנו מאד לבנות מערכת יציבה וקוהרנטית. עובדה נוספת שסייעה לנו הייתה שבעצם בנינו את המערכת יש מאין והנחנו שכל סדירות בבית הספר, כל מעשה, החומר שנלמד, האופן בו הוא נלמד, האנשים שמלמדים ועוד צריכים לנבוע מתפיסת העולם. לא הנחנו שום דבר כמובן מאליו ועל כל דבר שאלנו ובדקנו. בימים אלו אנו עוסקים בכתיבת התורה והפיכתה מתורה שבעל פה לתורה שבכתב.

בית ספר הפך להיות מוקד משיכה עבור קבוצות הורים וצוותים חינוכיים רבים ששואפים ללמוד מהעשייה החינוכית בבית הספר ולחקות את המודל החינוכי כולו או חלקים ממנו.

פיתוח חשיבה יזמית אצל הצוות: כיום אנו עוסקים בשלב נוסף של פיתוח החשיבה היזמית של הצוות בחרנו חמישה נושאי ליבה בבית הספר: שעות פרטניות, שיעורי בחירה, כיתות א, קשר לסביבה ועשייה קהילתית, שעות שיח. כל מורה בחר את אחד מהנושאים שמעניינים אותו והצטרף לקבוצה שעוסקת בנושא. הקבוצות תיארו את המצב הקיים תוך פיתוח כלים למיפוי הנתונים, לאחר מכן דנו שנקודות שמשביעות רצון ובנקודות שדורשות שינוי ואז חברי הקבוצה ייסעו לבקר בכמה מודלים קיימים שיכולים להוות השראה לחשיבה, השלב הסופי הוא גיבוש מודל מומלץ שצוות הספציפי פיתח, הצגתו לצוות כולו קבלת פידבק, גיבוש מודל סופי שייושם בבית ספר בשנת הלימודים תשע"ט.

פיתוח היזמות נעשית על חשבון זמן המליאה הצוותית והביקור על חשבון יום עבודה של המורים.