נושא : חוויתי רגשי
רמת גיל : ז'-יב'
ישוב : יבנה
שם המוסד החינוכי : גינסבורג האורן
שם מנהל/ת : אורית גור כהן
מספר תלמידים : 1150
מספר מורים/ות : 115
מגזר : יהודי
תאריך עדכון : 03/05/2018
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז מרכז
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : מפרש

למה יצאנו לדרך (הצורך):  

במהלך שנתיים של תהליך שינוי פדגוגי בבית הספר תהליך שכלל שינוי מבני( העברת הכיתות למורים), שינוי ארגוני (העצמת מנהיגות הביניים) ושינוי פדגוגי מעמיק (פיתוח מקצועי ייחודי, שינוי דרכי הוראה, פיתוח חדשני של סביבות למידה ועוד) עלו קשיים רבים מצד כל באי בית הספר.

מורים ותלמידים רבים תיארו תחושת מסוגלות נמוכה לאור השינויים ותסכול רב כתוצאה מכך. בשאלונים שהעברנו נראו תוצאות ברורות של ירידה ברמת מסוגלות אל מול קושי ובראיונות ושאלונים הבנו גם שחלק ממה שחסר הוא היכולת לחלום ולשאוף.

החלום כדבר שמייצר משמעות לחיים הינו אחד הדברים החשובים לקידום הצלחות על פי מחקרים ומאמרים תיאורטיים רבים.

תחושת המסוגלות היא זו אשר מאפשרת לעשות דברים גם שחוששים מהם. בנדורה שחקר כיצד מפתחים תחושה זו הדגיש ארבעה תחומי מידע: התנסות אישית או ביצועי עבר, צפייה בביצוע של אחרים, שכנוע וורבלי ומתב פיזיולוגי ורגשי.

הבנו שרק כאשר נפתח את שני התחומים: החלום והמסוגלות, נוכל להגיע למצב שבו נוביל את תלמידינו להיות בוגרים בעלי אמונה בדרך, אושר, אומץ , אופטימיות ובעיקר אקטיביים כאלו אשר מנהלים את חייהם ולא חייהם מנהלים אותם. מבחינתנו אין הצלחה גדולה מזו.

החלום/ תמונת עתיד:

כמה מכם קמים בבוקר, מתארגנים, יוצאים לעבודה, חוזרים, רואים טלוויזיה והולכים לישון. לפעמים ,אולי, מרשים לעצמכם לשבץ משהו נוסף  וחוזר חלילה.

תנסו לחשוב כמה פעמים קרה לכם שהתאמצתם לעשות משהו ואז הערה אחת ממישהו החזירה אתכם "אחורה". כמה פעמים הרגשתם שהחיים מובילים אתכם ואת הבחירות שלכם?

אתם מסוגלים לחשוב על פעולה שעשיתם ולא שאפתם הצליח?

מאיה אנג'לו (1986)פעם אמרה "פנטסיה אחת יכולה להפוך מיליון מציאויות " ומייקל סטיגר טען שבאחריותנו לייצר את הרגעים שאנחנו רוצים.

מחקרים מראים שרק 1 מתוך 9 אנשים יעשו משהו כדי לקדם את רצונם או כי הפסיקו / לא התחילו לחלום או כי עסוקים בהסבר למגבלות ולחוסר היכולת

אנשים מנהלים את חייהם דרך חיפוש הצלחות או הימנעות מכישלונות. הרוב נמנע מכישלונות.

למעשה כאשר יש מסוגלות ויש חלום  מתאפשרת תיאוריית האדם האקטיבי שמתוארת בתפיסתו של אדלר. אנאבלה שקד במאמריה(2013, 2015)מתייחסת לאנשים אשר המאפיינים שלהם כולם מתחילים הא':

אמונה בדרך ובעצמך   , אופטימיות    ,אומץ  , אקטיבי- יוצר פעולה וגם דורש מאמץ וגם נוסף אושר. אילו האנשים אותם אנו מכנים במודל אדם א'.

תמונת העתיד שלנו היא בוגרים אשר מנווטים את חייהם בים הסוער של החיים. בוחרים את דרכם ומובילים למימוש הבחירה שלהם מתוך תחושת מסוגלות.

מטרות המיזם:

המטרה המרכזית של המיזם היא שכל אדם ייקח אחריות על חייו ויבחר את הדרך שלו למימוש עצמי.

מטרות המשנה:

  • שיפור משמעותי של תחושת המסוגלות של באי בית הספר
  • פיתוח יכולת החלימה אצל תלמידים ומורים.
  • פיתוח אנשים אקטיביים שינהלו את חייהם מתוך אמונה בדרך, אומץ ואופטימיות

 

  1.  קהל היעד: בשלב הראשוני קהל היעד הינו תלמידי בית הספר אך השאיפה היא שעצם העיסוק בנושא ותהליכי החשיבה השונים יובילו את השינוי בקרב כל באי בית הספר: תלמידים, מורים, הורים וקהילה.
  2.  אבנים גדולות (מנופים):

חלום:

חלום במיזם הנוכחי הינו חלום במובן של שאיפה, משמעות והגשמה עצמית.

אנחנו חיים בעולם של גבולות וחוקים. איך בכל זאת חולמים בעולם כזה?

Wen Ma (2009) תיאר את תפיסתם של ג'ון דיואי וקונפוציוס אשר טענו כי מימוש עצמי הוא בלתי נמנע מבחינת המטרות האנושיות.

דיואי מתעקש כי הגשמה עצמית מוצלחת לא יכולה לקרות אם היא מצומצמת רק לפרטי, כי בני האדם הם חיות חברתיות ולכן חברה היא חיונית בתהליך.

הפילוסופיה של דיואי בחינוך מכוונת בתי ספר לספק חוויה חינוכית המכוונת ללמד ולטפח אנשים למימוש עצמי.

קונפיציוס הוא מאמין גדול בכוח-הרצון כמנוע פנימי בלתי מתפשר. הכוח הפנימי של הפרט הוא המניע המרכזי למימוש עצמי.

קונפיציוס מכנה את התהליך של הפיכת אדם ל"מופת" גם שלמות עצמית. עם זאת, בגלל ששלמות עצמית היא למעשה אינה ברת השגה, הפילוסופיה של החינוך של קונפוציוס טמונה במחויבותו של האדם לחפש  אותה.

החלום מייצר את המוטיבציה  לעשות דברים בלי שיאמרו לי . דן אריאלי( 2011) אומר שאנשים שמרגישים משמעותיים במקום העבודה לא ירמו ויקומו בבוקר לעבודה.

מחקר מראה שאנשים חולמים על הרבה על הדברים הבאים:1. מערכות יחסים, 2. יופי העולם, 3. שורשים, 4.תרומה לעצמי ולאחרים.

ובכל זאת בבואינו לבחון הצלחות עולה השאלה לגבי הצלחות של חברות או אישים. במה שונה חברת אפל מחברת מחשבים אחרות, מדוע האחים רייט הצליחו לגרום לכלי הטיס שלהם לטוס כשהיו הרבה אחרים.

סיימון סינק( 2009) אומר שההסבר לזה הוא מעגל הזהב.

רוב האנשים יודעים מה לעשות , הם אפילו יודעים איך לעשות אבל רק אילו שיודעים מדוע עושים זאת- מה המשמעות העמוקה והאמונה שמובילה את מעשיהם רק  הם באמת יצליחו.

ויקטור פרנקל (1946) בסיפרו אדם מחפש משמעות טוען ש"מי שיש לו 'מה' שלמענו יחיה יוכל לשאת כמעט כל". אדם שמוצא משמעות יכול לסבול הכל, לא לוותר ולהוביל תהליכים מצליחים. ולא זאת בלבד הוא גם יכול גם לסחוף אחרים.

תתארו לכם שד"ר מרטין קינג היה אומר ן I HAVE A PLAN  או I believe (איך יקרה) במקום I have a dream  אנשים לא הגיעו כי הוא היה נואם מצוין או כי גילה להם מה קורה ? או איך לעשות זאת אלא בגלל שהעניק להם חלום.

מסוגלות

:. עפ"י בנדורה (1997,1986),  מסוגלות עצמית ניתנת לפיתוח. יצירת תחושת המסוגלות נוצרת מעיבוד ארבעה מקורות מידע:

  • התנסות אישית משוחזרת או ביצועי העבר – חוויות של הצלחה נוטות להעלות את הערכת המסוגלות העצמית, בעוד שכישלונות חוזרים יחלישו אותה. ההשפעה הממשית שיש לחוויות האישיות על המסוגלות העצמית תלויה בתנאים בהם בוצעה המשימה ובתוצאות. לדוגמא, תפיסות של מסוגלות עצמית גבוהה נוצרות בעקבות חוויות הצלחה של משימה שבוצעה, חוזרות של משימה שבוצעה בתנאי אתגר, וזכתה לחיזוקים (אוהד, 2000). בנוסף, חוויית ההתנסות האישית בביצוע משימות ספציפיות, משפיעה על תחושת המסוגלות של הפרט. בהמשך, ההתנסויות האישיות עשויות לתרום לתפיסת מסוגלות כללית מתוך פרספקטיבה של כל ההצלחות או הכישלונות שהאדם חווה.
  • צפייה בביצוע של האחרים – התנסות חליפית המבוססת על ביצועי אחרים משמעותיים (הורה, מורה, בן משפחה, חבר) המהווים מודל אליו יכול הפרט להשוות את עצמו, ולהסיק ממנו מסקנות לגבי יכולתו האישית. מקור מידע זה הוא אפקטיבי בעיקר אם לאדם יש ניבוי מועט בהערכת יכולתו האישית בתחום מסוים. גם למקור זה משקל ניכר בעיצוב אמונות המסוגלות הספציפית והכללית.
  • שכנוע וורבלי – ריאליסטי של אנשים אחרים, המתבטא בניסיונם של אחרים, לגרום לאדם להאמין כי הוא בעל יכולת, או אי יכולת, לבצע מטלה נתונה. השכנוע הנו גורם בעל השפעה בעיקר אם המשכנעים הם אחרים משמעותיים, כמו הורים או מורים. מקור מידע זה עשוי להשפיע באופן שונה על מידת הכלליות של תפיסת המסוגלות העצמית. אם התייחסות האחר היא להצלחותיו או לכישלונותיו של הפרט במצבים דומים, ניסיון השכנוע יחזק או יחליש את תחושת המסוגלות הספציפית. אם דברי האחר יכוונו להצלחות או לכישלונות הפרט במשימות, ובמצבים שונים, ניסיון השכנוע יתרום בעיקר להיבט הכללי של המסוגלות העצמית.
  • מצב פיזיולוגי ורגשי – על פיה הפרט שופט את יכולותיו לנוכח מצבים של תפקוד או אי תפקוד. תגובות פיזיולוגיות, וריגושיות בתנאים של רגיעה ונינוחות או חרדה ועייפות, ממחישות לפרט את יכולתו או אי יכולתו לבצע את המשימה באופן מוצלח. ההשפעה של העוררות הפיזיולוגית היא בעיקר על תחושת המסוגלות הספציפית של הפרט שכן היא מתבטאת אצלו במצבים, ובתחומים ספציפיים.

בנדורה מדבר על מוכנות לעשות דברים גם כאלו שאנו חוששים מפניהם זו המסוגלות העצמית. הוא מדבר על כך שמייצרים שליטה מונחית – מצב שבו למשל פחד מנחשים – שלב שלב של חשיבה.

בנדורה מדבר על 3 שאלות שיגרמו לנו לעשות את מה שאנחנו חולמים:

  1. האם אתה יכול לעשות את זה?
  2. האם אתה מאמין שזה יכול לעבוד?\
  3. האם זה שווה? האם יש לזה משמעות עבורי?

את המסוגלות העצמית משיגים דרך חינוך , לא רק דרך אימון כפי שנוהגים לחשוב.  אימון זה משהו שמעבירים לגדולים אבל מה הייתם מעדיפים להעביר לילדיכם – אימון מיני או חינוך מיני?

אז מה הקשר בין מסוגלות לחלום.? כל אחד מן המרכיבים עומד בפני עצמו אך אם קיים הקשר בינים רק אז נגיע לשיא ההצלחה.

וולט דיסני אמר "if you can dream it you can do it "" אין משפט נכון יותר המשלב את שני המרכיבים יחדיו.

מבחינת דיואי בית ספר חייב לעזור לאדם להבין את היכולות שלהם ולהגשים את הפוטנציאל שלו במגוון רחב של דרכים – על ידי פיתוח כוח רוחני, אחריות מוסרית, תחושה של מודעות חברתית וערך כלשהו של יושרה.

מחקרים מראים שרק 1 מתוך 9 אנשים יעשו משהו כדי לקדם את רצונם או כי הפסיקו / לא התחילו לחלום או כי עסוקים בהסבר למגבלות ולחוסר היכולת

אנשים מנהלים את חייהם דרך חיפוש הצלחות או הימנעות מכישלונות. הרוב נמנע מכישלונות.

אדם א'

למעשה כאשר יש מסוגלות ויש חלום  מתאפשרת תיאוריית האדם האקטיבי שמתוארת בתפיסתו של אדלר. אנאבלה שקד במאמריה(2013, 2015)מתייחסת לאנשים אשר המאפיינים שלהם כולם מתחילים הא':

אמונה בדרך ובעצמך   , אופטימיות    ,אומץ  , אקטיבי- יוצר פעולה וגם דורש מאמץ וגם נוסף אושר. אילו האנשים אותם אנו מכנים במודל אדם א'.

(לעומת 4 הפ שכל מאפייניו מתחילים בפ'- פקפוק, פסימיות, פחד, פאסיביות). המיזם זה בחרנו להתייחס למרכיבים אילו בשם אדם א'. הוא האדם אשר מוביל את עצמו להצלחה.

על פי תפיסת המיינדפולנס של  Kabat-Zinn,J.( 2006) אושר זה כשיש משמעות למה שעשינו.

כדי להשיג את האושר הזה חייב להיות מאמץ. מייקל סינק (2009) מספר על שנות השישים בהם ייצרו אבקה להכנת עוגה שכל מה שנדרש היה לערבבה במים ולאפות. אך המוצר לא נמכר. בחקר שוק מעמיק הבינו כי היעדר התחושה של מאמץ מונעת את תחושת האושר ובהתאם לכך את ההצלחה. רק כאשר הוציאו מהבלילה את החלב והביצים נמכר המוצר ועוד בהצלחה מרובה.

במילים של Mark Manson (2016)( סופר ויזם), "מה שמכריע הצלחה אינו השאלה 'ממה אתה רוצה ליהנות?', השאלה היא 'איזה קושי אתה מוכן לשאת?'".

מה השגנו עד היום ביישום (תוצאות צפויות/לא צפויות):

  • שינוי שיטות הוראה- במהלך השלוש שנים האחרונות עסקנו רבות בשינוי דרכי ההוראה. המורים בנו מערכי שיעור אחרים ופיתחו יחידות לימוד חדשניות. המיזם של החלומות הכניס נדבך נוסף לתוך התהליך. ראשית, עצם השינוי הפיסי בכיתות שחייב ישיבת בקבוצות לימוד היה צורך להתאים את ההוראה למסגרת קבוצתית שכזו. למרות הבחירה והבקשה של המורים – בפועל היה להם קשה מאד. פתאום התלמידים יכולים לדבר זה עם זה, רואים זה את עבודתו של זה והוויתור על השליטה המקסימלית היה מורכב. שנית, דרך השיח של חלומות, חוזקות ויעדים ניתן דגש משמעותי בכל תכני הלימוד לחשיבה הזו. בכל תחום ניתן להתייחס לדמויות , להצלחתן או אי הצלחה, יעדים ומרכיבי מסוגלות.
  • התחלת שימוש בשפת ה CBT– שפת הסיביטי מורכבת יותר מהשפה האימונית אך הכלים שבה אפשרו תחילת שיח אחר. ההספק לא היה כמתוכנן מאחר והשיח והתכנים היו לא פשוטים ליישום אך עבודות הסיכום של המורים שתיארו תהליכים שנעשו עם תלמידים תוך שימוש בשיח סוקראטי ועיוותי מחשבה ריגשו באופן מיוחד.
  • תלמידים ששואלים שאלות אחרות לגבי עצמם והיעדים שלהם- הפתיע ההשפעה המהירה של השיח על הרפלקציה האישית ויכולת התלמידים להתחיל להתלבט מהם חלומותיהם. ממצב שבו רובם לא עסקו בחלומות פתאום התחילו שאלות, מחשבות על הצלחה ואפילו התחלה של הצבת יעדים.
  • בוקר מסוג אחר שמשפר דימוי עצמי והתנהלות- לא היה ברור איך התחלה מוקדמת בבוקר שמחייבת השקעה מצד המורים במטרה שלא יסתכם בקריאת שמות ותהיה משמעותית מספיק כדי שהתלמידים אכן יכול להתקיים בפועל (ראו בנספח) יש תלמידים שחשו בזבוז זמן אבל רובם הרגישו שההתחלה הזו שינתה את כל התנהלותם במהלך יום לימודים. ההפתעה באה דווקא ממועצת תלמידים ומהשכבות הבוגרות יותר שביקשו גם הם התחלה אחרת. המורים חשו שזו הזדמנות אמיתית לראות את תלמידיהם באופנים מגוונים ואחרים.
  • תרבות יזמית בקרב תלמידים- המיזם והעידוד של אנשים לחלום הביא תלמידים ליזום ולהציע רעיונות חדשניים כמו הקמת גינה משלהם, ציורי קיר בבית הקשיש, פיתוח חיתול פליטה רב פעמי למכירה ועוד.
  • תרבות יזמית בקרב מורים – המורים הבינו שאין רעיון שלא יישום אם רק יבואו עם רציונל ….אז החלו ברעיונות שכולם כבר מיושמים : סיפריה חברתית, סדנאות שואה ייחודיות, שבוע שכ"ל- הפסקת לימודים לצורך עבודה על מיומנויות, פרויקט סמ"ל ולכתיבת הנרטיב האישי , חדרי בריחה שונים ועוד.

 

דברים שלמדנו בדרך על המיזם:

הקושי לחלום- כבר שהחלנו את המיזם ידענו שקשה לחלום. ידענו שהרוב לא חולמים אם מתוך חוסר ההכרות עם היכולת הזו, אם בגלל החיים והקצב שלהם ואם בגלל תחושת מסוגלות נמוכה. ידענו אך לא הבנו את עוצמת התהליך. התיאורים על הקושי לחלום והתסכול מכך היו גדולים. למדנו לפצח את העניין באופן חלקי תוך דגש על יעדים קטנים ובעיקר תוך שיח על הצלחות ומחשבות.

קושי לשנות תפיסות עבודה– כל תהליך המיזם היה בשיתוף וחשיבה של כל חדר המורים ובעיקר של המורים שנבחרו להוביל את הפיילוט. בתיאוריה כולם היו בעד שינוי מבנה הכיתה, בעד שינוי הדגשים בשיעורים, בעד רפלקציה כל הזמן ועוד ועוד. בפועל היה קשה. פתאום התיאוריה מתנגשת עם מציאות לא ברורה, חוסר וודאות , שליטה פחותה בנעשה בכיתה. המורים שחשבו שפשוט יהיה לעסוק במחשבות ורגשות גילו שהמשימה מסובכת ומורכבת ותהליך השינוי היה עם תסכולים רבים ופעמים רבות לחזור למוכר ולידוע. מה שעזר היו העצירות התקופתיות, המשוב והמעקב וגם היערכות מחודשת ולפעמים שונה כדי למנוע את הייאוש והוויתור.

עבודה בקבוצות – למי קשה יותר- לא ברור למי התהליך היה קשה יותר, למורים שלא ידעו איך להתמודד למרות שקיבלו כלים מבעוד מועד או לתלמידים שפתאום נפגשו פנים מול פנים עם חברים בזמן שיעור ולא ידעו לאן להפנות את הקשב. התהליך מורכב ודורש התמדה אך הרווח גדול מן ההפסד.

CBT ככלי יישומי– הכנסת ה CBT למאגר הכלים הבית סיפרי באה מתוך ניסיוני כתרפיסטית בתחום ושימוש בכלים הללו ברמה היומיומית. ההספק לא היה כמתוכנן מאחר והדרישה שלי הייתה למידה סדנאית תוך יישום מידי של כלים. בתחילת הדרך באחת הקבוצות המדריך לא היה מספיק טוב ורק כשהוחלף הפכה הלמידה משמעותית. נלמדו שני כלים מתוך עשרות אך יישומם היה משמעותי.

חייב להיות שש שנתי– ההבנה שהתהליך חייב להיות שש שנתי וסירלי הייתה כבר מהתחלה אך תובנות התהליך של שנת הפיילוט הדגישו וחיזקו תפיסה זו. רק תהליך שש שנתי עקבי יבנה חשיבה אחרת בקרה בתלמידים יאפשר להם להבנות זהות ודימוי עצמי טובים ולחשוב באמת לאן הם רוצים להוביל את חייהם.

רפלקציה- זהו הדבר החשוב ביותר והקשה ביותר בכל התהליך. קשה היה למורים לעשות את העצירה למען תהליך רפלקטיבי וקשה היה לתלמידים לעשות את התהליך אבל אין ספק שהפנמת התפיסות והחיבור  האמתי והאישי של כל אחד לתהליך תוך מודעות עצמית ותובנה אישית הם אילו שעושים את התהליך משמעותי יותר ומקדם יותר.

עצירות להערכה – זוהי אחת המסקנות המשמעותיות ביותר. ללא מעקב ובקרה התהליך כולו היה מתמסמס. המורים התחילו במלוא המרץ אך כשנעשה קשה לא התלוננו אלא פשוט נמנעו. העצירות והדיונים השוטפים איפשרו זיהוי המצבים הללו בזמן והיערכות מתאימה עד כדי רעיונות יוצאי דופן כמו עצירת הלימודים לשבוע ועיסוק רק בתחומי המסוגלות השונים כדי לאפשר המשך נכון יותר של התהליך.

השפה כמובילה תהליך– אני מאמינה שכשמדברים בשפה של התהליך והיא מושרשת הרי היא צובעת את כל התהליכים הנעשים בבית הספר. היום מורים מדברים במונחים של חלומות ומסוגלות ובשמות מתוך סל הכלים של ה CBT. גם התלמידים מדברים בשפה זו . השפה כל כך נוכחת ששומעים אותה בכל שכבות הגיל ולא רק בשכבת הפיילוט.

השפעת היוזמה על התנהלות בית הספר– חשיבה יזמית- מרגשת ההשפעה של תהליכי היזמות על בית הספר. גם אנשים זרים נכנסים וטוענים שמרגישים חשיבה יזמית וחדשנית בקרב כל באי בית ספר. מורים ותלמידים נכנסים לחדרי עם רעיונות ויודעים לצטט אותי ש"אין דבר בלתי אפשרי" אם זה רעיון טוב נמצא את הדרך ליישמו ואכן רעיונות שונים מומשו על ידי מורים ולתלמידים בבית הספר

למודלים, דוגמאות למערכי שיעור ושאלונים לחצו כאן

בית ספר גינסבורג האורן הוא בית ספר מקיף שש שנתי כיתות ז עד י"ב.

בית הספר מונה כ 1150 תלמידים, 115 מורים, 30 אנשי מנהלה, 8 מתרגלים, 8 סייעות ועוד.

חטיבת הביניים מונה 21 כיתות בהם 3 כיתות חינוך מיוחד, 2 כיתות תל"מ 2 כיתות מדעיות טכנולוגיות וכיתת מצוינות- אלקטרוניקה וסייבר.

החטיבה העליונה מונה 18 כיתות בהם 3 כיתות אמ"ץ ו- 3 כיתות מב"ר.

בבית הספר שני מסלולים על אזוריים שמתחילים מכיתה ז- מסלול מוסיקה ומסלול הנדסת אלקטרוניקה וסייבר.

בחטיבה העליונה ישנן מגמות- מוסיקה, תקשורת(מסלול רדיו ומסלול קולנוע), אלקטרוניקה בהתמחות של רובוטיקה, מדעי המחשב, כימיה, ביולוגיה, פיסיקה, מינהל ומשאבי אנוש, גיאוגרפיה, אמנות ומדעי החברה (במסלולים – פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה ומסלול ייחודי של לימודי מגדר).

בגינסבורג האורן דבקים באמירה "לא מוותרים לאף אחד ולא מוותרים על אף אחד!"- שמשמעותה כפשוטה  ומימושה מתבטא בעיקר על ידי צוות מורים מסור במיוחד העושה לילות כימים למען ריווחתו והצלחתו של כל תלמיד. כאשר החינוך לחריצות, ליושרה, לנתינה, לקבלת האחר והשונה , לחמלה ומצוינות כאחד, נעשה בבית הספר בעיקר על ידי מתן דוגמא אישית של צוות המורים וההנהלה.

יתירה מזו, בית הספר נותן מענה מלא, באותה מידה של חשיבות, הן לתלמידים הזקוקים לעזרה נוספת והן למצטיינים הזקוקים לאתגרים נוספים.

אין ספק שהביטחון והאמון של תלמידינו נעוץ היטב במדיניות הדלת הפתוחה של ההנהלה והעזרה ההדדית הקיימת בין המורים- והן המשמשות לתלמידים מופת והשראה.

בית סיפרנו מתברך גם בעשייה חברתית ותרבותית כמו חשיפתם של תלמידינו למוסיקה, לתיאטרון, לאומנות , לשיעורי חינוך אקטואליים כמו גם פעילויות רבות ומגוונות למען הקהילה ובעיקר לנצרכים בתוכה.

מתוך הזיקה והקשב לכל תלמיד באשר הוא- אחוז גבוה במיוחד של תלמידים משתתפים בטיולים שנתיים ובמשלחות לפולין כתוצאה מאמונתנו שאסור שתלמיד לא יוכל לצאת לפעילות חברתית בשל בעיה כלכלית.

המאמץ המקודש הזה לטפח אינדיבידואל ומשכיל בעל ערכים מניב פירותיו שנה אחרי שנה-

בית הספר השואף להישגים גבוהים הן בתחום הערכי הבא לידי ביטוי באחוזים הגבוהים של הגיוס לצה"ל של תלמידינו (רובם ביחידות מובחרות)והן בתחום ההישגים הלימודיים של בוגרינו (רובם סוללים את עתידם במוסדות האקדמיים).

מידע על מוביל המיזם:

שמי אורית גור כהן. נשואה לשי ואמא לשלוש בנות מדהימות: שחר, ליאור ובר.  את דרכי במערכת החינוך התחלתי כיועצת חינוכית ומורה לגיאוגרפיה. בהמשך שימשתי כמחנכת כיתה. בנוסף, הייתי רכזת יועצות יישובית ומדריכת סופרוויזן ליועצות חדשות.

אני מחזיקה בתואר שני בלימודי ארגון מהאוניברסיטה העברית. סיימתי הכשרת מנהלים בסמינר הקיבוצים ולימודי תרפיסטית ב CBT בתל השומר.

מאז ומעולם הייתי עסוקה במחשבות על שינוי , פיתוח ועשייה מעבר לנתון ולקיים. במהלך כל תפקידי במערכת החינוך התקשיתי עם הבינוניות והשמירה על סטנדרט יומיומי קבוע. בכלל אם עוברת שנה שבה הכל היה בדיוק אותו דבר כמו השנה הקודמת – מבחינתי כשלתי.

אני מאמינה שרק ייצור קבוע  של חדשנות "מנשים" ארגון ונותן לו חיות , תזוזה והתפתחות תמידית.

כמורה לגיאוגרפיה קראתי השבוע פוסט שכתב צבי לירז המביא דימוי לתפיסתי. איים אינם נוטים להתחבר  אלא אם הם נמצאים על קווי שבר של תנועות לוחות ופעילות געשית. כך גם איי חקרנות וחדשנות בית סיפוריים לא יתחברו באותו בית ספר אלא אם תהיה בו תנועה אמיתית, "פעילות געשית" שתגרום לחיבור.

דבר נוסף, כל מי שמכיר אותי יודע שאני מדברת על חלומות והגשמה מאז ומעולם. תמיד האמנתי שאדם שמכוון עצמו למטרה מסוימת ישיג אותה או במילותיו של וולט דיסני – אם אתה יכול לחלום את זה אתה יכול לעשות את זה. הספקנות סביבי תמיד הייתה גדולה אך כשיורדים לשורש העניין מגלים , לדעתי, שזה עניין של חשיפה, דימוי ופיתוח אישי.

בצוות מפרש היו שותפים רבים. חלקם אנשי הנהלה, חלקם מורים חדשים, אחרים מורים וותיקים והיו גם תלמידים והורים שחשבו איתנו.

המאפיין של כולם היה הצורך להבין מה מוביל להצלחה והתפיסה שאין לחשוש משינוי תרבות או תהליכים אלא להיפך להתמודד עם הקשיים, להעמיק את הידע ולמצוא את המענה הנכון לבית הספר.

הרחבת מעגלי השותפים  ליזמות (הצעות, שינויים, יוזמות חדשות על ידי אנשים הפועלים בתוך או מחוץ לבי"ס):

המיזם הגביר באופן משמעותי יוזמות של מורים ותלמידים. יוזמות מורים כמו סיפריה חברתית, חדרי בריחה, פיתוח קשרים ופעילויות עם חברות הייטק שונות ועוד. גם תלמידים יזמו : כך למשל פיתחו גינה ייחודית, הוסיפו ציורי קיר בבית הספר ובבית הקשיש ועוד.

פרקטיקות וסדירויות לשיתוף ולמידת עמיתים של ידע, מיומנויות וכלים בתהליך פיתוח יוזמה:

לא ניתנה פרקטיקה מסויימת אלא הוכרזה מדיניות "הכל אפשרי". הובהר כי למרות מגבלות תקציב לכל מי שיש רעיון ויש לו תוכנית סדורה נמצא את הדרך להוביל וליישם. בפועל אנשים ניסו וראו שעובד…..

מנגנונים מתמרצים ומוקירים ליוזמות:

המנגנון המרכזי הוא יישום היוזמה ותחושת הצלחה. מורה או תלמיד מגיעים עם יוזמה בדרך כלל בגלל משהו שמפריע להם או שברצונם לקדם וכשזה פועל הסיפוק גדול. מנגנון נוסף הוא פירסום והכרה בהצלחה. כל מיזם של מורה ותלמיד מפורסם ברחבי בית הספר, נעשה טקס ונשלח פרסום לעיתונות המקומית.

סדירויות לצוות לפיתוח יוזמות:

ישנם צוותים רבים בבית הספר. חלקם קבועים וחלקם אד הוק במטרה לקדם יוזמה. הצוותים נפגשים בזמנים קבועים במערכת ובאופן סדיר. בנוסף, יום שלישי בצהריים מוקדש בבית הספר ללמידה ופיתוח של מורים. זמן זה גם מוקדש לחשיבה יזמית ולפיתוח קבוע.