נושא : תחום רגשי-טיפולי
רמת גיל : חינוך מיוחד
ישוב : חיפה
שם המוסד החינוכי : גניגר
שם מנהל/ת : תמי מנור
מספר תלמידים : 130
מספר מורים/ות : 90
תאריך עדכון : 07/03/2017
סוג חינוך : מיוחד
מחוז : מחוז חיפה
תכנית מלווה : משרד החינוך

גניגר הוא בית ספר ממלכתי על-אזורי ורב-תרבותי. לומדים בו תלמידים בני 21-6 בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית ומצרף לקויות נלוות.

חזון בית הספר הוא הנעה והתפתחות השלובים בהעצמה של כל תלמיד וכל מורה, שימת דגש על תרבות של נתינה לקהילה וקבלה ממנה והקפדה על קיום אורח חיים בר-קיימא.

שם המיזם/מוצר

חשיבה חברתית

תיאור המיזם/המוצר ומרכיביו העיקריים

המיזם הוא מודל פדגוגי קוגניטיבי-התנהגותי השואף לשפר את מיומנויותיהם החברתיות של תלמידי בית הספר בדרך שלא נעשתה עד כה, המשלבת שני מרכיבים:

  1. שיפור היכולות הניהוליות: יכולות קוגניטיביות בסיסיות. למשל,זיכרון עבודה, זיהוי רגשות, עכבה (היכולת לזהות רגשות אצל האחר ולגלות איפוק בתגובה) ותודעה (המודעות לכך שיש דברים שלא ניתנים לשינוי).
  2. שיפור תהליכים קוגניטיביים של עיבוד מידע חברתי ותרגול התנהגותי.

המיזם מבוסס על אבחונים ועל התערבויות פדגוגיות שמטרתן לשפר כל אחת מהיכולות.

 

דוגמאות

מבט עיניים

ֿהבנת  הקשר בין רצון וכוונה לבין הפניית מבט עיניים, הבנה שראייה מובילה לידיעה והסקה כי על מנת לדעת דבר בוודאות, יש לראות אותו.

מצבי אבסורד

התלמיד יזהה מה האבסורד בסיטואציה מוחשית. התלמיד יזהה מה האבסורד בתמונות מחיי היומיום.

ארגז הכלים הקוגניטיבי-חברתי:  המחוונים והעזרים המוחשיים

הפתרון שפיתחנו כולל "ארגז" ובו מחוונים מפורטים ועזרים מוחשיים, מקוונים ובעלי אופי מדורג (לומדות, סרטונים ותסריטים/סיטואציות). כלים אלו ניתנים להתאמה לרמתו האישית של כל תלמיד.

כמו כן, המיזם מתבסס על כלי מדידה והערכה שונים שבודקים את תהליך התקדמותו של כל תלמיד וכן את תוקפן ומהימנותן של ההתערבויות הפדגוגיות.

כל כלי מלווה בעזרים רלוונטיים מותאמים בעלי אופי מדורג ובמחוון מפורט המספק למורה הסבר על אודות אופן השימוש בכלי.

ארגז הכלים הקוגניטיבי-חברתי משולב בסביבות משתנות (כיתה, הפסקה, סדנה, משפחה וקהילה). המודל הוא מודל ספירלי המוטמע בתכנית הלימודים הבית ספרית ומותאם למקצועות הלימוד ולתחומי הטיפול.

שנת התחלת העבודה על המיזם

תשע"ד,2014-2013

למה יצאנו לדרך: הצורך, האתגר או הבעיה שעמם מתמודד המיזם\המוצר

במשך השנים הבחנו כי תלמידנו חווים קשיים חברתיים הבאים לידי ביטוי בהבנה חסרה של מצבים חברתיים ובהתנהגות חברתית לא מותאמת ולעתים אף לא הולמת – אלימה או נמנעת. קשיים חברתיים אלו הפריעו להם לחוות תחושת רווחה נפשית, ליזום ולשמר קשרים בין-אישיים ולהשתלב באופן מיטבי במסגרות השונות. לכן עלה צורך לשפר את מיומנויותיהם החברתיות.

קהל היעד של המיזם\המוצר

תלמידי החינוך המיוחד והחינוך הרגיל שיש לטפח את המיומנויות החברתיות שלהם.

תועלת שהופקה מהמיזם\המוצר: הצעת הערך או ההבטחה החינוכית של המיזם\המוצר

ההבטחה החינוכית העיקרית הטמונה במיזם בטווח הארוך היא שיפור מיומנויות חברתיות. העמקת ההבנה החברתית ושיפור ההתנהגות החברתית.

בטווח הקצר, התועלת העיקרית לתלמידים תהיה

שיפור יכולות ניהוליות וקוגניטיביות:

  • שתי יכולות ניהוליות: עכבה וזיכרון עבודה
  • יכולות קוגניטיביות: זיהוי רגשות ותיאורית תודעה, שיפור התהליך הקוגניטיבי של עיבוד מידע חברתי וסיפוק אפשרות ללמידה בסביבה דינמית ומקוונת.

מקורות השראה ששימשו בפיתוח המוצר

בפיתוח ארגז הכלים הקוגנטיבי-חברתי התבססנו על כמה תאוריות:

מודל עיבוד המידע החברתי ("Social information processing").

התנהגות חברתית אינה שרירותית, היא תוצאה של תהליכי עיבוד מידע קוגניטיביים מפורטים ומסוימים המתרחשים בעת החשיפה למצב חברתי.

Dodge & Crick, 1004)

עיקרון ההשתנות הקוגניטיבית: ישנו פוטנציאל חבוי לביצוע תהליכי עיבוד מידע תקינים יותר

(פויירשטיין, 1994) (Van Nieuwenhuijzen ,2006)

 

חברי הצוות ותפקידם בפיתוח המוצר:

  • תמי מנור, מנהלת בית הספר
  • ד"ר אירית בנין, מובילת המיזם
  • ורד ברזילי, מורה לתקשורת ואחראית על תיעוד, איסוף נתונים והכנת התערבויות פדגוגיות מקוונות.
  • חגית כץ, רכזת הניסוי בצוות הפרה-רפואי, מתווכת בין התאוריה לשטח
  • נעמה אורלינסקי ששון, מאבחנת דידקטית,מובילת צוות פדגוגי ורכזת חינוך לשוני
  • איילה בן סימון, מחנכת בכיתות החטיבה, מתאמת בין המיזם וצוות החטיבה ומובילת תחום סביבה לימודית
  • סיוון גץ, מחנכת צעירים בכיתות היסודי ומתאמת בין המיזם וצוות היסודי

מה הניע אותי ליזום או להצטרף למיזם? מה היה מקור ההשראה שלי?

תמי מנור: "תפיסת עולמי מדגישה את המחויבות החברתית לדבוק בדרך שתוביל כל תלמיד לאיכות חיים מיטבית. לפיכך אני חותרת למימוש הפוטנציאל החברתי בקרב תלמידי בית הספר. אני מאמינה כי השינויים שיתחוללו בעקבות הצלחת המיזם יתרמו לשיפור המיומנויות והתגובות החברתיות של התלמידים בתוך בית הספר ומחוצה לו. כך יפתחו בפני התלמידים אפשרויות חשיפה ממשית-התנסותית ולימודית למה שהסביבה מזמנת. חשיפה זו תתרום לחיים איכותיים, יצרניים ואוטונומיים יותר".

ד"ר אירית בנין: "עבודת הדוקטור שלי עסקה בעיבוד מידע חברתי בקרב ילדים בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית. המחקר העלה את הקשר שבין מיומנויות חברתיות ליכולות קוגניטיביות. בהשראת המחקר התאורטי וממצאיו חשבתי שנוכל לפתח את התאוריה בבית הספר וליישם אותה באופן חדשני ויצירתי. הגורם הנוסף והעיקרי שהוביל אותי לפיתוח המיזם הוא הקשר האישי רב השנים עם תלמידי בית הספר. כמורה וכמחנכת זיהיתי את קשייהם החברתיים והבנתי עד כמה קשיים אלו משפיעים על תחושתם האישית ועל הערכתם העצמית".

ורד ברזילי: "מקור ההשראה שלי הוא עבודתי כמורה לתקשורת בבית הספר. בעבודתי אני רואה כיצד אמצעים טכנולוגיים מסייעים ללמידה בתחומים שונים. משום כך שילוב כלים טכנולוגיים חדשניים בהוויית בית ספר עשוי לשפר מיומנויות חברתיות, שיבואו לידי ביטוי בבית הספר, בחיי היומיום ובחיי העבודה בעתיד".

חגית כץ: "כביבליותרפיסטית, בטיפולים רגשיים פרטניים וקבוצתיים אני מתוודעת פעמים רבות לתחושותיהם הקשות של התלמידים. תחושות אלו נובעות, בין השאר, מתסכולים חברתיים. נראה כי הפער בין הרצון לקשר ובין היכולת החברתית לממש אותו (ליצור קשר ולשהות בו באופן מיטיב) מעורר  בתלמידים תחושות דחייה, אכזבה, כעס ועצבות, וכן מביא להערכה עצמית נמוכה. תחושות אלו של התלמידים הן הסיבה להצטרפותי למיזם החדשני. מבחינתי, דווקא כמי שהמילים והגישה הדינמית מובילות אותה בעבודתה יותר מכל, הניסוי, על כליו הקוגניטיביים וההתנהגותיים, הוא שינוי מחשבתי ומעשי המרחיב את תחומי ההתמקצעות שלי".

עמה אורלינסקי ששון: "הצטרפתי לניסוי הקשור למיומנויות חברתיות בגלל שתי סיבות. סיבה אחת היא חשיבות נושא הניסוי לחברה בכלל ולבית ספרי בפרט. כרכזת פדגוגית נראה לי כי בשילוב בין יכולות קוגניטיביות ובין תחום המיומנויות החברתיות טמון סיכוי לשיפור התנהגותי. הסיבה השנייה להצטרפותי היא שהאתגר להיות חלק מבניית פדגוגיה חדשה הלהיב אותי".

סיוון גץ: "מבחינתי הניסוי הוא הזדמנות לצלוח את הקושי של התלמידים בבית ספרנו במישור החברתי וההתנהגותי. אני מקווה שהניסוי שלנו יוכל לתרום גם לאוכלוסיות אחרות".

איילה בן סימון: "כמחנכת הרגשתי שיש צורך בכלי חדש שיסייע לתלמידים בהתמודדות עם קשיים חברתיים ובפענוח נכון של מצבים חברתיים בסביבות שונות ומגוונות".

שמות יועצים/גופים מלווים

  • ד"ר עדי נאמן, מתמחה באוטיזם ובלקויות תקשורת
  • שרון גרילק, סטטיסטיקאי ויועץ אקדמי
  • קובי לנגלמן, יועץ תכניות אסטרטגיות במערכות ציבוריות
  • חברת אדיולוג: חדשנות חינוכית יישומית

 

 

 

 

ערכים, הנחות יסוד, ומוטיבציה ארגונית ליזמות ולפיתוח בבית ספרנו:

יצרנו  שפה משותפת של הצוות להיכרות עם תהליך ההתערבות, להובלת שינוי ולהתמודדות עם האתגר שקיבלנו על עצמנו.

מנגנונים, כלים, וסדירויות הקשורים לתרבות היזמית:

 הקמנו צוות לפיתוח המודל, לפיתוח הערכות ולבניית ההתערבויות.

  • פיתוח המיזם התניע תהליך למידה עמוק שבמסגרתו הוקצה זמן לביצוע יחידת ההוראה המיוחדת ללימוד קבוצתי של תוכני הניסוי. צוות מדידה והערכה בוחן כל אחד ממוקדי הלמידה במהלך המיזם.
  • פגישות צוות מו"פ מתקיימות פעם בשבוע, מורים נוספים שאינם מצוות מו"פ משולבים בפעילויות מוקדי הלמידה, ניתוח הפעילויות והפקת לקחים.
  • תהליך ההטמעה הוא תהליך מבוסס פיילוטים: בתחילה יבוצע פיילוט של שישה תלמידים ובשלב השני יהיו מעורבות בפיילוט שבע כיתות. היעד שלנו הוא שילוב כל בית הספר במיזם.

דברים שלמדנו בדרך:

למדנו שאת הפיתוח כדאי לבסס על עבודה דינמית ועל פתיחות לשינויים לאורך הדרך. הבנו את הכוח של שיתוף הדרגתי ומותאם של בעלי העניין השונים תוך העצמה של תהליך השיתוף והאחריות הבית ספרית לתהליך. לתהליך שותפים ההורים ומערך התמיכה של בית הספר (עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, הוסטלים ומקומות עבודה).

המלצות ליזמים חינוכיים:

אם יש משהו שמטריד אתכם ובוער בכם, שתפו עוד אנשי צוות. חשיבה יצירתית תביא לפתרונות יצירתיים. אל תרימו ידיים גם אם האנשים שבסביבתכם ספקנים, והאמינו בדרך שלכם. חשוב שהמנהל יפגין גמישות מחשבתית ויאפשר תהליך פיתוח דינמי.

שיתופי פעולה:

מפגשים עם צוותי בתי ספר רגילים (למשל, בתי הספר עין הים ואהוד).

מפגשים עם צוותי בתי ספר לחינוך מיוחד אחרים. שילוב המיזם במקומות עבודה והתנדבות של התלמידים.