נושא : פדגוגיות חדשניות (משחקית וכד')
רמת גיל : א'-ו'
ישוב : אבו אלתור
שם המוסד החינוכי : אלתורי לבנות יסודי
שם מנהל/ת : עבאסי סועאד
מספר תלמידים : 717
מספר מורים/ות : 50
מגזר : ערבי
תאריך עדכון : 08/08/2019
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז מנח"י
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : משרד החינוך

המיזם פועל בבי"ס: שנתיים

שנת פיתוח המיזם

2016-2017

מדוע יצאנו לדרך?

תכנית הלימודים טעימות בשפה העברית לכיתות א' וב' לבתי ספר ערביים יצאה לאור כחלק מתכנית העל עברית על הרצף. 

החלום/ תמונת העתיד

להביא לקידום שליטת התלמידים הערביים בשפה העברית, ולטיפוחם מעבר לחשיפה הראשונית לשפה.

מטרות המיזם ויעדיו

פיתוח כישורי האזנה לטקסטים מדוברים בשפה העברית; 

הבנת הנשמע;

פיתוח כישורי דיבור בסיסיים בשפה העברית; 

הבעה בעל-פה ועידוד השיח;

הכרת אוצר מילים מתחומי תוכן הקרובים לעולמן של התלמידות;

פיתוח סקרנות כלפי השפה העברית;

העשרת התלמידות בסיפורים, בשירים ובדקלומים קצרים;

העשרת התלמידות בחוויות רגשיות;

יצירת חוויה והנאה.

קהל היעד

כתות א' ו-ב'

האבנים הגדולות של המיזם

שילוב מיומנויות האזנה ודיבור – רכישה מיטבית של השפה נעשית תוך שילוב מיומנויות הקלטת שירים בשפה העברית המתורגמות לשפה הערבית.

יצירת מוטיבציה ועמדות חיוביות – חשיפת התלמיד דובר הערבית לשפה העברית בכיתות א-ב תעורר סקרנות ועניין, דבר שיביא עמו בהמשך תחושת הנאה ויצירת עמדה חיובית של התלמיד כלפי למידת השפה העברית. 

למידת השפה העברית בצורת חווייתית – העשרת אוצר המילים באופן חוויתי וחשיפה פאסיבית לשפה הכתובה, יביאו למסוגלות גבוהה ולהגברת המוטיבציה להמשך לימוד השפה העברית.

 פירוט פעולות בכל אבן:

יצירת דו שיח עם התלמידות (נגישות): השיעור נפתח בדו שיח עם התלמידות במטרה להתעניין בשלומן ולהכיר אותן (במידה ומדובר בשיעור הראשון), פתיחה כזו אמורה ליצור אווירה טובה וחיובית להמשך השיעור. דוגמאות: "שלום תלמידות", "מה שלומכן?", איך קוראים לך?" (התלמידה צריכה לענות בתשובה מלאה: קוראים לי…), "באיזו כיתה את לומדת?", "מה את לומדת?" 

עידוד דרך שילוב אמצעים/כלים רלוונטיים: לדוגמא: בשיעור לימוד הצבעים, אחרי ההאזנה לשיר הבלונים הבאתי בלונים לכיתה בצבעים שנלמדו, כתבתי מספר על כל בלון, ביקשתי מהתלמידות להתאסף במרכז הכיתה ופיזרתי את הבלונים ביניהן. כל תלמידה אספה בלון אחד מהבלונים המפוזרים ואמרה בקול רם צבע הבלון והמספר הרשום עליו.

למשל: "אני פאטמה, יש לי בלון כחול ועליו רשום המספר ארבע", עם סיום המשפט התלמידה מקבלת מחאות כפיים מהתלמידות. 

שיתוף:  למשל בלימוד הצבעים , השמעתי לתלמידות את השיר "כך נולד צבע", והדגמתי לתלמידות אופן ערבוב הצבעים עד לקבלת צבע חדש המורכב מכמה צבעים. שיתוף התלמידות בחוויה נעשה דרך חלוקת צבעי גואש לתלמידות וערבובם על ידי התלמידות עד לקבלת צבעים חדשים, התלמידות מגלות את הצבע החדש שנולד תוך כדי הערבוב וזה יוצר אווירה של סקרנות.

אינטראקציה תקשורתית: מערך השיעור שאני מכינה כולל שילוב תנועות הרלוונטיות לשיר הנלמד, וזאת על מנת לוודא שהתלמידות אכן מבינות את המילים של השיר. לימוד השיר בצורה הזו, יוצר אווירה חיובית וטובה ועוזר לתלמידות להבין טוב יותר את מילות השיר ולזכור אותן בהמשך. לדוגמא: בשיר "יש לי משפחה" ענדי עילה " מה עושים ביחד? מה "שו מנסווי סאווא " קופצים , רצים ,מדלגים.

הקרנת סרטונים קצרים שמבוססים על השירים הנלמדים: חלק מהשיעורים שאני מעבירה כוללים הקרנת סרטונים קצרים הרלוונטיים לשיר. שילוב סרטונים הרלוונטיים לשירים הנלמדים עוזר לתלמידות להבין בצורה טובה יותר את המילים של השיר ולזכור אותם גם בהמשך. 

מה השגנו ? (תוצאות צפויות/לא צפויות)

ההישג הכי גדול הינו הפיכת השפה לשפה לא זרה לתלמידות, שפה שהן מבינות אותה לאוהבות ללמוד אותה. כמו כן, מערכי השיעור פיתוחו אצל התלמידות סקרנות כלפי השפה העברית, פיתוח כישורי דיבור בסיסיים בשפה העברית, התלמידות שרות שרים בשפה העברית והערבית בשילוב תנועות וכלים נוספים שתורמים להבנת המילים של השירים. התלמידות לומדות מילים מחיי היום יום , הן מועשרות בסיפורים, בשירים ובדקלומים קצרים. כל זה מביא להעשרת אוצר המילים של התלמידות בשפה העברית.

דברים שלמדנו בדרך על המיזם

היות ומדובר בתלמידות כיתה א' וב' שרק עכשיו מתחילות ללמוד את השפה העברית, חשוב להשקיע את המרב והמיטב בגיל הזה וזאת על מנת לבנות יסודות יציבים, איתנים וטובים להמשך הדרך. לימוד השפה בגיל הזה דרך שירים ושילוב כלים רלוונטיים לשירים הנלמדים, עוזר לתלמידות להבין בצורה טובה יותר המילים והשפה, ויוצר אווירה טובה וחווייתית שמביאה לכך שהתלמידות יאהבו את השפה.   

על ביה"ס

בי"ס יסודי רגיל לבנות. ממוקם בשכונות אבו טור במזרח העיר של ירושלים. לומדים בביה"ס  כ- 717 תלמידות, התלמידות תושבות השכונה. חלק גדול מהתלמידות באות מרקע סוציו אקונומי נמוך, חיות בחברה מסורתית שמרנית ורוב ההורים ללא השכלה אקדמאית. ההורים מספקים את הצרכים הבסיסיים בעקבות המצב הכלכלי הקשה של רובם. העשייה החינוכית בביה"ס מבוססת על האמונה שכל ילד יכול להצליח בלי קשר להשכלת הוריו או מצבו הכלכלי. לכן יש חשיבות רבה לטיפול בפרט ולייצר אווירה נעימה וחווייתית בבית הספר. צוות ביה"ס מונה 50 מורים. רוב המורים בטווח גילאים 27-56 ותיקות בביה"ס, חלק מהמורות משתמשות בהוראה פרונטאלית ולא מוכנות להתאים את עצמן לדרישות ה 21.

מה הניע אותך ליזום?

 אחרי שהוסיפו שתי שעות השבועיות לכיתות א' וב' ואחרי שקראתי את התוכנית הנדרשת יצאתי עם הרבה שאלות איך לעזור לתלמידות לא להשתעמם ושהשפה לא תהיה מוזרה להן, ואיך  להעשיר את אוצר המילים שלהן בדרך חווייתית. מתוך זה נולד הרעיון לשלב בשיעורים שירים בשפה העברית המתורגמים לשפה הערבית.

עד כמה הרגשת שאת יכולה ליזום, ויש לך הכלים והמשאבים לכך?

אחרי כמה שבועות של לימוד השפה העברית דרך שירים הרגשתי שאני מצליחה להשיג רוב המטרות שהצבתי לעצמי בתחילת הדרך, זה עודד אותי להמשיך בשיטה הזו שהוכיחה את עצמה כבר בשלבים הראשונים, בהמשך גם התחלתי לכתוב שירים, לתרגם אותם, ולהלחין בעזרת מורה המוזיקה בבית הספר (בסרט שמצורף לא היה שירים שחיברתי בעצמי). 

במקום בו את נמצאת, מה גילית על עצמך כיזם?

גילית שיש לי את היכולת להיות יצירתית ולשלב כלים נוספים ושונים ללימוד השפה העברית (דרך השירים). תוך זמן קצר הצלחתי להשפיע לטובה על התלמידות ולגרום להן לאהוב את השפה ולרצות ללמוד אותה. אני מאמינה שיצירת אווירת לימוד חווייתית וכיפית עוזרת מאוד להבין יותר את החומר הנלמד. אני רואה את עצמי ממשיכה בדרך שלי גם בהמשך, כי אין שום סיבה לא להמשיך בדרך שכבר הוכיחה ומוכיחה את עצמה כבר כיום.

  • הרחבת מעגלי השותפים ליזמות (הצעות, שינויים, יוזמות חדשות על ידי אנשים הפועלים בתוך או מחוץ לבי"ס): רוב השירים שאנחנו משתמשים בהם מתורגמים לשפה העברית והערבית. אנחנו משתמשים בשיטת הלימוד של המזמרת איליל שרון (מורה מלמדת מוזיקה ותנועה בגני ילדים), אנחנו מדגמים את השירים על דרכיה.  
  •  פרקטיקות וסדירויות לשיתוף ולמידת עמיתים של ידע, מיומנויות וכלים בתהליך פיתוח יוזמה.
  •  מנגנונים מתמרצים ומוקירים ליוזמות.
  •  פינוי זמן ומשאבים לפיתוח יוזמות: כל שבוע יש לנו מפגש פנימי של צוות בית הספר בו עושים סיכומים, ודנים איך לשפר ולפתח את דרכי ההוראה. 
  • שיתוף והזרמת מידע (דו-צדדי) על צרכים/הזדמנויות/אפשרויות השפעה: הבית ספר נבחר כבית ספר חלוץ מתחת לפרויקט מורים חלוצים, אז כל שבוע יש מפגש בבית ספר עם המנחה שלנו שיחה חליוי, היא מביאה לנו מאמרים בנושא השירים העוזרים לנו להעביר את מערכי השיעור.