נושא : חוויתי רגשי
רמת גיל : א'-ו'
שם המוסד החינוכי : כדורי
שם מנהל/ת : יהודית הרשקוביץ
מספר תלמידים : 388
מספר מורים/ות : 30
מגזר : יהודי
תאריך עדכון : 22/07/2019
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז צפון
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : מפרש

שנת פיתוח המיזם

תשע"ז

קהל היעד

תלמידי בית הספר וצוות ההוראה

האבנים הגדולות של המיזם

 פיתוח, בחירה וסקרנות

מדוע יצאנו לדרך?
במסגרת פעילות ערי חינוך במועצה האזורית גליל תחתון התחלנו לבחון היבטים חינוכיים בבית הספר ולחשוב איך נרצה לקדם אותם ולשפרם.
תוצאות מיצ"ב האקלים שקיבלנו הצביעו על פער בין דיווחי המורים לדיווחי התלמידים.  תלמידים משקפים שהלמידה אינה מעניינת ואינה מעוררת אתגר, המורים בעיקר מקנים ידע המועבר באופן מונוטוני ואחיד לכולם, כשהתלמידים אינם לוקחים חלק בתהליכי הלמידה. לעומת זאת על פי דיווחי המורים, ההוראה שלהם מגוונת ומאפשרת ביטוי לתלמידים. הרגשנו צורך לפעול על מנת לצמצם את הפער בין תפיסות המורים לתפיסות התלמידים.
צוות המורים התכנס לשיח מעמיק, ועלתה ההבנה שיש צורך לייצר שינוי ,הנוגע ישירות לתהליכי ההוראה, לתהליכי הלמידה ולתהליכי ההערכה בכיתה. כמו כן יש צורך בשינוי גם בדיאלוג בין מורים לתלמידים ובשיפור היכולת של המורים לראות את התלמיד בראייה הוליסטית, ולא רק בהתייחס להישגיו הפדגוגיים.
במסגרת תוכנית "מפרש" בחרנו להתמקד בצורך שעלה לשינוי בדרכי ההוראה וליצירת מודל למידה אחר שבו נבחן מחדש את תפיסת הידע, את מקומם של המורה ושל התלמיד בתהליך ולבחון  מחדש את תוכניות הלימודים. התמקדנו בצורך זה מתוך הבנה שבמאה ה-21 המורה אינו מקור הידע הבלעדי, ולכן אין לו בעלות עליו. תלמידים מגיעים לביה"ס עם ידע נרחב בתחומים מגוונים, ולכן תפקיד המורה לסייע לתלמיד להבנות את הידע בצורה אקטיבית , תוך דיאלוג  מתוך הקשר ומתוך פיתוח הכישורים והמיומנויות.

החלום/ תמונת העתיד
בחזוננו אנו רואים בית ספר שבו תלמידים לומדים במסגרות שיתופיות מתוך הנאה ומעורבים בתהליכי הלמידה. אנו רואים בית ספר שבו מפעילים מורים  שיקול דעת בבחירת התכנים ויודעים לא רק במה לבחור, אלא גם על מה לוותר כדי שהלמידה תהיה רלוונטית ללומדים ובעלת הקשרים נרחבים החוצים תחומי תוכן, מסגרות למידה ואף יוצאים אל המרחב הקהילתי.

מטרות המיזם ויעדיו
אנו מבקשים ליצור שינוי בתהליכי ההוראה, בתהליכי הלמידה ובתהליכי ההערכה באופן שבו תלמידים ומורים יהיו שותפים לפיתוח שתי אבני הדרך המשמעותיות שלנו-פיתוח הסקרנות ויכולת הבחירה. שילוב של שתי האבנים הללו יניע את קהילת המורים ואת התלמידים לבטא עצמם באופן מיטבי, תוך דיאלוג משמעותי ומעצים בין כלל השותפים.

מה השגנו ? (תוצאות צפויות/לא צפויות)
תהליך בניית הנושאים הרב תחומיים
במהלך השנה של  יישום המיזם התמקדנו בפיתוח ובבניית שני נושאים רב תחומיים, המאפשרים הן למורים והן לתלמידים, לבחור את התכנים ולהביא לידי ביטוי את חוזקותיהם. הנושאים נבחרו על ידי צוות המורים, כאשר לכל דו-שכבה ניתן מקום לביטוי בבחירת המיקוד ובדרכי העבודה במהלך לימוד הנושא.
במהלך יישום הנושא נפתחו מסגרות ההוראה הכיתתיות, והתלמידים התנסו בלמידה רב גילאית.
במשוב שקיימנו עם המורים ועם התלמידים עלתה בקרב שני הקהלים תחושת סיפוק  משיתופי הפעולה ומהיכולת לבחור לעבוד עם מגוון רחב יותר של שותפים.
כמו כן, בתוכנית העבודה שנבנתה בתשע"ז חשבנו שנצליח לבנות 3 נושאים חדשים, אך עם התקדמות העבודה ובעיקר עם תהליכי הבקרה שקיימנו ראינו שנצליח ליישם השנה רק שני נושאים. במסגרת הדיאלוג שהתקיים עם צוות "מפרש" ועם הצוות כולו בעקבות יישום הנושא האינטגרטיבי הראשון עלה צורך בשינוי תהליכי ההערכה, הן ברמת כיתה והן ברמת השיח והדיאלוג עם התלמידים ועם ההורים.  בעקבות זאת החלטנו לבנות תהליך של הערכה מעצבת "מתעודה לתהודה"-שיחות מהו"ת (מורה, הורה, תלמיד), השם דגש על הביטוי האישי של התלמיד ועל שותפותו הפעילה בשיח עם ההורים. 

שגרות וסדירויות
במסגרת ההתארגנות לקראת השנה החלטנו לייצר שגרה של מפגש דו- שכבתי משותף במהלך יום הלימודים. שגרה זו נועדה לענות על צורך המורים למצוא זמן לעבודה משותפת מעבר למה שהיה קיים עד כה. ראינו שהקשר בתוך צוותי השכבה והדו- שכבה התחזק, והדבר השפיע באופן חיובי גם על האקלים הצוותי ועל האקלים הבית ספרי. העבודה המשותפת על פיתוח הנושאים הרב תחומיים הפיחה רוח חיובית בקרב צוות המורים, ניכרו חדוות יצירה ועשייה תוך חלוקת תפקידים ספונטנית ותמיכה הדדית.
במהלך העברת הנושאים הרב תחומיים נעשתה חשיבה מחודשת בנוגע למערך של השעות הפרטניות ושל שעות הרוחב ונבנתה מערכת שעות מותאמת , בהתאם לצרכים השונים של הצוותים. שינוי המערכת אפשר למורים המקצועיים להיות מעורבים ושותפים בהעברת הנושאים בכל השכבות , חלקם ניצל זאת באופן מיטבי, וחלק אחר – פחות.

הוספת רכיב טכנולוגי למיזם
לאחר סיום כתיבת ספר המיזם נפתחה בפנינו ההזדמנות להצטרף להשתלמות קיץ על מנת לפתח רכיב טכנולוגי שיסייע לקידום המיזם, דבר שעשינו בשמחה.
בחרנו לפתח פלטפורמה אינטרנטית-workplace, שמטרתה לאפשר תקשורת ושיתוף בין אנשי הצוות.
דרך מתוקשבת זו אפשרה לכלל אנשי הצוות להיות שותפים בתהליך ולתרום לבניית הנושאים, מה שלא התאפשר בזמני העבודה עצמם, הואיל וכל צוות נפגש במרחב אחר  ללא אפשרות להיות נוכח בו זמנית גם בעבודה עם הצוותים האחרים.
בהתנסות שלנו השנה עם סביבת עבודה זו  נוכחנו לראות שעיקר השימוש בפלטפורמה מתמקד בריכוז החומרים (תוכניות עבודה, תיעוד תהליך בתמונות וכד') ופחות כאמצעי לשיח שבו יש מקום להתלבט, להעלות סוגיות לדיון ועוד.
יתרון נוסף שראינו לסביבת עבודה זו הוא המעבר  משימוש מוגזם בקבוצת הוואטסאפ הבית ספרית, בעיקר בנוגע להעלאת תמונות ולריכוזן המסודר והמקוטלג .

צוות "מפרש"
בכניסתנו לתוכנית "מפרש" יצא לצוות "קול קורא"  שבו ניתנה למורים האפשרות להיות שותפים בצוות "מפרש".
בתחילת דרכנו בשנה"ל תשע"ז בחרו 7 מורים להיות חלק מהצוות, מתוכם היו גם בעלי תפקיד, מחנכים ומורים מקצועיים.
השנה הראשונה התאפיינה בחוסר בהירות בנוגע לתהליך העבודה לאורך השנה, דבר שהשפיע על התנהלות הצוות ועל התגייסותו. לא תמיד היה ברור לצוות מי צריך לעשות מה. דבר נוסף, התהליך הועבר לכלל הצוות בעיקר על ידי המנהלת, וצוות "מפרש" היה שותף פחות פעיל במליאת הצוות.
בעקבות משוב סיכום שנה עלתה התובנה שנכון יהיה להגדיר מראש מהן הציפיות מצוות "מפרש". נוסח מסמך שנשלח לחברי הצוות עוד בחופשת הקיץ, ובו ניתנה אפשרות הבחירה להמשיך את הפעילות בצוות או לפרוש ממנו, כשהפעם הוגדרו הציפיות  באופן ברור. הדבר השפיע לחיוב על מגויסות הצוות, בעיקר על שותפותו הפעילה לאורך מפגשי המליאה ועל הובלת התהליך בצוותים קטנים (כל חברת צוות "מפרש" הובילה את המיזם בתת צוותים).

פיתוח מרחבי למידה חוץ כיתתיים
חלק מתכנון המיזם כלל בניית מרחבי למידה חוץ כיתתיים , שיאפשרו מסגרות למידה מגוונות, החל מקבוצות עבודה קטנות ועד מפגשי עבודה גדולים יותר במסגרת שכבתית ודו-שכבתית.
במהלך חופשת הקיץ נרכשו פינות עבודה שהוצבו במסדרונות בית הספר, ובמסגרת הגשת תקציב "מפרש" ניסינו לקדם בניית אוהל יורט בחצר בית הספר.
נכון לחודש מרץ 2018 נעשה שינוי בתוכנית  עקב אילוצים בירוקרטיים מתישים, המונעים מאתנו  לממש את הקמת המבנה. בחשיבה משותפת ובסיוע של הורים מהנהגת ההורים ושל מהנדס המועצה , הוחלט
לא לוותר על הצורך במבנה גדול,  ולכן הכוונה היא לשפץ מבנה קיים (שכרגע אין בו שימוש פעיל לתלמידים) ולהשמישו לאותן המטרות שהוצבו מלכתחילה.

דברים שלמדנו בדרך על המיזם

הובלת שינוי פדגוגי אינה קמה ונופלת על היבטים כספיים. במהלך הובלת המיזם התחזקה בנו התובנה שהובלת השינוי הפדגוגי אינה תלויה באופן ישיר במשאבים כספיים, ולראיה, על אף  שלא הצלחנו ליצור מרחב לעבודה דו- שכבתית המשכנו בקידום המיזם, והתקיימה פעילות דו- שכבתית במהלך יישום הנושאים הרב תחומיים.

הובלת שינוי פדגוגי מחייבת גמישות וסבלנות. במהלך הובלת המיזם נוכחנו לדעת שנדרשות סובלנות ונכונות להתחשב זה בזה; מתוך הבנה שהמיזם הוא בית ספרי, מערכתי .  השינויים במערכת והתאמתה לצורכי השכבות השונות חייבו כל אחד מהמורים להתגמש ולתת מעצמו לטובת הכלל. היה שוני גדול בדרך העבודה בין הצוותים השונים., הדבר הוביל לדיאלוג וחייב את הצוות  להכיל דרכי עבודה שונות ולקבל את קצב ההתקדמות האישי של כל אחד מהצוותים. זה לא תמיד היה קל, והייתה לעיתים ביקורת הדדית, אך ההבנה בדבר חשיבות התהליך הייתה משותפת לכולם.   

הובלת שינוי ברמה מערכתית מגבירה את השותפות ואת המחויבות של הצוותבבחירת המיזם עלתה התלבטות : האם לבחור במהלך מצומצם המיועד לחלק משכבות בית הספר או לצאת למהלך הכולל את בית הספר כולו. בשיח פתוח שקיימנו בצוות "מפרש" בחרנו לצאת למהלך כולל מתוך חשיבה שבדרך זו נגייס את כלל הצוות. יותר מכך, מהלך שכזה יעודד שיח משמעותי בחדר המורים וישפיע באופן חיובי על האקלים הבית ספרי. הדבר בא לידי ביטוי בשיח הבלתי פורמלי של  צוות המורים בהפסקות ובסוף יום העבודה. 

קבלת הערכה חיובית מההורים ומהתלמידים מייצרת מוטיבציה להמשך התהליךבמהלך העברת הנושא הרב תחומי הראשון הגיעו במרבית הכיתות משובים חיוביים, הן מהתלמידים והן מההורים, : תלמידים ביקשו להמשיך את עבודתם מעבר לזמן שהוקצה לכך, תלמידים המשיכו ביוזמתם לעבוד בבית, הורים התקשרו והציעו הצעות, הדים חיוביים הגיעו להורים והועברו חזרה אל צוות המורים. כל אלו יצרו אצל המורים אווירת עשיה וסיפוק . במקרה אחד  לא התקבלו הדים מההורים. הדבר צוין בצוות במשוב המסכם כפוגם במוטיבציה להמשך היישום. כדברי אחת מהמורות: "עבדנו כל כך קשה, הכנו פעילות מיוחדת, הילדים היו מאושרים, אך מההורים לא שמענו דבר." 

רכישת כלים ומיומנויות. בראשית הדרך, בשלב התכנון, עלתה התהיה האם כהתנסות ראשונית נכון יהיה להסתייע במומחים מבחוץ או להתנסות בכוחות פנימיים שלנו. ברוב קולות הוחלט שאת הנושא הרב תחומי הראשון נבנה בעזרת כוחות פנימיים בשיתוף  מדריכי משרד החינוך, ונשלב הדרכה מקצועית יותר לקראת בניית הנושא השני, וכך עשינו. בעקבות יישום הנושא האינטגרטיבי הראשון גילינו שיש חשיבות בהרחבת ארגז הכלים של צוות המורים במיקוד, בעיקר בנוגע לשינוי תפיסת תפקידו ומקומו של המורה בתהליך הלמידה ולחשיפתו לכלי עבודה המאפשרים שינוי בתפקיד המורה, כגון Qbl, sole וכדומה. בתהליך בניית הנושא השני שילבנו (לתכנון ראשוני) הדרכה של מכון "שיטים"   עם צוות "מפרש" ועם צוות המורים במליאה ובצוותי עבודה. בנוסף, עבר צוות "מפרש" התנסות בכלים חדשניים בעזרת מדריך מערי חינוך. בשלב זה עדיין לא יושם הנושא הרב תחומי השני, ולכן בחינת התהליך תהיה רק בסוף שנת הלימודים.

על ביה"ס
"כדורי" הוא בית ספר אזורי, ותלמידיו מגיעים מחמישה ישובים מרכזיים, שלכולם אפיון כפרי.
בית הספר הוקם בשנת 1950 ונמצא באותו המבנה גם היום.
בבית הספר לומדים 388 תלמידים ב-12 כיתות רגילות וב- 3 כיתות חינוך מיוחד ,עליו אמונים 30 אנשי  צוות, הפועלים בשיתוף פעולה. הצוות שלנו הוא צוות מתחדש שקלט בחמש השנים האחרונות לא מעט מורות, ואנו עובדים בעבודה רשתית, בצוותי עבודה משותפים של מנוסות ושל צעירות. לצד מקצועות הליבה ותוכניות הלימודים של המשרד, אנו מקדמים שלושה תחומים באופן מיוחד. שותפות עם הקהילה זוכה בבית ספרנו לדגש רב. ועד ההורים  מעורב ותומך, ואנו פועלים במשולב לקידום תחומי הפדגוגיה והאקלים. אנו עושים מאמץ לשלב  גורמים שונים מהקהילה בפעילויות מגוונות ואף לצאת בהזדמנויות שונות ללמידה בישובים השכנים.
הגליל התחתון הפורח והירוק שבו אנו חיים, מזמין למידה מקושרת לטבע, לצומח ולבעלי החיים. אנו יוצאים לטיולים רבים בסביבה הקרובה, מאמצים נחל ופועלים עם גורמים שונים באזור במטרה לקדם את נושא איכות הסביבה ולתרום לשיפורה ואף קיבלנו הכרה כ"בית ספר ירוק".
בחמש השנים האחרונות צירפנו דגש נוסף, והוא תגבור לימודי היהדות כבית ספר תל"י,
כחלק המרחיב את בסיס העשיה סביב תכנים הקשורים בציונות ובתרבות ישראל , שהפכו לחלק מהזהות שלנו.
כאשר נכנסנו לתוכנית "מפרש", התגבש צוות "מפרש", המורכב מבעלי תפקידים שונים.
צוות זה לקח חלק בחשיבה ובהובלת המיזם, בשיתוף צוות המורים.
השנה, נרתמה סגנית המנהלת (שהייתה מחנכת כיתה מקדמת)  אף היא להובלת השינויים הפדגוגיים. היא פרשה מחינוך הכיתה על מנת להצטרף ככוח נוסף למנהלת ולרכזת הפדגוגית.

מוביל/ת המיזם
שמי יהודית הרשקוביץ, אני מנהלת את בית הספר היסודי "כדורי" זו השנה השישית.
במהלך שנות עבודתי הארוכות במערכת החינוך שימשתי כמחנכת כיתה, כרכזת, כמדריכת שפה וכרכזת פדגוגית.
חוויתי את השינויים האדירים שחלו בעולם במהלך שלושת העשורים האחרונים וראיתי כיצד משפיעים שינויים אלו  על הדור הצעיר . התלמידים כבר מזמן אינם לומדים רק בבית הספר, הם חשופים למידע באופן שוטף ובעיקר זמין, וודאי שאין רק דרך אחת המתאימה לכולם.
על אף התמורות המשמעותיות שחלו , לא שינה בית הספר את פניו באופן משמעותי בעשורים אלו.
עיקר השינויים היו טכנולוגיים: רשת מידע אינטרנטית זמינה, כניסת מחשבים ואמצעי קצה, אך מרבית הלמידה נשארה באותו המקום.
גם כמורה וכמדריכה חיפשתי לאורך השנים דרכים שונות ללמד תלמידים כדי שהלמידה תהיה מעניינת, מאתגרת ובעיקר מניעה את התלמידים להיות פעילים .
האמצעים שעמדו לרשותי בתחילת דרכי היו דלים, אך חדוות היצירה והעשייה הם אלו שהובילו אותי לחפש יותר מדרך אחת המתאימה לכולם. כשקיבלתי לידי את ניהול בית הספר "כדורי" , הבטחתי לעצמי שמעכשיו תפקידי יהיה להיות "שומר הסף", ה"קברניט המנווט את הספינה" ולהשתדל  להוביל את הצוות לאותה חדוות למידה ועשייה שאפיינו את עבודתי כמורה לאורך השנים, אך הפעם כמנהיגה חינוכית.
בשנותיי הראשונות כמנהלת יצרתי תשתית ארגונית הכוללת בניית אמון בין כלל השותפים, תלמידים-מורים-הורים-רשות.
גיוס הנהגת הורים פעילה ומשמעותית, בניית מרחבי למידה אסתטיים ומזמני למידה ושיח משמעותי המגייס את כלל הצוות לצאת למסע אחד מיוחד- היו הבסיס למסע ללמידה פורצת גבולות.
כאדם, יש בי סקרנות ורצון ללמוד כל העת ולהתחדש. הרגשתי חובה, בעיקר כמובילת ארגון חינוכי, לשאול את עצמי ואת הצוות שאלות הנוגעות למהות: "מה היינו רוצים שיקרה בבית הספר שלנו?", "מהן האבנים הגדולות שלנו?"
חיפשתי , כמנהלת, מסגרות למידה קצת אחרות שיאתגרו גם אותי, והגעתי לתוכנית "מפרש" מיד לאחר סיום לימודיי בתוכנית "צמרות". במסגרת לימודיי ב "מפרש" גיליתי על עצמי ועל תפקידי כמה דברים מעניינים, בהם ארצה לשתף.
א. כשמנהל מאמין בדרך שלו ומתמיד בה מצליחה התלהבותו  להדביק גם אחרים.- כמורה הכרתי ביכולותיי להוביל תלמידים להאמין בעצמם וביכולות שלהם, אך לעשות זאת עם צוות מורים היה  בהחלט מאתגר יותר.
גיליתי שיש בי היכולת להוביל צוות לעשייה משמעותית, לרתום אנשים להאמין בעצמם וביכולות שלהם, כפי שזהו תפקידם לעשות זאת עם התלמידים.
ב. פיתוח תרבות של דיאלוג משמעותי הוא בסיס לכל הובלת תהליך חינוכי. – מרגע כניסתי לתפקיד כמנהיגה חינוכית ראיתי חובה לעבוד על דיאלוג משמעותי בין כלל השותפים. בלעדיו לא ניתן יהיה לצלוח, לא רק הישגים, אלא בעיקר אתגרים ומהמורות שהינם נחלת כל תהליך חינוכי. לאורך כל הדרך ובדרך להתגבשות המיזם ניהלנו דיאלוג מתמיד בתוך צוות "מפרש" ויחד עם הצוות כולו לגבי החלום המשותף- מה נרצה להוביל ומתי.

"כל אחד יכול ליזום? מיהו יזם?"
שאלות הנוגעות בפיתוח תרבות יזמית בבית הספר עלו במסגרת מפגשי המנהלים וגם בשיחות שקיימנו בתוך בית הספר. בהיותי בשנה א' בתוכנית "מפרש" הועבר שאלון יזמות  (מטעם התוכנית) לכלל צוות המורים בבית הספר, והוא בדק את מקור היוזמות, את היקפן ואת סוגן: האם יש בצוות נטייה לחדשנות וליזמות? האם קיימת תרבות יזמית הכוללת בתוכה מוטיבציה, מיומנויות והזדמנויות ליזום?
מתוך הממצאים עלו כמה תובנות משמעותיות:
1.  במהלך ארבע השנים האחרונות החלה להתפתח בבית הספר תרבות יזמית שבה יש מקום להעז, להתנסות 

ולחדש. להלן שקלול תוצאות השאלון:(סקלה: 1- 5 ) 

יוזמות יזם – המורים  יזם –אישי  תרבות יזמית 
3.79  3.33 3.85  4.35


בממצא המתייחס ל"תפיסה אישית שלי כיזם" –  77% מהמשיבים מאמינים שהם יכולים להשפיע על המציאות הבית ספרית במידה רבה עד רבה מאד, אבל רק 23% מרגישים שיש להם  הידע לקדם יוזמות בית ספריות במידה רבה עד רבה מאד. תחושת המסוגלות העצמית בהתייחס לעצמם כיזמים קיימת אצל המורים, אך הפרמטר כיצד ניתן לקדם יוזמות נשאר נמוך, יחסית. בהתאמה דיווחו המורים ש- 68% מהיוזמות מקדמת המנהלת ו-25% הצוות המוביל. עקב נתון זה נבנה תהליך בחירת המיזם עם הצוות כולו , תוך מתן דגש לשותפות פעילה ומתן מקום להבעת הדעות של כלל הצוות.

2. על פי דווחי המורים בשאלון , מרבית היוזמות התמקדו בתחום החברתי(כמעט 50%). בחשיבה משותפת במהלך השנה הקודמת ובגיבוש המיזם בחרנו להרחיב את היוזמות הבית ספריות דווקא בהיבטים פדגוגיים, שהאחוזים בהם היו נמוכים יותר (25%). כמו כן, שיקפו הנתונים  מעט יוזמות הקשורות גם בהיבטים ארגוניים-ניהוליים (7%). גם לנתון זה בחרנו להתייחס ולצאת לתהליך למידה (גם מבתי ספר אחרים) שבסופו בנינו זמנים לשגרות עבודה מוסדרות ומעוגנות במערכת השעות. יצרנו שעתיים שהיה משותפת למחנכות של כל דו-שכבה במהלך יום העבודה.
בנוסף, בנינו את ישיבות הצוות המשותפות כך שבמרביתן מוקדש הזמן לעבודה צוותית בשיתוף הצוות המקצועי.
במהלך שגרות אלו יכולים הצוותים  לפתח יוזמות שכבתיות/דו-שכבתיות/בית ספריות.
בניית שגרות העבודה נועדה גם לתת מענה לקושי שעלה בשאלון בהקשר לזמן משותף לצורך בניה של
של יוזמות וקידומה.

הרחבת מעגלי השותפים  ליזמות
קידום יוזמות חינוכיות אינו רק נחלתו הבלעדית של המנהל או של צוות המורים.
בבית הספר פועלת זו השנה השלישית הנהגת הורים פעילה ומשמעותית, השותפה גם היא בהובלת יוזמות חינוכיות בשיתוף הצוות. בין היוזמות המשותפות שקודמו בשנתיים האחרונות ניתן למנות בניה של תוכנית גישור ייחודית-"יאלל"ה ( ילדים אחראים לומדים להקשיב) , שבה משמשת ועדת תלמידים  כגורם מגשר בעימותים בין תלמידים.
ארגון ערב קהילתי שמטרתו הייתה חשיפת שפת החוזקות במרחב הקהילתי, היה גם הוא יוזמה של
ההנהגה שממנה נולדו עוד שתי סדנאות להורים המעוניינים להרחיב את השפה.
השנה, בחרו הורים להשתלב במסגרת שיעורי הבחירה הרב גילאיים בקבוצות האמ"ת (אחריות, מעורבות ותרומה) וללמד בהתנדבות שיעורי שחמט.
במסגרת מנהיגות חינוכית- אזורית נבנתה השנה מערכת ביקורים בין בתי הספר בגליל התחתון לצורך
למידת עמיתים הדדית. כל מורה קיבל "כרטיס טיסה ללמידה" שבו הוא יכול לבחור את התחום המעניין אותו ללמוד (מתוך רשימה) ואת בית הספר שבו יבקר.

מנגנונים מתמרצים ומוקירים ליוזמות
יוזמות וחשיבה מחוץ לקופסא מקבלים בבית הספר מקום והוקרה .
דוגמות לכך ניתן לראות במסגרת מייל שבועי  ממנהלת בית הספר, זו השנה החמישית. בתחילתו יש חלק המוקיר עשייה ויוזמות של מורים, של הורים או של תלמידים. במסגרת המייל השבועי מתקיים שיתוף במידע בכל הנוגע לתהליכים חינוכיים המתקיימים ברמה המועצתית והאזורית ולהזרמת מידע  על צרכים ועל הזדמנויות.
במת הוקרה נוספת ליוזמות ניתנת במפגשי הבוקר בכל יום א' – בפני כל בית הספר.
במסגרת הניהול העצמי מוקצים גם משאבים כלכליים לקידום יוזמות של מורים. הגדילה לעשות אחת המורות שראתה את השינויים שהתחוללו בכיתות אחדות  ויצאה במכתב פנייה למנהל אגף החינוך על מנת לשכנע אותו להקצות משאבים נוספים ולחולל שינוי גם בכיתתה.

יהודית הרשקוביץ