נושא : חוויתי רגשי
רמת גיל : א'-ו'
ישוב : מגן
שם המוסד החינוכי : ניצני אשכול
שם מנהל/ת : אלכסנדרה קופץ'
מספר תלמידים : 641
מספר מורים/ות : 70
מגזר : יהודי
תאריך עדכון : 04/08/2019
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז דרום
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : משרד החינוך

המיזם פועל בביה"ס שנתיים.

שנת פיתוח המיזם

 תשע"ז

מדוע יצאנו לדרך?

אנו מציגים תפיסה פדגוגית רחבה, הבאה לידי ביטוי בכל רמות העשייה בבית הספר: בממד האידיאולוגי, הפדגוגי, הארגוני, האנושי והמרחבי.

תפיסה זו נבעה מצורך: בשנים האחרונות, כתוצאה מהמצב הביטחוני באזור עוטף עזה, נמצאים התלמידים בחרדות אשר משפיעות על יכולות הלמידה. מחקרים מוכיחים כי כאשר מלמדים את התלמידים כלים למודעות רגשית וחברתית (SEL– ראו בהמשך פירוט), הם נעזרים בכלים אלו להתמודדות והכלה של החרדות ומאפשרים פניות ללמידה. שפת ה- "Flow" הינה אחד מהכלים המשמעותיים בבניית חוסן מנטלי ליצירת שקט נפשי רגשי, אשר מאפשר פניות ללמידה ולהישגיות.

החלום/ תמונת העתיד

ברמת בית הספר: פיתוח שפה ייחודית – קהילתית המיושמת בחיי היום יום, בבית הספר ומחוצה לו. שפה של מודעות רגשית וחברתית המניעה לפעולה ולקבלת החלטות ממקום אחראי.

ברמת התלמידים– יכולת לנהל את הרגשות ולנתב אותם לחשיבה חיובית ולמיצוי פוטנציאל.

ברמת המורים– דמות משמעותית עבור התלמיד, מכוון, מעצים ומעודד את התלמיד להישגיות אישית וחברתית. מורה המדבר בשפה של הנחייה ודיאלוג אמיתי עם התלמיד.

מטרות המיזם ויעדיו

באמצעות הלמידה הרגשית חברתית אנו משיגים את המטרות הבאות:

תלמידים עם יכולת רגשית וחברתית גבוהה: 

יכולת הכלה ואמפתיה לאחר. 

– יכולת לזרום ולנהל את הרגש. 

יכולת להתמודד עם הסחות, תסכולים, קשיים.

יכולת לפעול ממוטיבציה פנימית

להיות לומדים עצמאיים בעלי תחושת מסוגלות

מורים

יכולת לשחרר ולתת אמון בתלמידים

לדבר בשפה מכילה ובדיאלוג עם התלמיד

להיות קשוב לכאן ועכשיו

יכולת לזרום ולנהל את הרגש

להתחבר ליושרה הפנימית ולפעול על פיה

לעבוד ביחד בצוות הרמוני, מעצים 

להלהיב ולהיות עם תחושת שליחות ואור בעיניים

הורים

להבין את השפה הרגשית חברתית וליישם אותה גם בבית

לתמוך ולקדם את הלמידה הרגשית חברתית בכיווני ידע ומקצועות שונים

לתמוך במטרות הלמידה הרגשית חברתית כבסיס לצמיחה

לתרגל עם הילדים שיטות לניהול הרגש והמחשבות

קהל היעד

כל קהילת בית הספר

האבנים הגדולות של המיזם

הבנת הצורך

בניית תוכנית פעולה- התארגנות

הדרכה

יישום

העמקה

 פירוט פעולות בכל אבן:

הבנת הצורך – בית הספר קיים בשנת הלימודים תשע"ו מספר מפגשים בחדר מורים ובצוות המוביל אודות שיפור המוטיבציה של התלמידים. מפגשים אלו הולידו שיחות על הצרכים המהותיים והעמוקים של בית הספר, אשר נמצא ב"עוטף עזה" ומקבץ את תלמידי כל הקיבוצים בסביבה. הבנו שתלמידי בית הספר (בהכללה גסה כמובן) אינם מספיק פנויים ללמידה ולכן יש איזשהו נתק שהמורים לא מצליחים להתגבר עליו, ולחבר את התלמידים למוטיבציה. באזור "עוטף עזה" נוסף המימד הרגשי-חרדתי, מימד שהתווסף והתעצם בעקבות מבצע "צוק איתן", מבצע שהותיר צלקות רבות ומגוונות אשר לא מאפשרות לתלמידים להיות פנויים ללמידה. כמובן שחוסר השקט המתמיד באזור העוטף, לא עוזר להרגעת התחושות, ויש כל הזמן מתח באוויר.

בית הספר נמצא במרחב מדהים ביופיו, משקיף על שדות ופותח את הנשימה, גם העיצוב של בית הספר עצמו מאוד מזמין, יש בו רק קומה אחת, והמבנים פזורים במרחב גדול ובין לבין יש מדשאות וחצרות המזמנים רוגע ושלווה. 

עם התובנות האלו, החלטנו למצוא פתרון באמצעות תוכנית רחבה ומקיפה של פדגוגיה השמה דגש על מודעות רגשית וחברתית, אשר האמנו שתיתן מענה לצורך שזיהינו.

בניית תוכנית פעולה- התארגנות- מדובר בתוכנית ארוכת טווח אשר דורשת בראש ובראשונה הכשרה משמעותית של הצוות. על מנת לשנות הרגלים, דפוסי חשיבה והתמודדות עם לחץ בצורה לא נכונה, נדרש להכיל דרך חדשה- וקראנו לדרך הזו למידה רגשית חברתית, או בלעז "SEL" – Social Emotional Learning.

למידה רגשית חברתית הינה גישה חינוכית המטמיעה  חמישה תפקודי לומד, המהווים תנאי ללמידה קוגניטיבית איכותית. (כפי שמתואר בתרשים לעיל) חמשת המאפיינים מחולקים לשתי קבוצות: 

מודעות רגשית- אישית: בקבוצה זו ישנם שני תפקודי לומד להשגה- מודעות עצמית וניהול עצמי. 

מודעות רגשית- חברתית: בקבוצה זו ישנם שני תפקודים- מודעות חברתית ויכולות של ניהול יחסים עם אנשים. 

על ידי למידה ויישום שתי קבוצות אלו, ניתן להגיע לרמה גבוהה של קבלת החלטות אחראית (בדגש על ערכים אתיים- מוסריים).

לפרטים נוספים על שיטה זו ניתן לראות בקישור כאן. ישנם חומרים רבים נוספים ברשת.

הכנה לפני היישוםהדרכה

כדי להטמיע את הפדגוגיה של למידה רגשית חברתית, היה עלינו להדריך את המורים בשני כלים מרכזיים:

כלי הנחייה: להפוך את המורה למנחה, בכל זמן נתון בבית הספר, כדי לעודד למידה עצמאית.

כלים להטמעת תוכנית לימודים ייעודית למודעות עצמית וחברתית.

שילוב שני הכלים האלו (בשלב הראשון) יהיה מענה מקצועי למורה ולתלמיד לצרכים והאתגרים שניצבים מולם. 

החלטנו שבחצי שנה הראשונה (תשע"ז) נבצע הכשרה מקצועית של המורים לשני הכלים האלו. בחצי שנה זו המורים קיבלו כלים ראשוניים כדי לצאת לדרך ולהטמיע את הרעיונות במחצית השנייה בכלל בית הספר. 

תהליך ההכשרה כלל שני מסלולים: 

מסלול ראשון– הכשרת המורים באמצעות השתלמות. בהשתלמות המורים התנסו בכלי המודעות העצמית והמורה כמנחה. 

מסלול שני- ביצוע פיילוט במחצית הראשונה בארבע כיתות בשכבות ב-ה. בפיילוט התלמידים עברו שעה שבועית עם מדריך מקצועי חיצוני בנושא מודעות עצמית ושעה נוספת בנושא שיטת הרגע, המונחית על ידי מנחה מקצועי נוסף. מטרת הפיילוט היתה להתנסות בשטח ולראות את ההשפעה של השיעורים האלו על התלמידים ועל הלמידה שלהם. בשיעורים אלו צפו מורים ויכלו להבין את המצופה מהם לקראת ההובלה שלהם בכיתות במחצית השנייה.

יישום:  החל ממחצית השנייה של תשע"ז החל שלב היישום של התוכנית. שלב זה בוצע בשני מוקדים מרכזיים:

צוות מורים מוביל אשר החל להנחות תכנים ייעודיים של למידה רגשית חברתית. (צוות שמנה 5 מורים)

כל חדר המורים הנחה 10 שיעורים כפולים בלמידה רב שכבתית (א-ג, ד-ו)- קראנו ללמידה הזו "אוניברסיטה". 

העמקה:

החל משנת הלימודים תשע"ח, למידה רגשית חברתית הפכה לשפה ייחודית בבית הספר והיא מוטמעת על ידי כל צוות המורים, הן בשיעורים וזמנים ייעודיים במערכת והן כתפיסה כוללת של דרכי הוראה בכל השיעורים "הרגילים".

בשנה זו המשכנו בהדרכה על ידי מנחה חיצוני, כדי להדריך, למשב ולשפר את יכולות ההנחייה של המורים.

לפירוט על התהליך בממד הפדגוגי, ארגוני, חברתי ואנושי- ראו קובץ מצורף בקישורהזה. 

מה השגנו ? (תוצאות צפויות/לא צפויות)

בבית הספר נוצרה שפה ייחודית, התלמידים מתרגלים באופן יומיומי טכניקות שעוזרות לנהל את הרגש ולהשתמש בהן בזמן אמת כדי להפחית חרדות ולחצים.   

מורים משתמשים יותר ויותר בהנחייה, גם מחוץ לשיעורי Flow.                                                               התלמידים מדווחים על שיפור ביכולות הרגשיות והחברתיות שלהם.

דברים שלמדנו בדרך על המיזם

ראו את תהליך הלמידה, תוך כדי עשייה, כפי שמתואר בבלוג הנכתב על ידי המנחה החיצוני- https://flowedu.wordpress.com/

 

על ביה"ס

ביה"ס "ניצני אשכול" הוקם בשנת 1990 והוא מהווה בית חינוך משותף לכל ילדי הקיבוצים במועצה האזורית אשכול. ביה"ס קולט תלמידים מ – 14 קיבוצים בתחום המועצה וכן מיישובי  המועצה והסביבה (בהעברה פדגוגית). האוכלוסייה הומוגנית בחתכה הסוציו אקונומי. הצוות החינוכי מורכב ברובו מתושבי המועצה, והתפיסה החינוכית של ביה"ס מושתתת על ערכי החברה השיתופית. הקשר של הקהילה המזינה את ביה"ס, הינו קשר תומך ובבסיסו קיימת הערכה רבה כלפי ביה"ס. במובנים רבים ביה"ס מהווה עוגן של הקהילה הקיבוצית באזור.

התפיסה החינוכית

ביה"ס מאמין שכל תלמיד יכול להצליח, ורואה עצמו כדואג להצלחתו של כל תלמיד. ביה"ס שם לו למטרה לקדם את ההישגים האישיים, הלימודיים והחברתיים "כערך" מרכזי בהוויית בית הספר. בית הספר שוכן במבנה שמשקף את התפיסה החינוכית בתוך סביבה לימודית מטופחת ואסתטית, שמאפשרת למידה בדרכים שונות ומגוונות ומאפשרת את שילובם של כל הלומדים בבית הספר.

התלב"ס בנוי על מעגלי זהות הנגזרים מתכנית הלימודים במולדת וחברה ומושתתת על ערכי החינוך ההומניסטי – שוויון, שייכות ושונות. אלה מהווים את התשתית לעשייה החינוכית בביה"ס. העקרונות המנחים לתהליכי למידה- הוראה והערכה נגזרים מהתפיסה החינוכית במטרה לפתח בקרב התלמידים תחושת מסוגלות רגשית -חברתית ולימודית ולקדם הישגים אישיים וחברתיים:

התלמיד הוא מרכז העשייה  – חינוך לקבלת אחריות אישית ופיתוח יחסים חברתיים ברוח הערכים הקיבוציים והדמוקרטיים.

דיאלוג מתמיד  – אנו מאמינים כי תקופת בית הספר היסודי היא משמעותית בבניית אישיותו של הילד ומטפחים דיאלוג מתמיד וקשר בין הקהילה, ההורים, המורים והתלמידים.

עבודת צוות  – בסיס העשייה בבית הספר הוא עבודת צוותים אוטונומיים הלומדים ובוחנים כל נושא ומקבלים החלטות באופן דמוקרטי.

תכנית הלימודים  – שילוב בין הכנת התלמיד לחברה עתירת טכנולוגיה ומדעים ורווית שינויים, טיפוח האיכויות האנושיות, תוך דגש על יצירה ואומנות כערך תרבותי, אהבת הארץ וקשר לקהילה הקיבוצית.

טיפוח חברת הילדים – ביה"ס מפעיל תכניות המקדמות הליכים דמוקרטיים וטיפוח תקשורת בין אישית, תוך  מיצוי יכולותיו של כל ילד בתחומים השונים תוך הדגשת החינוך לערכים דמוקרטיים.

מובילת המיזם: אלכסנדרה קופץ מנהלת בית הספר 9 שנים, צמחה מתוך בית הספר.

במהלך שנותיה בחינוך מילאה אלכסנדרה תפקידים רבים: מחנכת , רכזת שכבה, רכזת פדגוגית- תוכניות לימודים וסגנית מנהלת.

מה הניע אותך לייזום?

 בשנים האחרונות, כתוצאה מהמצב הביטחוני באזור עוטף עזה, נמצאים התלמידים בחרדות אשר משפיעות על יכולות הלמידה. הצורך למצוא דרכים לשינוי מצבם של התלמידים מבחינה רגשית ולימודית הוביל אותנו לבניית תוכנית ייחודית לפיתוח המודעות הרגשית חברתית. מחקרים מוכיחים כי כאשר מלמדים את התלמידים כלים למודעות רגשית חברתית,  הם נעזרים בכלים אלו להתמודדות והכלה של החרדות ומאפשרים פניות ללמידה. אחד מהכלים המשמעותיים בבניית חוסן מנטלי ליצירת שקט נפשי רגשי, אשר מאפשר פניות ללמידה ולהישגיות.

עד כמה הרגשת שאת יכולה ליזום, ויש לך הכלים והמשאבים לכך?

אני מרגישה שיחד עם צוות בית הספר אני יכולה להצליח במייזם. לאורך כל הדרך מלווה אותי הנחת היסוד , שבית הספר הוא האנשים שבתוכו. ואיתם אתה יכול  להצליח, ההבנה שלכל אחד בצוות יש מומחיות ויתרון יחסי והם משלימים את התמונה. מביאה אותי למרות הקושי הגדול , לנהל דינמיקה של שינוי ברמה אישית וברמה אירגונית.

במקום בו את נמצאת, מה גילית על עצמך כיזם?

 "שכשלא מוצאים את הדרך , סוללים אחת משלך."

היכולת להוציא רעיונות מן הכח אל הפועל ולשלב משאבים ומידע בקומבינציות חדשות.

  • הרחבת מעגלי השותפים  ליזמות–  צוות המורים, תלמידים והורים. 
  •  פרקטיקות וסדירויות לשיתוף ולמידת עמיתים של ידע, מיומנויות וכלים בתהליך פיתוח יוזמה: השתלמות בית ספרית, למידת עמיתים, רפלקציה מתמדת על העשייה.( כל מורה, תלמידים ותהליכית)
  •  מנגנונים מתמרצים ומוקירים ליוזמות: הוקרה, הצגת תוצרים. 
  •  פינוי זמן ומשאבים לפיתוח יוזמות: מליאות, ישיבות צוות שכבתיות, מקצועיות ובין מקצועיות. 
  •  שיתוף והזרמת מידע (דו-צדדי) על צרכים/הזדמנויות/אפשרויות השפעה:
  •  סדירויות לצוות לפיתוח יוזמות: שינוי מערכת השעות הבית ספרית, מתן שעות קבועות בתוך המערכת להטמעת היוזמה, גמישות מערכתית.