נושא : חינוך ערכי וחברתי
רמת גיל : ז'-יב'
ישוב : דימונה
שם המוסד החינוכי : אולפנת
שם מנהל/ת : אילן שמעון דניאלי
מספר תלמידים : 180
מגזר : יהודי
תאריך עדכון : 07/03/2017
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז דרום
פיקוח : ממלכתי דתי
תכנית מלווה : מפרש

למה יצאנו לדרך:המיזם הוקם מתוך נקודת מבט הרואה את שנות התיכון כתשתית ממנפת ומאדירה לחיים מלאי משמעות ומימוש עצמי

החלום/ תמונת עתיד:

חינוך לאור מודל רחב, שיזהה וייתן מענה לחוזקותיה ולכישוריה של התלמידה ויאפשר זיהוי ומיצוי כוחות, מצוינות לימודית, חיזוק בטחונה העצמי ותחושת השייכות. מודל שיוציא מתוכו אזרחיות מוכשרות, אכפתיות, מוסריות, משפיעות ומנהיגות בכל הליכותיהן .

מטרות המיזם:

להעניק לכל תלמידה מערכת שלמה שתספק לה כוח, ידע וכלים שיסייעו לה להתמודד עם אתגרי החיים בהווה ובעתיד, מערכת שחובקת ורותמת כל פרט בתוכה – חינוכי או חומרי, למציאת שבילים נכונים לחיים משמעותיים.

קהל היעד:

הצוות החינוכי והניהולי והתלמידות

אבנים גדולות:

הכשרה וליווי של הצוות לאימון אישי

בניית מרחבים מתאימים

תהליך מרכזי של: אימון אישי, בירור כוחות וחוזקות, כתיבת יעד חינוכי אישי-תורני על ידי כל תלמידה וליווי למימוש היעדים הללו.

פירוט פעולות בכל אבן

להלן בטבלה

מה השגנו (תוצאות צפויות/לא צפויות):

יישום המיזם הולך נהדר, מתרחשת עבודה פרטנית מושקעת וקשובה, בצורה מסודרת ומתודולוגית שנארגת לתמונה שלמה. מגיעים למימוש יעדים של הצוות החינוכי ושל התלמידות. קיימת רתימה ושותפות מדהימה של הצוות. מתרחשת חשיבה שמעבר. לא רק במסגרת המיזם. קיימת המשכיות ויוזמות נוספות מועלות וממומשות. במסגרות פרטניות, צוותים התגבשו – מערכת הציוות השתנתה נוצרו מעגלי שיח נוספים שלא היו בהם נעשית חשיבה, פיתוח תכניות עבודה ועוד

דברים שלמדנו בדרך על המיזם:

הכרות עם הרבה שיטות ודרכים חינוכיות חדשות. עבודה בשת"פ בתוך הצוות.

 

מערכת תמיגה וליווי רגשי מערכת ארגונית תומכת מיזם מרחב פיזי מתחדש מערך פדגוגי
יועצת בית ספר צוות פיתוח מנהלן מנהל התיכון
•מחנכות – מערך הכשרה אימוני

•מטפלים – מערך תמיכה רגשי

•הקמת ועדה מייעצת

•שילוב מערכת טכנולוגית

•הקמת גן שבע הנביאות

•מרחבי דב"ש

•הרחבת אופקי הבחירה המקצועית

•התאמת רמה לימודית

מדרשת עיינות

על בי"ס:

אולפנת "נריה צביה" הינה תיכון תורני לבנות. 50% מהתלמידות הן בנות דימונה-ירוחם ושאר הבנות הן מכל הארץ.

המסגרת כוללת חיי פנימייה הממשיכים את המהלך החינוכי גם לאחר שעות הלימוד לכיתות ט-י"ב

מידע על מוביל המיזם:

מה הניע אותך לייזום?

תחושה של פספוס, משהו לא שלם, בעשייה החינוכית שלנו עשינו הרבה מאוד דברים אבל מפוזרים, עם חסרים שלא הצלחנו להשלים. לא הצלחנו לתת לבנות מענה שלם לצרכים.

עד כמה הרגשת שאתה יכול ויש לך את הכלים והמשאבים לייזום?

היו לי כלים אבל לא מספיק ידע, דחיפה וזמן. הרגשה שיש כוחות אבל לא מספיק. כשהגעתי למפרש הבנתי כמה לא מספיק. רק כשלומדים מבינים כמה לא יודעים. נפרשו עבורי עולמות חדשים

במקום בו אתה נמצא, מה גילית על עצמך כיזם?

שיש לי זמן, יכולות, יש לנו כמסגרת יכולות גדולות. יש כל כך הרבה אפשרויות ליצור ולשנות ולא להיות תקועים בדפוסים רגילים

מידה וקיימים מספר מובילים ניתן לראיין כמה. עם פירוט קצר מי היה שותף לצוות.

 

  • הרחבת מעגלי השותפים ליזמות: בתוך בי"ס, למרות שהמורות המחנכות היו הממשות של האימון האישי, גם המורות המקצועיות דחפו ויצרו דפוסי שיעור מקצועי וניהול מקצוע חדשים: דרכי בחינה, העברת החומר והלימוד. אפקט השינוי קיבל הרבה יותר דגש. יצר סקרנות והעיר את הצוות המקצועיפרקטיקות וסדירויות לשיתוף ולמידת עמיתים של ידע, מיומנויות וכלים בתהליך פיתוח יוזמה: .1קורס אימון נפלא עם עודד בן מנחם

    .2 ייסוד מעגלי שיח –  פעם בחודשיים מתקיימת שיחה על כל כיתה, דנים תלמידה תלמידה בפורום רחב מאוד.

    .3שיח עומק מתכלל של צרכים ויעדים ובקרה –במישור חינוכי, תורני, אישי.

    .4קבלת הדרכה פרטנית למחנכות מקבלות עם עו"ס לגבי המיזם.

    .5קיים "מדריך" כתוב שמכיל את כל החומר להדרכת הבנות לכתיבת יעדים, בירור חוזקות, רפלקציה ועוד

    מנגנונים מתמרצים ומוקירים ליוזמות:

    מחנכות קיבלו חצי משרה לטובת פינוי המשאבים ליחס אישי ופרטני. מתקיים "טקס הדלקת המשואות" ביום העצמאות וחלק מרכזי בו הוא הוקרה לצוות.

    פינוי זמן ומשאבים לפיתוח יוזמות:

    אנחנו מקדישים השתלמויות בית ספריות לדיונים ביוזמות חדשות, היתה קבוצה של מורות שיצאו למיינסט לפיתוח אפליקציה, מורות יוצאות גם להכשרות במקצוע שלהם לחשיבה מחוץ לקופסא

    שיתוף והזרמת מידע (דו-צדדי) על צרכים/הזדמנויות/אפשרויות השפעה: אין

    סדירויות לצוות לפיתוח יוזמות:

    כל הצוות החינוכי והמקצועי יוצא להשתלמות בית ספרית שנותנת מקום גדול מעבר לשוטף להצגת יוזמות של כל מורה במקצוע, שיתוף והפקת לקחים.

     

אילן שמעון דניאלי