נושא : הכנה לחיים
רמת גיל : א'-ו'
ישוב : אשדוד
שם המוסד החינוכי : שקד
שם מנהל/ת : קרן סבג בארי
מספר תלמידים : 456
מספר מורים/ות : 30
מגזר : יהודי
תאריך עדכון : 21/07/2019
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז דרום
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : מפרש

שנת פיתוח המיזם

 שנה"ל תשע"ז – תשע"ח 

מדוע יצאנו לדרך?

מתהליך החקירה עלה כי דרך ההוראה המקובלת בבית הספר נותנת מענה רק לכ- 30% מהתלמידים, ורק קבוצה קטנה זו מצליחה להגיע להישגים משמעותיים ולהפיק את המרב מתהליך ההוראה המסורתי. 25% נוספים מצליחים להפיק מתהליך הלמידה משמעות רק במקומות שבהם ישנה התערבות ממוקדת של המורה בכיתה, ו-45% מהתלמידים מתקשים להפיק משמעות כדי להגיע להישגים טובים. 

היבט נוסף שעלה בתהליך הבירור הינו תחושת הכישלון המלווה את תהליך ההוראה. תחושה זו עלתה בשיח עם מורים ועם תלמידים כאחד.

מכאן נבעו באופן בולט תחושת המסוגלות והדימוי העצמי של התלמידים ביחס למציאות ולתהליך ההוראה – למידה בכיתה.

תחושת המסוגלות באה לידי ביטוי גם בקרב צוות ההוראה; תחושת תסכול נוכח המציאות שכללה הישגים נמוכים, בעיות משמעת וקושי להתמודד עם תלמידים מאתגרים.

נקודה נוספת שאותה בחנו ונתנה לנו כיוון והבנה כי ישנה תשתית טובה  לצאת לדרך היתה נושא האקלים הבית ספרי שבחנו באמצעות כלים שונים: אח"מ, מיצ"ב ושאלונים פנימיים. מתוך הבדיקה המעמיקה את הנושא עולה כי נתוני האקלים טובים ומשקפים שביעות רצון של מורים ותחושת מסוגלות של התלמידים בתחום הלימודי והחברתי.

שיתפנו מורים, תלמידים והורים בתהליך. באמצעות שאלונים, סקר, שיחות מיקוד  ומאיץ חלקיקים, הבנו כי הצורך להצליח מצוי בכל אדם , ועלינו מוטלות המשימה והמטרה לשנות את התפיסה אודות ההישגים ואודות הדרך  להשגתם. שינוי התפיסה הוביל לתובנה כי יש לחנך את התלמידים להביט בהצלחה כערך לחיים, כמקור להסללה ,ממקום של מסוגלות עצמית וממקום של יכולת להוביל, דרך הכישלון והפיכתו למקור למידה, להצלחה .

הבנו כי הדרך אל ההצלחה הינה תהליך של התנסות  ולא הימנעות מפחד להיכשל.

למדנו  כי הלמידה המרווחת ושינוי סדר היום הפדגוגי עשויים להעלות  את אחוז התלמידים המפיקים משמעות טובה יותר מתהליך הלמידה. זיהינו כי השילוב והשימוש במרחבי למידה פיסיים אחרים הכוללים היבטים טכנולוגיים, חוץ כיתתיים, מרחבים המאפשרים גמישות, יתנו מענה טוב יותר (מהמענה הרגיל) לקבוצת תלמידים רחבה יותר. 

החלום/ תמונת העתיד

החלום שתווינו יחד במיזם "מעוף" –  הוא לפתח בקרב התלמידים תחושת מסוגלות וכישורים הכרחיים להצלחה במעגלים שונים בחיים.

בהיבט הטכנולוגי והפדגוגי – בניית יחידות הוראה בפלטפורמה הטכנולוגית במגוון תחומי  הדעת ובהתאם למודל הלמידה המרווחת ולהתמודדות עם כישלון. מרכז בקרה ושליטה על עבודת התלמידים מצוי בכל רגע נתון בידי המורה, וניתן דיווח ומעקב על מצבי קושי או על צורך כלשהו. כמו כן קיים מגוון של אמצעי הערכה חלופית המאפשרת התמודדות עם אי הצלחה  ועם התנסויות חוזרות.

ארגון יום הלימודים שינה את פניו, והוא כולל יחידות זמן של למידה, של עצירה יזומה ומובנית, של עיסוק בעולמות אחרים בהתאם לעקרונות הלמידה המרווחת.

בהיבט הארגוני– המיזם כולל מרחבים פתוחים  המאפשרים בחירה, גיוון והתנסות. הכיתה מאורגנת כך שהחלל המרכזי בכיתה מאפשר לתלמידים נגישות למגוון מוקדי עבודה. המוקדים כוללים חומרים מגוונים המייצגים גישות למידה שונות, מרחבים פיסיים לצורות התארגנות גמישות, קבוצות, יחידים וזוגות. 

מרחב זה מאפשר  ללומדים בחירה , התנסות באופני למידה שונים, באינטראקציות ללמידה, שהם תנאי הכרחי למודל הלמידה המרווחת וליכולת לייצר דרכי הערכה מגוונים והתאמה ליכולות הלמידה של כל פרט על פי יכולותיו ועל פי נטיותיו.

"לעולם לא ניתנת לאדם משאלה, בלי שיינתן לו הכוח להגשמה. אולם ייתכן שיהיה עליו לעמול קשה לשם כך" .(ריצארד באך) 

מטרות המיזם ויעדיו

עיסוק בכישלון והפיכתו לתהליך פורה , מתוך הבנה כי קיים קשר ישיר בין היכולת להתמודד עם כישלון והשפעה גדולה על תהליך הלמידה 

למידה מרווחת– שינוי סדר היום הפדגוגי מתוך הבנה כי יש לעסוק באופן שבו התלמידים לומדים ולא איך ללמד. למדנו  כי הלמידה המרווחת עשויה להעלות את אחוז התלמידים המפיקים משמעות טובה יותר מתהליך הלמידה, ולכן חקרנו את שיטת הלמידה המרווחת Spaced Learning. השיטה תוכננה על ידי מורים ועל ידי מדענים מתחום מדעי המוח ומתחום מדעי החברה, נבדקה במספר סביבות למידה, ובדיקתה נמשכה חמש שנים.  מטרת המחקר היתה להשוות את שיטת הלמידה המקובלת, למידה מאומצת הנמשכת חודשים, ללמידה קצרה המבוססת על מעט חזרות כשמרווחות ביניהן 10 דקות.

שימוש בפלטפורמה טכנולוגית מותאמת שתאפשר זיהוי מידי של קושי בתהליך הלמידה, תאותת למורה בזמן אמת על הצורך בהסבר / בהקנייה נוספת, תאפשר לתלמיד לחוות הצלחות קטנות, וזאת – בהתאם לתכנים וליחידות הוראה שייבנו ע"י צוות המורים מתוך הבנה כי באמתחתם נמצא הידע אודות התלמידים ואודות צרכיהם.

מתן ביטוי לאוטונומית הללומד ולתהליך של בחירה בעת השיעור 

הגדרה מחודשת של תפקיד המורה- כמנטור ומלווה אישי  המסוגל לתת מענה ולהעלות למודע כי מותר להיכשל; מתוך תפיסה האומרת כי "מורה המוביל את תלמידיו לזירה מוביל אותם לשתי אפשרויות: 

האחת למידה , השנייה הצלחה. אם לא  ייכנסו לזירה יחושו תחושה של כישלון." 

מטרות  אלו הובילו  אותנו לשינוי התפיסה ולהובלת הלומדים להבנה כי הצלחה היא ערך לחיים,  וכי הישגים לימודיים טובים  חשובים לדימוי העצמי ולמסוגלות העצמית שלהם בעתיד .

קהל היעד

בשלב הראשון שכבה ד' נבחרה כשכבת הפיילוט, במהלך השנה הבנו שיש צורך לפתוח את ההתנסות לכלל המורים המעוניינים להתנסות במיזם וליישמו. כיום לוקחים חלק תלמידי שכבות א'-ד' ושכבה ו' בתחום הדעת מתמטיקה.

האבנים הגדולות של המיזם

"האבנים המרכזיות" של המיזם שזוהו כמשמעותיות ביותר לקידום הצורך שלנו הן –

כישלון פורה ,מסוגלות עצמית , ביטחון עצמי , מרחב למידה מותאם אישית .

המיזם של בית הספר "שקד" , "סיפור הצלחה " נוגע בשלושה רכיבים שונים. מטרתם היא הרחבת הראייה ההוליסטית את התלמיד, והיא נוגעת במספר היבטים: מרחב פיסי, שינוי סדר היום הפדגוגי, מרחב טכנולוגי, "חגיגת כישלונות " והעצמת הפרט. 

מה השגנו ? (תוצאות צפויות/לא צפויות)

פיתוח מקצועי של צוות בית הספר- אימון המורים כמנטורים

העשרת הידע וחשיפה למומחי תוכן 

בניית מנהיגות ביניים 

חקר ההוראה- פיתוח עצמי של מוצרי הוראה התואמים את חקר המוח 

התאמה של שיטות ושל כלים התואמים את חקר המוח

שימוש בטכנולוגיה כפלטפורמה לזיהוי קשיים on going

בנייה ופיתוח של מרחבי למידה המאפשרים הפוגה בלמידה

גיוון בדרכי הערכה

דברים שלמדנו בדרך על המיזם

המיזם רחב היקף ומצריך רכישת ידע נרחב של צוות ההוראה על מנת ליישמו.

יש לבנות יחידות הוראה התואמות את הלמידה המרווחת.

יש לפתח מרחבים שיאפשרו את הלמידה המרווחת.

מוקדי ההפוגה משתנים בין שכבות הגיל השונות.

המיזם מחייב תהליך רפלקטיבי של צוותי ההוראה ושל התלמידים.

צוות ההוראה זקוק למנטור על מנת לשמש כמנטור. 

על ביה"ס

בית הספר "שקד" הינו בית ספר וותיק ששינה את פניו במהלך 5 השנים האחרונות. "ב'שקד' מאמינים שכל אחד יכול."– זוהי אינה סיסמה, אלא דרך חיים. התוכניות הבית ספריות והפעולות שהן חלק מהמעשה החינוכי היום יומי הן העדות לכך. קבוצות המצוינות "שוקדים גבוה"(קבוצות העשרה לכלל התלמידים הלומדים בשכבות ג'-ו', שמטרתן פיתוח מצוינות אישית בהתאמה באמצעות מומחי תחום והובלה לתוצר אישי), מפגשי ההעצמה השבועיים עם מנהלת בית הספר( שמטרתם העצמה של הפרט בתהליכים האישיים שאותם הוא חווה בהיבטים שונים: לימודיים, חברתיים, התנהגותיים ורגשיים)   וכלל העשייה הבית ספרית עוסקים באמונה כי בכל תלמיד טמונים היכולת, הרצון והתשוקה להצליח. עלינו, כצוות חינוכי, מוטלת החובה לגעת בתלמידים במקום הנכון ובזמן הנכון ולאפשר להם לשאוף, להתנסות ולהגשים

" השחף המגביה עוף הוא השחף המרחיק ראות."(ריצארד באך) – הוא משפט שתבע את חותמו בבית הספר כבר מראשית דרכו ומהווה עוגן ביעדי  בית הספר ובמטרותיו.

מיזם " מעוף" מבוסס על חקירה מעמיקה של העוגנים המהותיים של בית הספר ועל חקירה של הצרכים ושל החלומות שאליהם אנחנו שואפים להוביל את העשייה החינוכית.

במהלך השנה הראשונה  קיימנו מספר מעגלי שיח, וביניהם – "מאיץ חלקיקים" שכלל צוותי הוראה, הורים, תלמידים ומומחי תוכן העוסקים באבנים המרכזיות. בשנה זו העמקנו בחקירה והחלנו ביישום.

כל התהליך מבוסס על שאלונים, על משובים ועל רפלקציה  בקרב תלמידים ובקרב מורים. המטרה היתה השפעה על הקשר בין המורה לתלמידיו באמצעות תחושת המסוגלות העצמית .הציפיה היתה להשפיע  על תהליך הלמידה ועל ההישגים הלימודיים . 

מוביל/ת המיזם

שמי קרן סבג בארי, אני מנהלת את בית הספר זו השנה השישית, מורה ומחנכת מזה 25 שנים. תחום ההכשרה שלי הוא מתמטיקה. תפיסתי החינוכית  מתבססת על האמונה כי כל אחד יכול, והחובה שלנו היא לאפשר את הקרקע הטובה ביותר להצלחתם של כל באי בית הספר. 

האמירה "כל אחד יכול" טומנת בחובה תהליכים עמוקים של הבנה כי האפשרויות קיימות עבור כולם, הזכות לחלום היא נחלת הכלל, והיוזמה תינתן בכל מקום שיאפשר זאת. 

תפיסת עולם זו מלווה אותי בעשייה החינוכית ומניעה אותי ליזום ולהנחיל חדשנות בבית ספרי.

מה הניע אותך ליזום?

היכולת לחלום, להתנסות ולהגשים

הכוח לאפשר לאנשי הצוות החינוכי לזהות  את הצרכים האחרים והנוספים שיזדקקו להם במעשה החינוכי,  לחפש פתרונות, ליצר משהו חדש ויישמו 

המורים בצוות כיזמים: 

איריס אלבז , .M.A בייעוץ חינוכי, סגנית מנהלת בית הספר , 28 שנות ותק בהוראה ( התמחות במתמטיקה) , 15 שנות ותק בניהול

"אני מאמין" אישי

"החינוך הוא עיצוב דמותו של האדם." ב.צ. דינור 

אני מאמינה שבסביבה מאפשרת, שיש בה אווירה מגדלת ומצמיחה, כל תלמיד יכול להתפתח, לפרוץ דרך ולהצליח. ההצלחה יכולה לבוא לידי ביטוי בכל התחומים: התחום הלימודי, התחום החברתי, התחום הרגשי, והתחום המשפחתי.  עלינו להעניק לתלמידים הזדמנויות לחוש ש"רואים אותם", עלינו לתמוך בהם ולאמן אותם במיומנויות הנדרשות למבוגר. אם נבטיח שכל תלמיד יממש את עצמו בדרכו בהתאם לנטיותיו הפנימיות והייחודיות , נקבל בוגרים בעלי מימוש עצמי, בעלי הנעה פנימית ובעלי כישורים חברתיים  מפותחים, היוצרים חברה טובה יותר.

יזמות מלווה אותי מיומי הראשון בעבודה. אני מאמינה שתמיד ניתן לשפר, לשכלל וליצור חיבורים חדשים, להמציא המצאות חדשות  וליצור יש מאין. החדשנות והיזמות מאפשרות רענון תמידי, התפתחות אישית ומקצועית, צעידה עם רוח הזמן, אופטימיות וברק בעיניים.  מבחינתי, חזרה על הקיים ללא חידוש היא אחת ממוקדי השחיקה ואיבוד העניין בעבודה, ולכן חשוב לי להמשיך וליזום, גם ובעיקר, אחרי 28 שנים במערכת.

תחושת המסוגלות ביזמות

תחושת המסוגלות שלי בתחום היזמות היא גבוהה. אני יודעת שיש בי כישורים וכלים רבים  להתמודדות טובה עם כל יוזמה שאקח על עצמי: גמישות פנימית, אומץ, התמדה, אחריות, ראיית כישלון כלמידה ולא כמכשול, יצירתיות, מיומנויות חברתיות טובות. אני מונעת מתוך צורך פנימי, מזהה צרכים בסביבה ומחפשת להם מענים.

היוזמות שפיתחתי בשנה האחרונה (תשע"ח):

    • מיזם " קשרים מגניבים" : זהו מיזם חברתי, הנותן מענה לתלמידים הזקוקים לחיזוק המיומנויות החברתיות שלהם. השנה הנחיתי שלוש  קבוצות שונות של תלמידים . מכל כיתה נבחרו 5 תלמידים (לפי בקשה אישית של התלמידים ו/או לפי המלצת המורה), כך שנוצרו בכל שכבה קבוצות של 15 תלמידים. התלמידים השתתפו לאורך כל השנה במפגשים חווייתיים ומעצימים שאפשרו להם לחוות הצלחה בתחום החברתי וסייעו בידיהם לרכוש מיומנויות חברתיות משמעותיות. (לדוגמה, כיצד מצטרפים לקבוצה, מהי הסלמה, וכיצד נמנעים ממנה, איך משתפים פעולה ועוד..) 

סדנאות לצוות המורים:  

  • הסדנאות עסקו בתחום החברתי- כיצד לפתח מיומנויות חברתיות בילדים? כיצד לשתף פעולה וללוות הורים לילדים דחויים חברתית? (כאן נעזרתי בהסמכתי כמנחת הורים.).
  • סדנאות נוספות עסקו ביזמות- מיהו המורה היזם? אילו כישורים נדרשים?

במקום בו את נמצאת, מה גילית על עצמך כיזמת?

גיליתי שיזמות היא הכוח המניע עבורי. גיליתי כי במרחב של יזמות עולות תפוקות העשייה שלי ומשתפרת איכות העבודה שלי , שכן היוזמות קשורות קשר ישיר לערכי כאדם, ומתחברות ל"אני מאמין" שלי.

פיתוח התרבות היזמית בבית ספרנו מצויה בראשית דרכה ומאופיינת בעיקר במתן בימה ליזמות ברמה האישית תוך התייחסות למאפיינים, לכישורים וליוזמות אישיות.

בשנה הנוכחית יצרנו תשתית ראשונית שתאפשר לפתח בהמשך פרקטיקות וסדירויות. ההשתלמות המוסדית נבנתה ונוהלה ע"י ראשי מו"פ  פנים בית ספריים, והם קראו לצוות לייצר צרכים לקיום קהילה יזמית.