נושא : אחר
רמת גיל : א'-ו'
ישוב : אלון שבות
שם המוסד החינוכי : שירת חנן
שם מנהל/ת : יפית ארזי
מספר תלמידים : 460
מספר מורים/ות : 75
מגזר : יהודי
תאריך עדכון : 28/07/2019
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז ירושלים
פיקוח : ממלכתי דתי
תכנית מלווה : משרד החינוך

המיזם פועל בבי"ס: שנה שלישית

שנת פיתוח המיזם

 תשע"ו

מדוע יצאנו לדרך?

 שאיפה להתאים את הלמידה לסקרנות הטבעית לגילאים הצעירים ולעצבה כאקטיבית, אינטגרטיבית (רב תחומית המאפשרת גישה לנושא דרך תחומי דעת מגוונים)  ורב חושית, ומתוך חזון של מוזיאון פעיל ברוח "נא לגעת" בו הלמידה נעשית אגב חקר, משחק והנאה. 

החלום/ תמונת העתיד

תמונת העתיד של מרחבי הלמידה היא מצב בו כל הילדים זוכים לזמן מספיק למיצוי המרחב, הן בהתנסות מודרכת והן בשהות לפי צרכיהם ודמיונם. מרחבי הלמידה מושכים אליהם אחוז גבוה יותר של ההורים, האיכויות המרחביות, האסתטיות והפדגוגיות של מרחבי הלמידה מוצאות את דרכן אל כיתות הלימוד ביתר שאת והכיתות מגמישות את המבנה הפיזי והרעיוני שלהן, בית ספרנו מתמחה ביצירת מרחבי למידה, אשר הופכת לשפה פדגוגית ערכית בבית הספר.

מטרות המיזם ויעדיו

1. גירוי הסקרנות הטבעית של התלמידים באמצעות מוקדי עניין המפעילים אינטלינציות שונות ותחומי דעת מגוונים 2. יצירת הזדמנות ללמידה עצמאית ופעילה 3. חשיפה של התלמידים לנושאים שאינם בתוכנית הלימודים 4. גירוי לשאילת שאלות ולחשיבה הוליסטית מקורית שאינה מחויבת לתבניות ה"מקצועות" המקובלות. 5. יצירת קישורים בין הנושא המוצג לחיי היומיום של התלמידים בדרך קונסטרוקטיבית (המאפשרת לתלמיד הבנייה של ידע חדש על בסיס חוויה אישית) 6. הנחת היסודות הנפשיים להערכה של התלמיד את האסתטיקה והאמנות כישויות המציתות את הדמיון, מרחיבות את האופקים ומהוות מקור להנאה ולעונג, כמו גם כערוצים מקובלים ורצויים לביטוי רגשי .

קהל היעד

 ילדי בית הספר והוריהם

מה השגנו ? (תוצאות צפויות/לא צפויות)

הישגים צפויים: 

קידום יזמות, שותפות בהנהגת בית הספר, יצירתיות ופיתוח תוכן חינוכי אינטראקטיבי ובדרגות חשיבה שונות בקרב כלל אנשי הצוות החינוכי

קידום עבודת צוות ולכידות קבוצתית בקרב קבוצת המורות שהופקדו על כל מרחב.

למידה רוויית תנועה, סקרנות, יצירה וסיפוק של תלמידי בית הספר. ההנאה והעניין שחווים התלמידים ניכרים באופן בולט בזמן השהייה במרחב.

יצירת מרכז לימודי המשתף את קהילת ההורים בחוויית הלמידה של ילדיהם. הזמנת ההורים ליטול חלק במרחב, מלבד ההנאה ההדדית משותפות ההורים בחוויה, יצרה גאוות יחידה בקרב התלמידים, ההורים והצוות.

תוצאות לא צפויות:

בעקבות הצלחת מרחבי הלמידה (אך לא באופן בלעדי), מורים שהשתתפו ביצירת המיזם התנסו ביותר ויותר יחידות תוכן פעילות בכיתה. ממרחק שנתיים וחצי ניתן לומר שבית ספרנו עבר כברת דרך מבחינת היקף יחידות התוכן בתוך תוכנית הלימודים, המונהגות בכיתה בלמידה פעילה רב תחומית, ביחס ללמידה מסורתית של העברת ידע סבילה ממורה לתלמיד.

דברים שלמדנו בדרך על המיזם

למדנו כי ככל שקיימת בקרב תלמידינו הנאה מהלמידה בכיתות, דבר שאינו מובן מאליו, הנאתם גדולה עשרות מונים כאשר נפתח להם צהר ללמידה "אחרת". למדנו כי רווחים "משניים" כגון הסיפוק והגאווה מהתוצר המוגמר, יכולים בקלות להיחשב במיזם הבא למטרה בפני עצמה, כמו כן למדנו כי יש מקום ליצירת צוותים או אנשי צוות שיתמחו בהיבט מסוים של בניית המרחב, וכן לצמצם מעט את היקף אנשי הצוות המעורבים בכל מרחב, דבר שאכן קרה לאחר המרחב הראשון. התועלת שבהתמחות עולה על התועלת שב"ערבוב".

על ביה"ס

 בהיותנו חטיבה צעירה, בית ספרנו ייחודי בהתאמתו לצרכי שכבות הגיל הצעירות. הדבר בא לידי ביטוי  בדרכי הוראה מגוונות, בהתאמת התשתיות המבניות והמערכתיות לגילאים הצעירים, בשימת דגש על אווירה חברתית נעימה ומכבדת ובמתן כלים לפתרון בעיות וכישורי חיים אחרים.

בית ספרנו מהווה מקום מפגש ראשוני של הילד עם חוויית למידה שיטתית של השפה הכתובה, החשבון ותחומי הידע הנוספים (השונה מהלמידה בגן, שנעשית אגב משחק בהגדרה למעט בזמני מפגש). מתוך כך אנו חשים מחויבות גדולה ליצירת  סביבה מסקרנת, אוריינית, מעודדת אהבה לספרים ולקריאה ומעודדת התנסות וחקר בכיתות, במסדרונות, במגרשים, במתחמי המשחק השונים ובפעילויות. אנו רואים ייעוד בטיפוח בוגרים שיהיו סקרנים ושוחרי דעת כל ימיהם.

מסדרונות בית הספר מרוהטים בפינות ישיבה, שולחנות משחק חופשי ומובנה ובפינת תיאטרון. בכיתות עצמן ישנם משחקי הרכבה ומשחקי לוח, בהם משתמשים הילדים הן בשעת משחק (בכיתה א) והן בהפסקות. תערוכות מתחלפות של יצירות הילדים (לרוב כחלק ממשימת הערכה חלופית) מוצגות בתוך כוורות זכוכית, וכל ילד זוכה לכבוד הראוי של הצגת תוצר בתערוכה. שיעורי מדעים מתקיימים פעמים רבות מחוץ לכותלי המבנה, לעידוד חקר טבעי,סקרנות, יצירתיות, חיבור למקום ולמידה לא פרונטלית

שאיפתנו לטפח לומדים פעילים ורחבי אופקים באה לידי ביטוי בחשיפה למגוון רחב ככל האפשר של התנסויות ותחומי ידע, שמתוכם יוכלו התלמידים ללמוד אט אט את העדפותיהם האישיותאת שעות התל"ן אנו מקדישים למגוון רחב של חוגים ושיעוריםחלקם נתונים לבחירה וחלקם ניתנים לכלל התלמידים. בין חוגים אלה ניתן למנות מלאכת כפיים, שחמט, מוזיקה, יוגה, משחקי ספורט, מדעים, תנועה, נגרות ועוד

היוזמה החלה מרעיון שעלה ב"מרחב הפתוח" אותו אנו מקיימים בכל שנהבו כל אחד/ת מחברי/ות הצוות מוזמן להציע יוזמה או תוכנית חדשה, ענבל בלום, מורה לאומנות, העלתה יחד עם יפית ארזי, מנהלת בית ספר את הרעיון להקמת "מוזיאון פעיל" רב תחומי.

ההנעה ליוזמה נבעה מרצון לפרוץ דרך בדרכי ההוראהלמידההערכה. וכן מתוך רצון של ענבל לעסוק גם בתחומי דעת נוספים. הרצון של יפית היה לשתף חברי/ות צוות מתחומים שונים לעבודה משותפת שתיצור הפריה הדדית ולכיודות בין חברי הצוות

כל חברי הצוות (כולל מורים, מורות סייעים, סייעות, יועצות וכו') בבית ספרנו חשים שהם יכולים  "לעוף" עם כל חלום שבוער בהם. בית הספר מנוהל ב"ניהול עצמי" והתוכנית התקציבית נקבעת בהתאם ליוזמות המועלות ב"מרחב הפתוח" ומקבלות הד חיובי ומשאר חברי הצוות

העבודה המשותפת היתה מפרה, יצרה קשרים חדשים ואף הביאה לגילוי כישרונות בקרב הצוות. התוצר הסופי אסטטי וברמה גבוהה מאוד מכל הבחינות. האתגר מצדי היה ראשית לרתום את הצוות לרעיון/לחלום, ולאחר מכן לגייס אותם לעשיה שהיא מעבר. במהלך ההקמה של המרחב הראשון, כמנהלת הייתי מאוד מעורבת, עד רמת הניסוח והבקרה על ביצוע העיצוב. חשוב היה לי שהתוצר יהיה מעולה, כי האמנתי שהדבר לטובת תלמידינו ורציתי שאחריו יבנו מרחבים נוספים. אתגרים נוספים היו בבניית מערכת שעות תומכת והשקעת משאבים כלכליים ואנושיים שילוו את התלמידים בעת למידתם במרחב. בהקמת המרחב השני, הפקנו לקחים והתהליך היה הרבה יותר יעיל ואפקטיבי.

פרקטיקות וסדירויות לשיתוף ולמידת עמיתים של ידע, מיומנויות וכלים בתהליך פיתוח יוזמה:

  1. קיומו של מרחב פתוח מידי שנה, בו מועלות יוזמות חדשות לתכנון ויישום
  2. תגמול דרך יוזמה של מורים בדרגות 6-7, וכן 18 שעות נוספות במחצית, ומעל הכל תחושת הסיפוק מתוצר נפלא
  3. חשיבה בדרך של:  מטרה- אמצעים- תכנים
  4. בחירת שותפים לעשיה
  5. שלבי עשיה: 

שלב 1: מפגש עם כל השותפים

–          בחירת נושא

–          חלוקה לתחנות

–          עבודה בזוגות על תוכן התחנה, רעיונות לפעילויות (שיהיו לפחות שלוש פעילויות לכל רמה)

–          הכנת הטבלה

 שלב 2:  פגישה עם יפית. לבוא עם: כותרת התחנה,  מטרה, אמצעים- תכנים רעיונות למשחקים, פעילויות, חומרים.

לחשוב על מושג——רעיון (שיום)——-ערך

עם מה התלמיד יצא?

 שלב 3: אחרי הישיבה עם יפית, לשלוח במייל את סיכום הישיבה:  כתיבת תיאור התחנה. (עד שבוע אחרי)

הוראות שליחת חומרים

קובץ אחד מכל קבוצה! (לא בהמשכים הכל במייל אחד)

כותרת התחנה:

מהלך הפעילות:

לתאר את מהלך הפעילות של הילד בתחנה, אם יש נקודת התחלה/סיום לציין את הרצף,  לציין את הרמות השונות.

כל דף הוראה/מידע/משחק שצריך להיות מודפס עבור הילדים, יכנס בתוך תיבת טקסט + הסבר מה הגודל הנדרש.

קבצים מצורפים (תמונות , סרטונים, מצגות) ישלחו יחד באותו מייל.

שלב 4: פגישה עם ענבל ויפית

אישור, חזרה לתיקונים אם צריך. לאחר התיקונים, ואישור הטקסטים לתלמידים, יש לנקד ולשלוח ליפית +הזמנת ציוד בטבלה (בדרייב)

 שלב 5:  קבלת כל החומרים וההדפסות והקמה של התחנה במרכז.

פתיחת המרכז- הזמנת ההורים להרשם לפעילות יחד עם ילידיהם, הכנת מערכת שעות ביקור בקבוצות, בשילובים של ילדים כיתות ג' המנחים את ילדי כיתות א' ועוד.