נושא : חינוך ערכי וחברתי
רמת גיל : א-יב (6-21)
ישוב : עין המפרץ
שם המוסד החינוכי : גוונים
שם מנהל/ת : איריס אלטיט
מספר תלמידים : 505
מספר מורים/ות : 45
מגזר : יהודי
תאריך עדכון : 02/05/2018
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז צפון
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : מפרש

שם המיזם:

"צומחים בקהילה אכפתית" –  המיזם שלנו בא לתת למענה לפיתוח אישי מיטבי של ילדים ומורים בסביבה תומכת ומאפשרת, המהווה יחדיו קהילת לומדים אכפתית. קהילת הלומדים מהווה בסיס איתן לצמיחה אישית וקהילתית של השותפים בה.

מספר השנים בהן פועל המיזם:

המיזם פועל בבית הספר זו השנה השנייה.

 

שנת תחילת המיזם:

בשנת הלימודים תשע"ו. בשנה זו בנינו את החלום שהפך למיזם עם תכנית עבודה ולמידה. בשנת הלימודים תשע"ז התחלנו ביישום המיזם בכל כיתות בית הספר.

 

למה יצאנו לדרך

בית הספר שלנו גדל כל שנה, הקהילות המזינות את בית הספר צומחות, משתנות ואנחנו איתן. יחד עם זאת אנו חשים בצורך לשמור על אינטימיות של "נבחרת" ולהמשיך להיות רלוונטיים בסביבה ובעולם משתנים. חשוב לנו לגעת במורכבות הדור הזה ולתת תשובות מתאימות לרוח הזמן ואתגריו. אנו רואים צורך לבנות תכנית לימודית, חברתית, רגשית וארגונית המקדמת את תחושת הביטחון והשייכות. לחזק את המסוגלות והיכולת האישית של כל תלמיד. בנוסף, הגברת האוטונומיה שמאפשרת ביטוי אישי מיטבי והבנה כי תפקידו של המורה בכיתה נמצא בהשתנות מתמדת. אנו רואים מקום חשוב ובלתי מתפשר למקומה של הקהילה בהתפתחות הילד, מאמינים בחשיבות הראיה ההוליסטית של הילד ובהכרות מעמיקה עם מעגלי שייכותו ומקורות כוחותיו.

 

החלום שלנו

בחלומנו אנו רואים ילדים הלומדים מתוך בחירה, סקרנות ועניין אישי, ממצים את יכולותיהם, יודעים לנהל את למידתם וללמוד באופן עצמאי, מציבים מטרות אישיות מאתגרות ובעלי כישורים חברתיים. ילדים בעלי דימוי עצמי חיובי, מודעות ותחושת מסוגלות גבוהה, היודעים לווסת את רגשותיהם והתנהגותם, אכפתיים ותורמים לכיתה ולקהילה. לצידם, המורה המיטבי המקנה ידע וערכים ומעמיק היכרותו עם התלמידים על כלל רובדיהם. הוא שאחראי לצמיחתם והתפתחותם האישית של תלמידיו, מספק להם את התנאים הנדרשים ללמידה משמעותית ויוצר חוויות מקדמות והולמות את צורכיהם כפרט וכקבוצה.

 

 

מטרות המיזם:  

אנו שואפים להצמיח ולטפח בוגרים בעלי עצמה פנימית ודימוי עצמי חיובי, בעלי עולם ערכי מגובש ויכולת בחירה.

אנו רוצים לפתח בוגר המיטיב עם עצמו ועם הסביבה, היכול לפתח קשב לעצמו ולאחר – בעל מודעות עצמית, אמפתיה והתחשבות בזולת.

להצמיח ילד סקרן, הלומד מתוך עניין ופועל מתוך אוטונומיה אישית, מוטיבציה פנימית ובעל מכוונות עצמית ללמידה.

ליצור עבור הילדים מרחבים המעודדים מימוש עצמי ומיצוי היכולות הטמונות בהם.

לבנות קהילה אכפתית התומכת בצמיחת הילד.

 

קהל היעד: 

כל תלמידי בית הספר וצוות המורים.

 

אבנים גדולות: 

כדי להשיג את המטרות שלנו ולהגשים את חלומנו הגדרנו שלוש אבני דרך, המבוססות על שלושה עקרונות פדגוגיים מרכזיים אשר יאפשרו לילד לצמוח ולהתפתח כאדם המיטיב עם עצמו ועם סביבתו.

האדם השלם –  

אנו רואים כל ילד כאדם שלם (הגישה ההוליסטית) ולכן עלינו להעמיק את ההכרות האישית עמו ועם ומעגלי שייכותו. כמו כן, נאמן את הילדים בהצבת מטרות אישיות ובהשגתן ונקיים למידה רגשית וחברתית מובנית. על המורה להפוך מסוכן ידע ומקנה ערכים למורה רגיש וקשוב לתלמידיו, מכיר ומעורב בעולמם. מורה התומך בהתפתחות הילד ומחפש מענה לצרכיו הבסיסיים. בהתאמה – נושאי הלימוד מאורגנים בשלוש תקופות למידה אינטגרטיביות הנלמדות בו זמנית בכל ביה"ס. אנו פועלים להעשיר את הלמידה ע"י הורים וחברי הקהילות, ומחזקים את שיתוף פעולה עם מערכות החינוך בקיבוצים ליצירת רצף חינוכי. אנו רואים מקום חשוב ובלתי מתפשר במקומה של הקהילה בהתפתחות הילד, מאמינים בחשיבות הראיה ההוליסטית של הילד ובהכרות מעמיקה עם מעגלי שייכותו ומקורות כוחותיו.

הכיתה כקהילה –

תפיסה המבוססת על עקרונות החינוך הקיבוצי ועל הקהילתיות כערך. פיתוח תרבות חיים היונקת את אופייה ממאפייני המושג "קהילה" ומצורך האדם לאהוב אנשים אחרים, להיות נאהב ושייך. כדי ליצור אינטימיות בבית ספר גדול ותחושת שייכות חזקה התורמת להתפתחות מיטבית של הילד בקבוצת השווים נטפח את הקשר וההיכרות בכיתת האם. אנו נעזרים במאפייני הקהילה הקיבוצית כהשראה למרחב הכיתתי. כל כיתה בביה"ס פועלת כקהילה השואבת את ערכיה מערכי הקהילה הקיבוצית – כל אחד על פי יכולותיו ועל פי צרכיו. בכל תהליך למידה מתקיימים שני תהליכים במקביל – למידה ונתינה. כל כיתה פועלת כקהילה המחויבת לאמנה הכיתתית.

 

פתוח מרחבי צמיחה ויוזמה –

פתוח מרחבים לצמיחה אישית וחברתית, המאפשרים לכל פרט לגלות ולטפח את האיכות האנושית שבו ולזהות את אזורי הצמיחה ואזורי החוזק האישי. הקהילה מהווה קרקע לצמיחה ומאפשרת בחירה ויוזמה, מחזקת את תחושת האוטונומיה, המוטיבציה הפנימית והמסוגלות האישית. מטרת מרחבים אלו לאפשר למידה חווייתית – פעילה ומציאת מענה מגוון לשונות בין הלומדים.  הלמידה מתקיימת במרחבים מגוונים הכוללים גם מרחבים חוץ כיתתיים, מזמנים לתלמידים בחירה וזמן גמיש, מפיקים תוצרים בסדנאות מלאכה ומתרגלים מיומנויות באופן עצמאי בשעת התרגול השבועית.

אבני הדרך – פעולות לאורך השנה:

כפי שמוצג בתמונות למעלה

מה השגנו עד היום ביישום:

חידשנו נושאים שהיו חשובים לנו בעבר, נושאים שעניינו את המורים והתלמידים ויצרו רצף הגיוני  וציר זמן של התפתחות.

חלוקת שנת הלימודים לשלוש תקופות הגדירה לוח זמנים מדויק ומשותף לכל בית הספר, יצרה קרקע פורייה לחקר ולשינוי בדרכי ההוראה, כמו גם שינוי בתפקידו ומקומו של המורה.

הוספנו  לנושא הלימודי בכתות הגבוהות, סדנאות מלאכה חוץ כיתתיות לשילוב אינטגרטיבי וליווי הלמידה העיונית בכתה, לרכישת מיומנויות ועשיית תוצר מעשי ומלמד.

שינינו כיוון והפכנו את עבודת החקר הכתובה לאמצעי ולא למטרה. התוצר  קבל משמעות, כביטוי לרכישת הידע, המיומנויות וללמידת עמיתים פורייה.

חיפשנו ומצאנו דרכים להפוך את נושאי הלמידה לרלוונטיים למורה ולתלמיד. דבר זה הצריך והביא ללמידת צוות מעמיקה, לעליה במוטיבציה אצל המורים ולהיווצרות תרבות יזמית מקומית. יצרנו הרבה הזדמנויות לשיתוף בצוות- שוק "קח-תן" של רעיונות, פיתוח מרחבי צמיחה,  במה למורה הבודד ליוזמה ותרומה לצוות.

בנינו במשותף מחוונים לעבודת המורה ואף בדקנו לאורם ב"הליכה לימודית" את ההתקדמות שלנו ביצירת מרחבי צמיחה ויוזמה, בתכנון הנושאים האינטגרטיביים ויישומם, בבניית מטרות אישיות וכיתתיות, ובפיתוח התפקוד אישי והבין אישי .

המשכנו ביצירת שפה בית ספרית משותפת על ידי הגדרת מושגים בשילוב " הקול האישי" של הצוות והתלמידים כאחד.

גמישות פדגוגית אפשרה למורים להחליט מה הם רוצים ללמוד, מה הם רוצים ללמד, איך וכמה. מפגשים אלו היו מרחב צמיחה למורים, מקום וזמן לחשיבה משותפת, לתכנון והכנת נושאים, לרפלקציה ושיפור.

הגדרנו עם התלמידים מטרות אישיות ומטרות כיתתיות, הכנו מאגרים של מטרות מתחומים שונים, שנתנו לכל תלמיד אופק לשאיפה ולכתה תחושת יחידה מיוחדת ומובחרת.

מצאנו דרכים לגיוס התלמידים לתהליך: הלמידה הייתה שיתופית ברובה. לא עוד התלמיד לבדו, אלא בצרוף חבר או קבוצת למידה ועשייה משותפת. עבודת הצוות של הילדים העצימה את התהליך. למידת עמיתים משמעותית הפכה להיות כלי להעצמה בכל הכתות ובעיקר בקרב הכתות הבוגרות.

ראינו כיצד משימות שניתנו לתלמידים ברמת חשיבה גבוהה יצרו הנאה, הנעה וסקרנות. ראינו אותם חוזרים במלא העניין להשתמש ולחפש בספרים, לבדוק אצל מומחים ובמקורות מידע אחרים מלבד האינטרנט הזמין. ראינו שאפשר להעביר אחריות לתלמיד על למידתו והתוצאות יהיו משביעות רצון ואף יותר.

שילבנו מומחים בלמידה – הורים, אנשים מהקהילה הקרובה והרחבנו את מעגל הלומדים והמלמדים. פתחנו דלתות סגורות, ראינו שאפשר ללמוד בהנאה תוך שיפור יכולות והישגים גם מחוץ לגבולות הכתה, בסיורים רחוקים וקרובים בנושא, ביציאה מהכיתה למכלולים ולמרחבי הלמידה שבחצר.

הצורך להציג תוצר למידה הביא את מרבית התלמידים לשיפור יכולת הדיבור בציבור, לפיתוח אוצר המילים וחשיבה מסדר גבוה, למחויבות לביטוי תקשורתי, רטורי, לפיתוח הקשבה, יכולת נתינה וקבלה של משוב. העמידה בפני קהל העצימה את התלמיד ותרמה לביטחונו ולתחושת אחריות ללמידה ולידע הקהילתי שנרכש.

בנינו ימי שיא חווייתיים שלקחו בהם חלק תלמידי בית הספר ושותפים מהקהילות הסובבות- הורים, סבים, ואנשי מפתח בקהילות. ביקורי אורחים, מנהלים ומורים מבתי הספר במיזם ומהקהילות הקרובות, הגבירו את תחושת הגאווה והמוטיבציה של המורים והתלמידים, את המחויבות לבית הספר, לצוות ולכתה.

תכנון ימי צוות היה בהלימה למיזם ומטרותיו: בחיבור לתקופות בחרנו לתור בחבל ארץ- עמק הירדן. הכרנו סיפורי עלייה שניה בהקשר ללימודי א"י בבית הספר,  פגשנו נשים חזקות ויזמיות בחברה הבדואית,  בעזרת פעילויות שטח נתנו מקום לחיזוק צוות בית הספר כקהילה תומכת, בהגברת תחושת השייכות, התרומה, היוזמה ויצרנו הכרות עמוקה יותר בין מורות הצוות הבנויה על חוויה חברתית- רגשית ולימודית.

דברים שלמדנו בדרך:

למדנו על הקשר ההדוק בין תהליכים רגשיים העוברים על  המורה והילד במובן התוך אישי והבין אישי והשפעתם על תהליכים לימודיים, על מודעות ומוטיבציה ללמידה.

ראינו הלימה בין העניין שמגלה הילד בלמידת החקר על פי בחירתו לבין העניין שמגלה המורה, בהתלהבות ובסקרנות ללמידה של ידע חדש.

ראינו  כיצד העברת אחריות להנאה בלמידה מאפשרת גם לתלמיד וגם למורה להיות במיטבם.

למדנו שהתלהבות מגייסת את הצוות, גם עמימות משמשת מנוף לתרבות יזמית ואוטונומיה למורה מאפשרת מימושה.

כשהגדרנו מטרות, אבני דרך, עקרונות ולא דרכי פעולה אפשרנו לטעות ולצמוח משם. ראינו עד כמה למידה מטעויות הוא כלי מעצים המאפשר ניסוי וטעיה גם במחיר של נפילה, שממנה ניתן לצמוח, לשנות ולשפר. למדנו שלא כל תסכול הוא משבר, לעיתים הוא קרש קפיצה להצלחה.

הבנו שתמיד לכדאי לא להביט רק על מה שהיה ולעסוק במה שאין ובמה שלא מצליח, אלא הסתכל וללכת כל הזמן קדימה באופטימיות .

ראינו עד כמה סדירויות אירגוניות בית ספריות ושפה אחידה בבית הספר בין מורים ובין תלמידים יוצרת הטמעה.

ראינו עד כמה חשוב לדבר עם התלמידים על מה שאנחנו עושים , להמליל את העשייה שלנו, לדבר בשפה משותפת לכולם.

הבנו שתכנון ברור ומדוקדק של הנושאים ותכני הלימוד הם תנאי ראשוני  והכרחי להצלחה ודבקנו בזה.

למדנו עד כמה חשוב ליצר תיאוריה מקומית, גם אם אנחנו מסתמכים על מקורות מידע חיצוניים. הפכנו את הידע  לכלי שלנו ושילבנו בו את הידע התאורטי ואת הידע הפרקטי המתאימים לתרבות בית הספר ולעשייה הנטועה בו.

למדנו לא להישאר באזור הנוחות הבטוח שלנו ,בדברים בהם אנחנו מרגישות חזקות ובוטחות ולהיות בשיפור מתמיד . המשכנו את העיקרון הפדגוגי שלנו – " צעד קדימה ופנימה".

למדנו הרבה עם דני נווה על ניסוי וטעייה, על למידה המפעילה כמה שיותר אזורים במוח, על חשיבה יצירתית ועל חשיבות שילוב הספור האישי בלמידה. וראינו עד כמה היישום הזה תורם להתלהבות , למוטיבציה וללמידה של המורות והתלמידים .

למדנו כמה נכון להדגיש את הנראות של הדברים בכתות ובחדר המורים: לוח הטמעה, ישיבו שיתוף, במה למורים ותלמידים, סדר יום בהלימה לתהליך הלמידה- דברים הגלויים לעין ומצביעים על התהליך.

למדנו כמה חשיבות יש לנראות של תוצרי למידה בתערוכה והדרכת תלמידים בה וכמה מתעצמת תחושת הגאווה הפרטית של התלמיד ושל בית הספר כקהילה.

חזרנו לשלב את כל מורי הצוות המקצועיים ללקיחת חלק בנושא האינטגרטיבי בתחומי הדעת שלהם, מה שהרחיב והעשיר את הלמידה ויצר מעגל מחויבות צוותי .

בתקופה השנייה  הבנו שצריך גם לקיים קשר הדוק יותר עם אנשי הסדנאות ללמידה משותפת, כדי לשלבם מבחינת השפה, העקרונות והתכנים הנלמדים בכל שכבה. פתחנו קבוצת WhatsApp להודעות, יצרנו לוח זמנים, הגדרנו דרישות וציפיות והקשבנו גם לצרכים ולקולות שלהם. כל זה שהביא לעבודת צוות משובחת יותר, לקשר נכון ופתוח בין המבוגרים לטובת התלמידים ולאיכות תוצרי הלמידה וכמו כן אפשר לאנשים חוץ בית ספריים הבאים פעם בשבוע, להרגיש חלק מהקהילה שלנו. ראינו איך שילוב אנשים שאינם מצוות בית הספר פתח לרעיונות חדשים ויצירתיים.

בשלב מסוים הבנו  שיש להתחיל בתהליך הערכה בהלימה למטרות ולדרך ההוראה –  תהליך שנבנה במספר צמתים. על בסיס מודעות ומוטיבציה פנימית של התלמיד, יצרנו תעודה מעמיקה ומעניינת להערכה עצמית,  כזאת שהייתה בסיס אמתי ורלוונטי לשיחות אישיות בין מורה לתלמיד. בהמשכה גם שינינו את תעודת הערכה לסוף השנה.

ובמבט קדימה, הבנו כי הפתיחות והעמימות, שאפשרה קולות רבים ומגוון של עשייה,  יצרה גם סוג של בלבלול, חוסר העמקה מסוים וצורך במיקוד. הבנו שחשוב להחליט בהמשך על מיומנות נלמדת בכל שכבה, על יצירת תכנית ספיראלית בתוכנית הלימודים הבית ספרית ובתהליך החקר.  ראינו שיש לטיפול בעיבוד המידע והפצתו בהתאם לגיל ולתחום הדעת.  בהקשר לזה אנו מתכננות לבנות מהלך לקראת ימי הערכות בחופשת הקיץ הקרובה לקראת שנת תשע"ח.

היזם והצוות היוזם:

אני מנהלת את בית הספר "גוונים" מזה אחת עשרה שנים. התחלתי את דרכי בהוראה כמחנכת בביה"ס וצמחתי לתפקיד הניהולי מתוך צוות המורים. כחברה באחת מקהילות ביה"ס, הייתי שותפה לתהליכי השינוי בחינוך הקיבוצי, מבית ספר אינטימי של הקהילה לבית ספר אזורי. השקפתי החינוכית שאובה מיסודות החינוך הקיבוצי הרואה במחנכת, דמות  משמעותית בחיי הילד, המשפיעה על התפתחות הילד וצמיחתו האישית, ערכית, חברתית ולימודית. מתוך כך חשוב היה לי לשמר את עקרונות תפיסת תפקיד המחנכת, לראות את הילד כאדם שלם וייחודי המתנסה בחיים קהילתיים ונתרם מהם, לצד הלמידה. מתחילת דרכי כמורה, פעלתי במרחב אוטונומי ושיתופי. בו חוויתי תחושה של צמיחה, תחושת מסוגלת  חזקה. חוויה זו ליוותה אותי גם בדרכי כמנהלת אני משתדלת לזמן חוויה דומה לצוות המורים ומאפשרת להם אוטונומיה ויצירתיות. המיזם אפשר לי לזמן חוויה דומה של אוטונומיה וצמיחה גם לילדים.

בתהליך יישום המיזם חשתי עמימות רבה. למרות שסימנתי את תמונת החלום וקבענו את העוגנים לביצוע לא לגמרי ידעתי לאן תנשב הרוח. במרחב אוטונומי יש סיכוי וגם סיכון. למדתי על עצמי שהשהייה בעמימות, לא תמיד מרגיעה אך היא זו שמאפשרת יוזמות חדשות ומעורבות גדולה יותר של חברי הצוות.  דבר הביא לדבר, הצלחה גררה הצלחה, יוזמה הביאה ליוזמה חדשה וכל זה תרם לתחושת סיפוק וצמיחה אישית ומערכתית. למדתי שלתהליכי עומק נדרשים סבלנות, נכונות לתהליכי ניסוי וטעייה ועבודה קולגיאלית שיתופית. ההפריה ההדדית שהתרחשה בצוות היא זו שאפשרה את התפתחות היוזמה. בתחילת גיבוש החלום שיתפתי את כלל צוות המורים. הבנתי שתהליך עומק דורש את הירתמות הצוות כולו  "כי צריך כפר שלם כדי לגדל ילד אחד".  הפעלת כלל צוות המורים דורשת מאמץ וזמן. דרושה סבלנות לקצב של כל חבר צוות, אמונה ביכולת האישית והקבוצתית ואופטימיות רבה. במשך התהליך כולו הבנתי שצריך גם לתת מקום לאדם בתוך תהליך השינוי. הדרישה ורף הציפיות הגבוה יכול לגרום ללחץ והתנגדויות ולכן בנינו מסגרות ארגוניות לשיח רגשי המאפשר אוורור רגשות והעלאת קשיים בתהליך.

תרבות יזמית:

פרקטיקות וסדירויות לשיתוף ולמידת עמיתים:

  • ארגון לומד – " צעד קדימה ופנימה" בנינו מעגל הלמידה המבוסס על שני עקרונות: הגדרת מטרות משותפות ועקרונות פעולה ומתן אוטונומיה בביצוע וביישום. על לוח חדר המורים מפורסמות מטרות המיזם ועוגנים ליישום. מעבר לכך אפשרנו למורים להתנסות ולבנות את דרכי הפעולה המתאימות להם ( צורת למידה – ניסוי וטעייה) . הוגדר תהליך למידה משותף ב"גוונים" שנוצר תוך התנסות ורפלקציה.
  • צמתי הערכה – במהלך השנה קיימנו מספר צמתים בהם עצרנו והערכנו את העשייה הבית ספרית, בכל פעם תחום אחר ובדרכי הערכה שונות. קיימנו סבב "הליכה לימודית" בה נכנסנו כל מורי ביה"ס לביקורים בשיעורים של כל המורים להתבוננות על יישום אבן הדרך 'מרחבי צמיחה'. לפני ההליכה הלימודית בנינו מחוון למרחבי צמיחה ויוזמה שהתבסס על החומר התיאורטי שגיבשנו בספר המיזם. לאחר סיום שבועיים של הליכה לימודית הסקנו מסקנות ותובנות להמשך.
  • כלים ופרקטיקות הוראה – בהתאם להתקדמות הטמעת המיזם נבנו כלים לעזרת המורים: מאגר מטרות אישיות וכיתתיות, מאגר רעיונות לתוצרי למידה, מחוון למרחב צמיחה ויוזמה, כלי למיפוי "האדם השלם" ומחוון לבניית נושא לימודי אינטגרטיבי, כלים לילדים: יומן תלמיד עם אוסף מחוונים שנבנו במהלך השנים בביה"ס, חלוקה לתקופות הלמידה, אמנה ל "כיתה כקהילה", מחוון לנואם הצעיר. מסגרות לימודיות וכלים שאפשרו את בניית הכלים: מפגשי הדרכה עם דני נווה, עדי הראל ואורית רוה במסגרת "גמישות פדגוגית", שיתוף בלוח הטמעה והליכה לימודית.
  • סדירויות ארגוניות: תכננו את שנת הלימודים לפי שלוש תקופות. בנינו לוח זמנים משותף ללימוד הנושא המאפשר שתי תקופות חקר מובנות ושבוע הפצה בו כולם לומדים ומלמדים. יצרנו סדנאות מלאכה לכיתות ד' – ו', בנינו מרחבי למידה במכלול א', ב' ו- ה', כיתת שיח ואוהל למפגשים לימודים. קיימנו מפגשי העצמה עם ילדים לשיח והתבוננות על סדירויות התנהגותיות – מה הילד הצליח לעשות במהלך השנה.
  • מנגנונים מוקירים ליוזמות: שיתוף בישיבות צוות, פרסום במידעון שבועי למורים, מפקדי בוקר לפני שבוע ההפצה, תיעוד בלוח ההטמעה, הזמנה לפנל מורים ותלמידים בביקורים של צוותי חינוך.