נושא : חינוך ערכי וחברתי
רמת גיל : ז׳-ט׳
ישוב : טבריה
שם המוסד החינוכי : מרכז טיפולי לתלמידים כבדי שמיעה וחרשים, מחוז צפון
שם מנהל/ת : נורית יפה
מספר תלמידים : 1400
מספר מורים/ות : 120
מגזר : יהודי
תאריך עדכון : 10/07/2019
סוג חינוך : מיוחד
מחוז : מחוז צפון
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : מפרש

המיזם פועל בביה"ס  משנת תשע"ז. יישומו החל בתהליך למידה והכשרת נבחרת מורים, וממנו יצאנו ליישום התוכנית עם התלמידים, תוך כדי למידה ושיפור.

מדוע יצאנו לדרך?

הצורך המוביל אותנו מושתת על קשיים הנובעים מלקות השמיעה, מהשלכותיה וממבט אל תמונת העתיד של בוגר  בעל קשיים בשמיעה במדינת ישראל. אנו מזהים קשיים אישיים , כמו תחושת מסוגלות נמוכה, בידוד חברתי, חשש ממעברים, קושי בקבלת המגבלה, הסתרת הלקות, חוסר מוטיבציה, ויתור, הימנעות וחוסר עצמאות.

החלום/ תמונת העתיד

אנו חולמים ופועלים למען יצירת תמונת עתיד שבה בוגרים  בעלי מגבלת שמיעה יהיו בעלי מודעות גבוהה למגבלתם, בד בבד עם תחושת מסוגלות גבוהה ומודעות לחוזקות וליכולות שלהם; עתיד שבו יהיו מצוידים במגוון כלים להתמודדות בסיטואציות שונות בחייהם ובעלי אמונה מבוססת שיש להם  היכולת לקדם את עצמם ולתרום גם לאחרים.

מטרות המיזם ויעדיו

  ליצור אפשרויות שונות להתנדבות, תוך כדי ליווי מקצועי, כדי שהללו יובילו לתפנית אצל בני הנוער  בעלי קשיים בשמיעה, מקבלה לנתינה; תפנית שתיצור מחויבות אישית למען החברה, מודעות גבוהה ללקות השמיעה, מסוגלות אישית וכלים להתמודדות עמה. 

קהל היעד

הישיר בשלב ראשון הינו תלמידי חט"ב  בעלי לקות שמיעה, הלומדים בשילוב אינדיווידואלי ומקבלים תמיכה מקצועית של מורי המרכז הטיפולי. באופן עקיף-האנשים שיפגשו את המתנדבים שלנו (ילדים שיקבלו הסברה והנחייה על ידיהם, למשל) בעמדה של נותנים ומנחים, יכירו את עולמם של כבדי השמיעה ויעריכו את היכולת שלהם לעמוד באתגרים ואף להתנדב ולהנהיג.

האבנים הגדולות של המיזם

א. איתור חוזקות         ב. תשתיות ומודלים לנתינה        ג. נתינה משמעותית

מה השגנו ? (תוצאות צפויות/לא צפויות)

133 תלמידים בגיל חט"ב מילאו שאלון חוזקות לאחר דיאלוג עם מורה המרכז הטיפולי ללקויי שמיעה המלווה אותם. התלמידים התחזקו וחיזקו את הקשר עם המורה רק מעצם מילוי השאלון.

130 תלמידים החלו דיאלוג לתהליכי נתינה, והשיח השתנה משיח של צרכים ושל קשיים לשיח של יוזמות ושל מעשים.

60 תלמידים התחילו בתהליכי התנדבות שונים ונפתחו לעולם של הזדמנויות ושל חוויות ממלאות ומעצימות.

20 תלמידים טרם התחילו, אך מתכננים פעולות נתינה עד סוף שנה"ל הנוכחית, והם מלאי ציפייה לקראת העתיד לבוא.

50 תלמידים נשרו בתהליך ואינם מעוניינים ליישם תהליך נתינה השנה. ננסה לחשוב כיצד להפוך גם את החוויה הזו למשמעותית ללמידה.

43 מורים ו-7 קלינאי תקשורת פעילים ביישום המיזם. נוצרו אחווה, התלהבות ושותפות בצוות.

דיווחים רבים ותגובות מהשטח מעבירים תחושות, כמו התרוממות רוח, התרגשות, התחדשות, העצמה, התפתחות אישית, גילוי חוזקות אישיות ועוד, הן מצד התלמידים והן מצד המורים.

שאלון הערכה מטעם "מפרש"  הוכן ותורגם לערבית ויועבר בהמשך לכל התלמידים משתתפי המיזם .

חיזוק עבודת הצוות, החיבור בין הצוותים, הגברת תחושת המסוגלות והשייכות של אנשי הצוות, והעיקר- ברק בעיניים לכל האנשים הקשורים למיזם-ילדים, מורים…

תובנות, דברים שלמדנו במהלך יישום המיזם:

חברי נבחרת המורים מובילי המיזם (21מורים) עברו תהליכים מרתקים ומעוררי השראה :  חשיפה לתכנים חדשים, למידה התנסותית, למידת עמיתים, למידה על עצמם ולמידה על תלמידיהם. הם עצמם גילו חוזקות נוספות, התנסו במשימות ארגוניות ופדגוגיות חדשות עבורם, הפגינו אומץ והעזו לעשות שינוי בחלק ממהות תפקידם המסורתי והמוכר להם. 

ההשראה הערכית שעורר המיזם הציתה לבבות של אנשי צוות רבים במרכז הטיפולי, גם אם אינם מעורבים ישירות ביישומו. חלקם התנדבו בעצמם למען פעילויות לימודי העשרה לתלמידים לקויי שמיעה בשלוחות המרכז הטיפולי, או למען סיוע לעמיתיהם בדרכים שונות. כדי ליצור פלטפורמה ארגונית להתנסות חווייתית ולהשראה הגינו וקיימנו ביום ההיערכות את יריד "אנשים טובים באמצע הדרך" , שבו  הציעו המורים את עצמם להתנדבויות שונות בארגון במהלך השנה, ואת שוק "הארון של החברה שלי" להחלפת חפצים מארון הבגדים. בנוסף לכך החלטנו להפיץ את רוח הנתינה גם באמצעות כתבות מהשטח בעלון חודשי, ומורים פעילים במיזם שיתפו מהעשייה שלהם בקבוצות ווטסאפ ובמפגשי צוות שאליהם הם משתייכים. הללו יצרו תרבות יזמית מלהיבה המושתתת על נתינה וערכים.

המיזם הביא לשינוי עמדות בקרב מורים רבים. אצל המורים שהיו שותפים עם התלמידים ועם הוריהם לחוויה רגשית של נתינה, גדלו ההשראה והרצון לפעולה. שינוי זה יצר תפיסה פדגוגית הכוללת עשייה חברתית והעצמה רגשית לתלמיד, הרבה יותר מהנעשה בעבר. המיזם נתן למורים לגיטימציה לעסוק ישירות בקידום חברתי-רגשי , גם "על חשבון" זמן המיועד לקידום לימודי,  מתוך הבנת עומק של משמעות מתן מענה מותאם לתלמיד.

דרך יישום המיזם נוצרה עלייה בתחושת מסוגלות של המורים. הם קיבלו מקום לעשייה אותנטית משלהם ומילאו אותו כל אחד בהתאם לסביבה החינוכית שלו ולחוזקותיו. ניכרת מחויבות למשימה ואחריות מקצועית ליישומה,  הגולשות לתחומים ארגוניים אחרים, למשל לתחום הפיתוח המקצועי.

במהלך יישום המיזם הנחו אותנו שני ערכים: פתיחת הזדמנויות וגמישות. הללו עודדו אפשרויות בלתי מוגבלות, חשיבה יצירתית, הגשמה, פריצת מעגלים מוכרים ויוזמה רבה, וכך נוצרה תרבות יזמית.

באופן כללי נוצרו בקרב הצוות התעוררות וחדוות עשייה, הרבה התלהבות, התחדשות ופרגון הדדי. 

חשיבות המיזם גדולה משחשבנו. מורה מנבחרת המורים מובילי המיזם, חירשת בעצמה, הביעה באופן האותנטי והמרגש ביותר נקודה זו – למיזם ערך חברתי של הגדלת השוויון לאנשים עם מוגבלויות בחברה בישראל.

המרכז החינוכי-טיפולי המחוזי הוא ארגון ייחודי, האמון על מתן מענה וטיפול לכל תלמידי המחוז שלהם לקות שמיעה, הלומדים בכל רצף השירותים, וזאת בשונה מכל מסגרת חינוכית אחרת. המרכז הטיפולי המחוזי נותן תמיכה רב-מקצועית לילד  בעל לקות השמיעה ולמשפחתו וחובר לשותפים הטבעיים בחינוך ובקידום התלמיד: הורים + בית הספר. המעגל  אינו מסתיים בכך וכולל ריבוי גורמים מקצועיים במערכת החינוך ומחוצה לה.

המרכז המחוזי רואה את התלמיד בראייה הוליסטית, מעמיקה וארוכת טווח (מגיל גן או מגילוי הלקות ועד סוף י"ב) ומתמקד בקידום מעגלי התקשורת ואיכותם, החל מהמעגל האישי ועד למעגל הציבורי.  חלקו העיקרי של השירות מגיע אל הילד, ואת חלקו האחר יקבלו התלמיד או ההורים ע"י הגעה למרכז הטיפולי עצמו. 

בצפון פועל המרכז הטיפולי במרחב גיאוגרפי גדול מאד (מגבול הצפון במזרח עד הקריות במערב, חבל תענ"ך ובית שאן בדרום) ומעניק שירות ליותר מ- 1,300 תלמידים מגיל 3  עד סיום התיכון, בכל המגזרים, ע"י יותר מ-120 אנשי סגל. בשל הפריסה הגיאוגרפית הנרחבת אנו שואפים להנגשת השירות לכל ילד ולמשפחתו ופועלים לשם כך. פריסה רב-גילית ורב-תרבותית זו, יחד עם מורכבות לקות השמיעה, חומרתה והשלכותיה הן אתגרים ארגוניים ומקצועיים שהובילו אותנו לפיתוח מודלים ארגוניים, שתפקידם לקרב את השירות ללקוח: שלוחות לימודי העשרה ב-7 יישובים, "לומדים למרחקים" – מערך מתוקשב של למידה מרחוק , מודל ריכוז והדרכה אזוריים ומודל אזורי לאודיולוגיה חינוכית . המרכז הטיפולי המחוזי מהווה גם מרכז ידע והתמחות, ומרכז את כל הטיפול באוכלוסיית לקויי השמיעה במחוז. אי לכך עומד בפניו אתגר נוסף של הובלה ושל ייחודיות מקצועית.

מפקחת ארצית על לקויות חושים: שולמית כהן

מפקחת חינוך מיוחד במחוז הצפון: אורנה קונקול

מנהלת: נורית יפה (שנה שמינית בניהול)

פניתי לתוכנית "מפרש" לאחר סיום לימודיי בתוכנית צמרות. חשתי בשלה לפנות עם הארגון לצעד הבא, ליצור סיכוי, גם אם מלווה בסיכון, למהלכים ולתהליכים שאינני יודעת מראש מה יכללו. שבעתי מהשתלמויות מורים ומנהלים מסורתיות. ה"טעימה" שחוויתי בתוכנית צמרות, יחד עם התנסות בהטמעה של מתודות חדשות בארגון וראייה ארגונית ומקצועית אחרת, נטעו בי אומץ להירשם ל"מפרש". הבנתי שבמציאות המורכבת והדרשנית של מערכת החינוך עליי למצוא דרכים יצירתיות ואחרות להנהגת הצוות שלנו לעשייה ערכית מתוך אידיאל והשראה, מתוך אכפתיות ואחריות פנימית יציבה ומתוך ידע מעמיק.

את חלקו הראשון של התהליך הנעתי עם צוות הרכזות האזוריות המהווה צוות מוביל בארגון שלנו. יחד עברנו התבוננות פנימה, זיהוי צרכים, חילוץ עקרונות, מיקוד הקושי ובחירה מהותית של כיוון המיזם. שותפותן המלאה, הפתיחות להתבונן החוצה אל  מגמות חדשניות ועליהן, להתבונן פנימה על הקשיים שלנו, להודות בקשיים ויחד עם זאת לשאת דגל של אופטימיות ומוטיבציה לשנות נטעו בי את הביטחון שנוכל לצאת למסע ארוך ורציני, שיש בו השקעה ללא גבול, חשיבה מחוץ לקופסא ובעיקר אומץ לשנות. ידעתי היטב שהמשאבים החומריים שקיימים בארגון דלים ביותר, אך יש בידיי הון אנושי השווה זהב שניתן להתקדם איתו. המורכבות הארגונית של ארגון מפוזר לא היתה אבן נגף בעיניי, והיה בי הביטחון לעשות התאמות ושינויים ככל שידרשו.

"איך בונים ספינה? אוספים אנשים ונוטעים בהם את האהבה והכמיהה לים הרחב, הגדול והאינסופי. ולא אוספים אנשים ואומרים להם לאסוף עצים, להכין תוכניות ולבנות ספינה." (אנטואן דה סנט-אכזופרי)

אינני רואה את עצמי כיזמת, אלא כמנהיגה שתפקידה לנווט את התלמידים ואת הסגל באהבה, במקצועיות, בביטחון, באמונה בכל אדם ובחדוות עשייה למקומות שבהם רק השמיים הם הגבול.

הצוות המוביל במרכז החינוכי -טיפולי (11 רכזות) היה שותף מלא לשלבים המכינים לפני יישום המיזם. תהליך זה כלל מתודות שונות להתבוננות וחשיפה לתחומים חדשים בתחום החינוכי והשיקומי. לאחר בחירה משותפת של תחום המיזם פנינו ללמידה מעמיקה מתוך ספרות מקצועית רלוונטית. כל רכזת איתרה חומרים מקצועיים והתבקשה לסכם את עיקרי הדברים ולהעבירם לכל שאר הרכזות. התוצאה היתה העברת ידע חדש לכל הצוות המוביל. בהמשך נדרשנו למיקוד האבנים הגדולות ותווינו את שלד תוכנית העבודה ליישום המיזם.

מפגש מאיץ חלקיקים, שהוצע ע"י תוכנית "מפרש", חשף בפני כלל הסגל את כיווני המחשבה לבחירת המיזם, את האפשרויות הגלומות בו ואת מעורבותם כשותפים. המפגש התחיל בהתנסות כל הסגל בחשיבה מחוץ לקופסא, מתודה שזכתה לשיתוף פעולה מלא ולהתלהבות רבה. לאחר מכן נערכו מעגלי שיח משתף, בהם הועלו על ידי צוות המורים רעיונות רבים ומגוון נקודות להתייחסות. המפגש יצר הדים חיוביים ורצון להמשך.

במקביל לכך עבד צוות הרכזות על בחירת שם למיזם ועיצוב לוגו, תהליך שחידד וזיקק את מהות המיזם. חברי הצוות העבירו את השמות ואת העיצובים למכרים נוספים לקבלת חוות דעת.

השלב הבא היה עדכון  חזון המרכז הטיפולי  ורענונו כדי שיהווה בסיס מכיל ורציונל ברור להליכה לאורו. לשם כך נפגשו כל ממלאי התפקידים ומומחי תחום במרכז הטיפולי (30 אנשי צוות) ל-2 מפגשים סדנאיים בהנחייה חיצונית ויחד יצרו חזון מחודש והולם.

בסוף שנה"ל תשע"ו בנה צוות הרכזות שאלון לזיהוי  חוזקות בעבודה שיתופית ולאיתורן, והוא הועבר כפיילוט לכ-20 תלמידים. במקביל לכך מיפינו מיפוי ראשוני של אפשרויות ושל תשתיות להתנדבות בארגון שלנו, באמצעות קובץ שיתופי שבו כל רכזת העלתה את האפשרויות המוכרות לה.

לקראת תשע"ז, שנת יישום המיזם, יחד עם כניסתנו לפיתוח מקצועי בעזרת גמישות פדגוגית, ערכתי שינוי ארגוני שכלל סדירות להובלת המיזם. מרגלית גינדי קריב, רכזת בצוות המוביל ומומחית לתחום החברתי-רגשי, התגייסה למשימה, ויחד עימה פרטנו את הכותרות לתוכנית מפורטת יותר, שלב אחר שלב. החלטנו להקים נבחרת מורים מובילי מיזם, אשר תקבל הכשרה מקצועית לאורך השנה ותהווה גורם מוביל ביישום  המיזם ובהפצתו.

מכאן ואילך הסדירויות להובלת המיזם כללו-

  • פגישה שבועית – מנהלת ורכזת מובילה, להלן צוות פיתוח מיזם
  • עבודה רציפה בקבצים שיתופיים
  • מפגשי הכשרה מוקפדים ומתוכננים היטב לנבחרת המורים מובילי המיזם, הכוללים מתודות חדשות, למידת עמיתים והעצמה
  • הקמת צוותי פיתוח עם נבחרת המורים מובילי המיזם, עם רכזות הצוות המוביל ועם מומחי תחום נוספים
  •  מעקב רציף של צוות פיתוח המיזם אחר התקדמות התהליכים של צוותי הפיתוח
  • עדכון של כלל צוותי הפיתוח בכל ישיבת צוות מוביל ובכל מפגש לנבחרת המורים מובילי המיזם 
  • פרסום עלון המרכז הטיפולי, אחת לחודש,  כמנוף לתהליכי פרסום ולמתן פומביות ליישום המיזם

דרכי העבודה של צוותי הפיתוח:

  • למידת הנושא /התחום
  • הבנה של תפקידי הצוות ושל המשימות והגדרתם
  • בניית שלד לתוכנית עבודה
  • החלטה  על דרכי תקשורת ופיתוחן  : פתיחת קבוצת ווטסאפ, פתיחת קבצי עבודה שיתופיים ומעת לעת קביעת מועדים לפגישות פנים אל פנים 
  • דיווח רציף לצוות מוביל מיזם
  • דיווח (בהתאם לעניין) לעלון המרכז הטיפולי, לנבחרת המורים מובילי המיזם ולצוות הרכזות המוביל
  • תיעוד רציף של חומרי העבודה ושל התקדמותה
  • משוב והערכה קבוצתיים ואישיים

מנגנונים מתמרצים ומוקירים:

אין סדירות או מנגנון מובנה לתגמול ולהוקרה לצוותי הפיתוח. כדי לתת הכרה, פרסום, תגמול רגשי וכדומה אנו מקפידות לפרגן ולפרסם עשייה משמעותית של כל צוותי הפיתוח באמצעי התקשורת הזמינים בארגון: מייל, קבוצות ווטסאפ, עלון חודשי.

הוקרה והערכה לסיום שנת פעילות ראשונה של המיזם: 

  1. חלוקת תעודות אישיות לתלמידים המתנדבים בטקס סיום השנה, 23/5/2017
  2. חלוקת חולצת "קול הנתינה" ועלון לתלמידים המתנדבים
  3. חלוקת עלון "קול הנתינה" למשפחות, למורים ולאורחים – בטקס סיום השנה; הקפדה על פרסום שמות כל המתנדבים בעלון
  4. תערוכת תוצרים במבואה באירוע סיום השנה: צילומים של התלמיד חאלד, אלבום תמונות מהשטח (קשיח ומתוקשב), תגובות ומשפטי משוב  מעוצבים

אתגרים:

  • שימור תרבות יזמית בשנה שנייה ליישום המיזם
  • הטמעת תרבות יזמית במעגלי עשייה אחרים במרכז הטיפולי המחוזי
  • מתן פומביות והכרה ליוזמות קיימות ועתידיות
  • הכשרת צוות מורים ותלמידים ליזמות
נורית יפה