נושא : חוויתי רגשי
רמת גיל : א'-ו'
ישוב : רמלה
שם המוסד החינוכי : ביה
שם מנהל/ת : מר' עימאד אזבארגה
מספר תלמידים : 595
מספר מורים/ות : 52
מגזר : ערבי
תאריך עדכון : 07/03/2017
סוג חינוך : רגיל
תכנית מלווה : משרד החינוך

חזון בית הספר ורקע על מאפייניו המיוחדים:

בי"ס ניסויי אלעומריה הינו בית ספר ערבי יסודי (א'-ח') הנמצא בשולי העיר המעורבת רמלה בסמוך לשכונת גן חק"ל- שכונה בדואית בעיקרה. בבית הספר, שהינו בעל מוניטין חיובי, נוצר מרקם חברתי מגוון המכיל ברובו תלמידים בדואים אך גם תלמידים עירוניים ופלאחים. חזון בית ספר אלעומריה דוגל ב:

  • הצמחת תלמיד עם כישורים חברתיים המאפשרים לו לפתח דיאלוג רגשי ותקשורת בין אישית.
  • חיזוק תחושת השייכות של התלמיד לזהות ולמורשת בקרב קהילת בית הספר.
  • בניית שותפות ומעורבות ההורים שתתרום להישגים של התלמידים
  • יצירת שינוי בתפיסות ועמדות מגדריות של התלמידים, לצורך שינוי חברתי.

מרקם חברתי זה מהווה אתגר משמעותי ליצירת תקשורת מיטיבה.

תיאור המיזם/מוצר כולל מרכיביו העיקריים:

המוצר מורכב מ -4 מרכיבים עיקריים:

  • זהות – לזהות ולבטא את הרגש של התלמיד כילד ערבי בן חברת המיעוט החי בחברה ישראלית משתנה. ובנוסף בתי הספר הערביים בארץ לא עוסקים בשאלת הזהות של הילד הערבי ומרכיביה לכן ביה"ס עוסק ב:
  • מאפייני ומרכיבי הזהות ביחידות הלימוד בחלק ממקצועות הליבה.
  • עבודות חקר בנושא שורשים ומורשת.
  • רב תרבותיות בדת האיסלאם.
  • בניית תכנית ייחודית המדגישה תרבות מסורתית ליצירת מפגשים רב תרבותיים.
  • מגדר – לזהות ולבטא את הרגש המגדרי ואת הרגש הכרוך באי השוויון המעמדי.
  • בניית יחידות לימוד אינטר דיצפלנרית המתייחסת לעמדות מגדריות.
  • גישור מגדרי באמצעות דת האיסלאם.
  • קבוצה משותפת של העצמת בנים ובנות רגישת תרבות ערבית.
  • יום שיא – בדגש על מעמד האישה הערביה והמורשת.
  • הורים וקהילה- לזהות ולבטא את הרגש שהילד חווה באינטראקציה שלו עם ההורים.
  • אסיפות הורים במתכונת סדנאית.
  • מפגשים משותפים יוגה קונדיליני  לאימהות ובנותיהן.
  • הורים מנחים ומעשירים אותם במקצועם.
  • הורים מפעילים סדנאות ופעילויות בקבוצות במסגרת שעה פרטנית ובשעה פרונטלית.
  • סדנאות העצמה להורים בנושא חינוך למיניות רגיש תרבות ערבית.
  • פדגוגיה ביקורתית- לזהות ולבטא את הרגש כלומד המתייחס הן לדיכוי מעמדי בין תלמידים ומורים, והן לניכור של תכניות לימוד קיימות למאפייני התרבות של הלומד.
  • השתלמות לצוות חינוכי בנושא פדגוגיה ביקורתית.
  • בניית יחידות לימוד המאפשרת ביטוי רגשי.
  • הפעלת עיקרון דיאלוג פרריאני במקצועות הליבה.

 

המוצר שלנו מקדם במקביל מספר מטרות:

– הקמת שביל זהב לבניית השותפות עם ההורים והקהילה.

– הבניית זהות בקרב הלומד הערבי.

– חילול שינוי בעמדות מגדריות הבועטות במסוכמות חברתיות מקובלות

-יישום פדגוגיה ביקורתית שתצמיח למידה משמעותית ואפקטיבית.

שנת התחלת העבודה על המיזם:

2012

למה יצאנו לדרך: הצורך/האתגר / הבעיה עימם מתמודד המיזם\מוצר:

יצאנו לדרך בעקבות חוסר נחת מכמה היבטים חשובים בחיי התלמידים והקהילה הבית ספרית:

  • בעיות רגשיות-תקשורתיות של התלמידים שלנו – רבים מהם מתקשים לבטא את רגשותיהם, צרכיהם ועמדותיהם.
  • תכניות הלימוד הקיימות של משרד החינוך שאינן מותאמות ואף מנוכרות למאפייני התרבות הערבית.
  • אי שוויון מגדרי ואלימות כלפי נשים בחברה הערבית
  • זהות לא מגובשת בקרב חברים רבים בקהילת בית הספר
  • היעדר שותפות ולפעמים גם נתק עם ההורים

 

הגדרנו מספר צרכים הנובעים באופן ישיר מהאתגרים שתיארנו:

  • פיתוח דרכי תקשורת מיטיבה שתהיה רגישה לתרבות חברה מסורתית.
  • התאמת תכניות לימוד למאפייני תרבות מסורתית.
  • שינוי תפיסות מגדריות כדרך לחיזוק מעמד האישה בחברה ערבית.
  • גיבוש זהות והדגשת המורשת הערבית.
  • בניית שותפות בין צוות חינוכי והורים וקהילה.

קהל יעד של המיזם\מוצר:

קהל היעד המרכזי למוצר שלנו: בתי ספר ערביים בערים מעורבות המוצר מתאים גם לכל חברת מיעוט מסורתית בחברה ישראלית.

התועלות מהמיזם\מוצר: הצעת הערך ו/או ההבטחה החינוכית של המיזם/המוצר:

השימוש במוצר יניב מספר תועלות, רובן קשורות זו לזו:

 

  • תקשורת מיטיבה, מבוססת רגש, שתהיה רגישה לסוגיות תרבותיות בחברה מסורתית.
  • תכניות לימוד מותאמות למאפייני תרבות מסורתית.
  • יחסים של שותפות בין צוות חינוכי והורים וקהילה.
  • תפיסות מגדריות מעצימות את האישה בחברה מסורתית.
  • זהות ברורה ומגובשת.

תוצאות והשפעות שהושגו בזכות המיזם:         

תלמידים

  • התלמידים דיווחו שהם גאים בבית הספר. הם מספרים על עלייה ברמת תחושת שייכות לפי נתוני אח"מ
  • המחנכים מדווחים שהתלמידים במסגרת שיחות אישיות יודעים לזהות ולבטא את רגשותיהם בשיחה חופשית. התלמידים מתארים את מנעד הרגשות גם בכתיבה חופשית בחיבוריהם.
  • על פי נתוני קבוצת המיקוד לתלמידים משכבת גיל ד'-ו' עולה כי, התלמידים משתתפים יותר בשיעורים ובנוסף הצביעו על כך שהמורים מגלים יותר אכפתיות כלפיהם.
  • נתוני מיצ"ב מצביעים על עלייה באקלים החינוכי הבית ספרי ובהישגי התלמידים.
  • ירידה בדיווח על מקרה אלימות וונדליזם.
  • רוב התלמידים מכינים עבודות שורשים ומציגים באמצעותן את תרבותם המסורתית.
  • נראות מובהקת של המוצר ומרכיביו בסביבה הלימודית היומיומית אותה חווים התלמידים.

מורים

  • 80% מהמורים מביעים שביעות רצון מהשתתפותם בניסוי ומעורבים בו.
  • פיתוח מקצועי של צוות המורים.
  • חיזוק הכוחות השינוי הפנימיים של בית הספר – חברי צוות מוביל ניסוי כיזמים חינוכיים-חברתיים.

הורים

  • הורים יותר פעילים ושותפים למעשה החינוכי. רבים מהם מגיעים לפעילויות וסדנאות באופן שוטף לאורך השנה.
  • לפי דיווחיהם, ההורים הרגישו בפעם הראשונה שהם "משאב" ולא ״קושי״ או ״אתגר״.

שלב התפתחותי: בשלות המיזם/המוצר:

חלקו הראשון של המוצר נמצא בשלבי הטמעה ויישום וכולל:

  1. התאמת למאפייני התרבות המסורתית שקידמה תקשורת מיטיבה בקרב קהילת ביה"ס
  2. הפיכת ההורים לשותפים, המהווים ״חלק מהפתרון״ ולא ״חלק מהבעייה״
  3. פעולות לחיזוק הקול הנשי

 

החלק השני של המוצר נמצא בתהליך פיתוח. חלק זה כולל:

  • פיתוח תכניות מותאמות בזיקה לתרבות להבניית הזהות הלומד הערבי.
  • הטמעת הפדגוגיה הביקורתית מצמיחה למידה משמעותית ואפקטיבית.

במקבילֿ, אנחנו עוסקים בכתיבה אקדמית-מחקרית של התפיסה שפיתחנו ושל תוצאותיה

תיאוריות/מקורות השראה לפיתוח המוצר:

הניסוי שלנו מתבסס על ארבעה עוגנים תאורטיים:

  1. מודל מבנה החברה הערבית של פרופ' מרוואן דווירי
  2. המודל הגישה האינטגרטיבית של פרופ' אבי עשור המתייחסת לשלושת דפוסי הוויסות הרגשי.
  3. התאוריה האקולוגית של ברונפנברנר הבוחנת את השפעת הסביבה החברתית על עיצוב זהותו של הפרט.
  4. מודל הפדגוגיה הביקורתית מתייחס לדיכוי המעמדי דרך החינוך. מודל זה מציע פדגוגיה של שחרור המבוססת על דיאלוג השואפת לייצור יחס שוויוני יותר בין מורים ותלמידים, שינוי תכניות לימודים מסורתיים המובילה לשינוי חברתי.

 

חברי צוות ותפקידם בפיתוח המוצר:

  • עימאד אזבארגה – מנהל בית הספר
  • סופי אבלאסי- סגנית ראשוני ורכזת מדידה והערכה
  • בוסיינה עאצי – יועצת ומובילת ניסוי
  • נוהא אלגמל – רכזת אנגלית, מנחת קבוצות הורים וקהילה וראש מוקד זהות
  • אמירה אבלאסי – סגנית שנייה ,רכזת שפה עברית וראש מוקד הערכה
  • סחר סלאמה –מורה לחינוך מיוחד וראש מוקד פדגוגיה ביקורתית
  • אחלאם זיאדה – מורה למדעים וחינוך מיוחד וראש מוקד הורים וקהילה
  • היבא חרב- רכזת חינוך חברתי וראש מוקד מגדר

״מה הניע אותי ליזום או להצטרף למיזם? מה היה מקור ההשראה שלי?״:

עימאד אזבארגה

כמנהל בית הספר שחי בעיר מעורבת ושייך למיעוט הערבי בעיר, הרגשתי שהתלמידים וההורים חווים עומס רגשי, הנובע מעצם שייכותנו למיעוט זה. אני מאמין שמיזם הניסוי יסייע בזיהוי הקשיים הרגשיים וטיפוח היכולת לביטויים. בכך, המיזם יעצים את קהילת בית הספר.

שחר אבלאסי

אני מאמינה שלעולם הרגשות השפעה רבה על אורח החיים של האדם. קידום יכולת ההבעה יצמיח דור אחר שיעשה את השינוי.

בוסיינה עאצי

הרצון שלי כיועצת לפעול ולהוביל שינוי מערכתי ומשמעותי, מניע אותי לחשוב, להתפתח, להיות מחוברת לצרכים ולגלות יוזמה בגיבוש תכנית התערבות.

נוהא אלגמל

כאשת חינוך אני מאמינה שהתקשורת הינה אבן יסוד בסיסית בתהליך החינוכי וכמו כן הרצון שלי להתפתח , להשפיע, ליצור שינוי ולתרום לקהילת בית הספר מהווה עבורי להשראה.

היבא חרב

כרכזת חברתית וכמורה מובילה, חשוב לי להשפיע על התכנים הנלמדים ועל המטרות והיעדים הבית ספרים ולהיות חלק משינוי שיטיב עם קהילת בית הספר

אחלאם זיאדה

אני מאמינה שתקשורת טובה בין בית הספר להורים תסייע לתלמיד בשיפור הישגיות ותיטיב עם רווחתו הנפשית.

אמירה אבלאסי

כמחנכת כיתה ותיקה וכסגנית שנייה המאמינה בהתחדשות וביזמות הרגשתי צורך להיות חלק פעיל בשינוי מערכתי שיוביל לשינוי משמעותי.

שמות יועצים/גופים מלווים:

פרופ', אבי עשור – מומחה בתיאוריה האינטגרטיבית

דר" רג'דה נבילסי – עובדת סוציאלית שחקרה את התיאוריה האקולוגית בהקשר לחברה הערבית

רג'דה מסאלחה– רכזת פרויקטים הורות וקהילה במגזר הערבי

ריאד טיבי – יועץ בתחום המדידה וההערכה

מראם מסארווה – ראש הפקולטה לחינוך במכללת אלקאסמי.

הערכים המנחים את פיתוח המוצר שלנו הינם:

  • שותפות בין הצוות החינוכי לבין קהילת בית הספר המהווה תשתית לקידום תהליכים חינוכיים וטיפוח תקשורת
  • חיזוק תחושת שייכות בקרב אוכלוסיית היעד למורשת הערבית.
  • הקשבה לצרכים של הלומד תוך יצירת התאמה ומענה לצרכים.

פתיחות המאפשרת ביטוי רגשי ותקשורת מיטיבה.

-סגנון ניהול ביזורי המאפשר ומאציל סמכויות המטפח מנהיגות מעצימה.

מנגנונים, כלים, וסדירויות הקשורות לתרבות היזמית:

  • בניית צוות מוביל רחב שנפגש אחת לשבועיים ומקיים תקשורת שוטפת בין חברי הצוות באמצעות קבוצות ווטסאפ.
  • בניית 4 מוקדים בהובלת אנשי הניסוי
  • השתלמויות לפיתוח צוות בזיקה למוקדי המיזם.
  • אימוץ תכניות קיימות שתומכות בניסוי , לדוגמא -:דיבייט ככלי המקדם תקשורת
  • ימי שיא כמנגנון המקדם את המיזם ותורם לנראות מובהקת של העשייה החינוכית.
  • פיתוח מערכים אינטר דיציפלינארית בזיקה למוקדי המיזם העיקריים.
  • בניית תכניות מותאמות למאפייני התרבות הערבית בזיקה לפדגוגיה הביקורתית.
  • ביצוע פעילויות שגרתיות של בית הספר ברוח המיזם: יום הורים במתכונת סדנאות דינאמית.
  • בניית תכנית "הורות מעשירה" שיצרה חוויה אחרת עבור ההורים בקשר עם בית הספר וכך היטיבה את הקשר עם ההורים.

דברים שלמדנו בדרך:

תובנות שעלו מתהליך הפיתוח:

– הידוק הקשר עם ההורים תרם רבות לקידום התהליך.

– העיסוק בביטוי רגש מהווה שדה מוקשים בחברה מסורתית.

– קידום תקשורת רגיש תרבות הינה נדבך משמעותי  בקידום תפקוד מיטבי בקרב הלומד.

-שיש להתאים תכניות לימודיות המכירה במאפייני התרבות.

-סגנון ניהול ביזורי הוביל לשינוי משמעותי מובהק.

טיפים ליזמים חינוכיים:

התנאים הנדרשים לצורך הטמעת המוצר במוסד חינוכי אחר.

  • סגנון ניהול ביזורי המאפשר ומאציל סמכויות.
  • זיהוי וגיוס הכוחות הפנימיים לטובת המיזם.
  • הקמת צוות מוביל המורכב מראשי צוות המסוגל לאתר צרכים ולהוביל תהליכים פדגוגים.
  • בניית שותפות עם הקהילה.
  • הכשרת הצוות- תנאי הכרחי.

ממשקים:

  • שיתוף נשים מועצמות ופורצות דרך בקהילה שהיוו מקור השראה לשינוי
  • שיתוף הורים והקהילה בהפעלת ימי שיא וסדנאות בבית הספר.

יחסי גומלין עם הסביבה הרחוקה:

יועצים אקדמאיים שסיפקו הכשרה ופיתוח מקצועי מותאם לצרכי בית הספר.

 

מר' עימאד אזבארגה