נושא : פדגוגיות חדשניות (משחקית וכד')
רמת גיל : א'-ו'
ישוב : פתח תקווה
שם המוסד החינוכי : אהוד מנור
שם מנהל/ת : ניבה קפלן
מספר תלמידים : 600
מספר מורים/ות : 35
מגזר : יהודי
תאריך עדכון : 07/07/2019
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז מרכז
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : מפרש

 

המיזם פועל בבי"ס שנתיים.  נכנסים לשנה השלישית של הפעלת המיזם.

שנת פיתוח המיזם

 2014

מדוע יצאנו לדרך?

אי נחת שנגרמה מריבוי הוראה פרונטאלית ומחוסר בטיפוח מיומנויות לומד חוקר, עצמאי ויצירתי

  • הישגי התלמידים גבוהים, אך ההוראה אינה מטפחת במידה מספקת סקרנות, חשיבה ויצירתיות.
  •  מעטות הן ההזדמנויות של תלמידים לפיתוח הרגלי למידה עצמאיים כתפישה חינוכית מובילה.
  • הלמידה נעדרת הנאת תלמידים.

החלום/ תמונת העתיד

המורים ינהלו בעצמם את למידתם: יבחרו יחידות הוראה,, יתכננו אותן ויפתחו אותן.  יחידות אלה לא תישענה על חומרי הלמידה ועל דרכי ההערכה המסורתיים. וזאת – באופן המאפשר לתלמידים ללמוד במסגרת זמן, במסגרת מקום ובהרכב חברתי מותאמים יותר לצרכים האותנטיים שלהם.

התלמידים ילמדו להכיר  את תהליכי הלמידה האישיים שלהם ולבססם, כך שיאפשרו להם ללמוד ולהתקדם בדרך יעילה ועצמאית.
לתלמידים תוצע מסגרת ייחודית, ובה מגוון של תחומי עניין לבחירה, וכן יגדלו מרחבי הבחירה בתוך תחומי הדעת השונים כדי לאפשר מידה מקסימאלית של מעורבות ושל עניין.

התלמידים ילמדו דרך חקירה, וזו תיתן מענה לסקרנות הטבעית שלהם ותאפשר הרחבת כישורי אוריינות המידע שלהם.

תלמידים יוערכו במגוון דרכים אשר תאפשרנה להם להציג את תובנותיהם ואת למידתם בדרכים שונות ויצירתיות.

מטרות המיזם ויעדיו

 טיפוח בוגר אוטונומי, סקרן, חקרן, חושב ויצירתי

  • פיתוח מקצועי של הצוות
    • שינוי תפישה והגדרה מחודשת של תפקידי המורה ושל תפקידי התלמיד
    • הקמת פלטפורמה בית ספרית, המאפשרת תכנון, התמקצעות ויצירת יחידות הוראה ברוח המיזם
  • הרחבת מרחבי הבחירה והאוטונומיה של המורה ושל הלומד
    • הגדרת מרחב האפשרויות  למורים (תחומי עניין, תחומי דעת, תכנים בתוך תחומי הדעת, פעילויות) ולתלמידים (תחומי עניין, תחומי דעת)
    • הבניית תהליכי בחירה ואוטונומיה לתלמידים
  • צמצום מספר תחומי הדעת הנלמדים בו זמנית בשאיפה ללמידה רב-תחומית
  • ארגון לימודים גמיש
    • יצירת פלטפורמה ארגונית המאפשרת יצירת ימי לימודים גמישים
    • בניית מרחבי למידה ללמידה באופנים מגוונים
  • גמישות בשימוש בחומרי למידה ובאמצעי הערכה
    • שינוי תפישה והגדרת תחומי דעת ללמידה חקרנית בעזרת חומרי למידה מגוונים
    • שינוי תפישה והגדרת תחומי דעת להערכה בעזרת כלי הערכה פתוחים
  • שינוי בסדירויות ובמערכות תומכות ומדרבנות
    • בניית מערכת שעות שתאפשר השגת היעדים
    • בניית תקציב שנתי מותאם לרוח המיזם
  • גיוס ההורים, גיוס הקהילה ושילובם בתהליך
    • הרחבת עקרונות התוכנית לחיים שאחרי שעות הלימודים
    • גיוס הורים להתנדבות ולתמיכה במהלך

קהל היעד

צוות המורים, תלמידים וקהילת בית הספר

מה השגנו ? (תוצאות צפויות/לא צפויות)

 הדבר הגדול שהשגנו הוא צמצום בלמידה המסורתית והרחבת הלמידה הפעילה והחווייתית – מבחינה תפיסתית ואסטרטגית.

 מצד המורים

  • פתיחות מחשבתית, הסרה של קבעונות חינוכית
  • היכרות עם כלים חדשניים
  • שימוש רב יותר בטכנולוגיות בחינוך

מצד הארגון

  • יצירת זמן וסדירויות המתאימות לשינוי התפיסתי בבית הספר
  • גישה שונה לסדירויות – כזו שלוקחת בחשבון את הזמן ואת הלוגיסטיקה הכרוכה בשינוי
  • מרחבי למידה חדשים

מצד התלמידים

  • חוויה יותר משמעותית
  • עלייה בתחושת מסוגלות
  • עלייה בכמות הפרויקטים שתלמידים לוקחים על עצמם להוביל

דברים שלמדנו בדרך על המיזם

  • שינוי בבית הספר חייב להתרחש באופן מערכתי. כולם שותפים, אין פטורים. יש הבנה שהתהליך אינו מתרחש באותו קצב אצל כולם, אבל הלחץ החברתי/הצוותי מגביר מוטיבציה. 
  • סבלנות ואורך רוח הכרחיים להתקדמות התהליך. מניסיוני, רק במחצית השנייה של השנה מתחילים לראות את ההתקדמות. במחצית הראשונה יש תחושה של תרדמה.  אין צורך לדאוג, בסוף רואים תוצאות… 
  • חשוב לייצר זמן ללמידת עמיתים. "צא ולמד" מובנה שבהם המורים מציגים את התהליך בפני חבריהם. חשוב, לדעתי, לעשות זאת בתוך יום הלימודים ולא במליאה או במהלך השתלמות. כך יש מחויבות רבה יותר ליישום יחידות ההוראה, ולא לומדים רק מהתכנון התיאורטי. 
  •  יש הכרח בפיתוח ארגון בו חושבים יחד. מהר מאוד ניתן להגיע למצב שבו אני ההוגה, והם המבצעים, וזה לא מה שרציתי לייצר. הבנתי שאת החוויה שרציתי לטפח בקרב התלמידים: מכוונות עצמית, חקר, יצירתיות, מסוגלות,  רציתי, למעשה, להפעיל גם בצוות.  

 

על ביה"ס

בית הספר היסודי "אהוד מנור" נוסד ב- 2007 בפתח תקווה כבית ספר "צומח" .
בבית הספר לומדים כ-950 תלמידים. בית הספר משלב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, ביניהם תלמידים על הרצף האוטיסטי, לקויי שמיעה,בעלי תסמונת דאון, בעלי שיתוק מוחין ועוד.
השכונה בה ממוקם בית הספר היא שכונה צעירה יחסית, בחתך סוציו-אקונומי בינוני- גבוה ומשכיל.
בית הספר מאופיין במעורבות גבוהה של ההורים ושל הקהילה, וביניהם מתקיים דיאלוג פתוח ושקוף. בית הספר מודע להון האנושי הקהילתי ונעזר בו לקידום אינטרסים משותפים. 

מוביל/ת המיזם

ניבה קפלן מנהלת את בית הספר מזה 8 שנים.

לאחר שנים רבות בהן עבדה בחווה החקלאית, הייתה מחלוצות שילוב המחשב בהוראה/למידה. ניבה ליוותה את כניסת המחשב והאינטרנט לבתי הספר ואת השינויים המהפכניים שהביאו עמם.

מה הניע אותך ליזום?

"הרצון לקדם את בית הספר הוא ב DNA  שלי, וחיפשתי מישהו שיוכל לסייע לי בחשיבה, שיוכל לעזור לי "לסגור את דלת המשרד ולהתרכז", שייתן כלים והזדמנות"

עד כמה הרגשת שאת יכולה ליזום, ויש לך  הכלים והמשאבים לכך?

"אני רואה את עצמי כמובילה חינוכית. החיפוש שלי הוא כל הזמן אחרי דרכים שיקדמו את התהליכים הפדגוגים בבית הספר לצד אלו החברתיים. הרצון והיכולת נמצאים בבסיס. חיפשתי מישהו שיעזור לי להתכנס ולמנף את החלומות".

במקום בו את נמצאת, מה גילית על עצמך כיזם?

  • יש חשיבות לבחירה ולמיקוד.
  • יש להתמיד.
  • השמירה על ראש פתוח הכרחית, אך בצורה ממוקדת ללא התפזרות רחבה מדי.
  • הגודל של בית הספר אינו מהווה רק חיסרון, אלא מנוף בהינתן מיקוד.
  • ההשקעה בצוות שלי היא הדבר החשוב ביותר: הקשבה, אמפתיה, טיפוח מוטיבציה.
  • האתגר המרכזי הוא הקצב. מבחינתי הוא אינו מספיק מהיר, אבל מול המטרה שהצבתי לעצמי (100% השפעה) למדתי שההטרוגניות בהטמעה היא חיונית. יש פחדים, יש חרדות, שהן חלק מתהליך הפרידה מקיבעונות של שנים.

הרחבת מעגלי השותפים  ליזמות (הצעות, שינויים, יוזמות חדשות על ידי אנשים הפועלים בתוך   ביה"ס או מחוץ לו)

מתקיים שיתוף פעולה עם הרבה מאוד גורמים וחברות מקצועיות מחוץ לבית הספר.

 

פרקטיקות וסדירויות לשיתוף וללמידת עמיתים  בידע, במיומנויות ובכלים בתהליך פיתוח יוזמה

  • ישיבות פדגוגיות בשיטת שש"ש (שימור, שיפור, שינוי): שיתוף בדברים שעשינו, בקשיים ובאתגרים, והעלאת רעיונות חדשים
  • צוות מוביל, אחת לחודש (רכזות שכבה, נציגות של הקהילות המקצועיות, נציגת שילוב)
  • קהילה מקצועית (בדגש על המונח "קהילה" כתפיסה מתהווה) של רפרנטיות מקצועיות בשכבות השונות
  • צוות ניהול מצומצם לשיתוף ולקבלת החלטות מיידיות
  • מערכת שעות גמישה – מכוונת מקצוע ולא גיל

 

מנגנונים מתמרצים ומוקירים ליוזמות

  • שיבוח פרואקטיבי בקבוצת הוואטסאפ
  • פרסום ומתן פומביות- זה משהו שאני מאוד מאמינה בו ונוהגת בו בעצמי, והטכנולוגיה כיום  מסייעת בכך. 
  • תרבות של שיתוף ועבודה צוות – מי שלא מתאים לה, (וקרו מקרים בודדים כאלה) עוזבת.
  • ביזור תפקידים לכל מורה
  • העצמה אישית עקבית ובתדירות גבוהה
  • חיזוקים חיוביים 

 

פינוי זמן ומשאבים לפיתוח יוזמות

  • תקציב ייעודי לעידוד של רעיונות ושל יוזמות
  • שימוש במנגנון הגמישות הפדגוגית של הפיתוח המקצועי לטובת המיזם 
    • ייחוד זמן לפיתוח יחידות הוראה בעלות  אפשרות בחירה
    • שעות הנחייה ומתן כלים לצוות (למשל, באמצעות חברת מתודיקה או באמצעות המכון הדמוקרטי)
    • שימוש בשעות "פיסגה"  והשלמת שעות מהניהול העצמי.

 

שיתוף והזרמת מידע (דו-צדדי) על צרכים/על הזדמנויות/על אפשרויות השפעה

 סדירויות לצוות לפיתוח יוזמות 

יש  פלטפורמות רבות לשיתוף ולהזרמת מידע בין חברי הצוות, אך אין צוות ייעודי ומבנה לניהול היוזמות. מורות המבקשות לעשות שינוי או לפתח משהו חדש יגיעו אליה  המנהלת ותמראנה משם.