נושא : הכנה לחיים
רמת גיל : א'-ו'
ישוב : הרצליה
שם המוסד החינוכי : לב טוב
שם מנהל/ת : אביטל מרגלית
מספר תלמידים : 880
מספר מורים/ות : 59
מגזר : יהודי
תאריך עדכון : 04/05/2018
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז תל-אביב
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : משרד החינוך

מאפייני מיזם:

המיזם פועל בבי"ס : 5 שנים

שנת תחילת המיזם: 2013

 למה יצאנו לדרך :

יצאנו לדרך מתוך הבנה כי לאור המציאות המשתנה, משתנה גם תפקידה של מערכת החינוך וביה"ס חייב להתאים עצמו לחידושים הפדגוגיים ולשינויים המתרחשים.

בית ספרנו גדל והצוות החינוכי החל שואל עצמו שאלות:   כיצד נראה כל תלמיד ותלמידה בבית ספר גדול? אילו מענים נוספים ניצור? אילו סדירויות ארגוניות? כיצד נתאים את הסביבה הפדגוגית והארגונית לדרישות המתאימות ללומדים במאה ה-21 מבלי לפגוע בהישגים הגבוהים של בית הספר? חשנו שיש צורך בשינוי בתפיסת ההוראה למידה.

כבית ספר גדול הנחת המוצא שלנו היא כי האתגר המרכזי שלנו הוא לראות כל אחת ואחד מתלמידינו . יצרנו  סדירויות ארגוניות  ועצירות של וצמתי הערכה ובדיקה על מנת לבחון אם אכן כל תלמידינו נראים.

שימור ושיפור הישגים: הטענה שלנו היא שכשלומדים למידת חקר במגוון דרכים גם משפרים הישגים. אנחנו בעשירון ה-10 בשפה, 9 באנגלית ו-8 במתמטיקה. ושואפים ליותר כמובן.

יש גם התקדמות בפרמטרים של האקלים, אנו מאמינים כי שיפור יחסי הקרבה והאכפתיות יובילו להוראה למידה והישגים יותר טובים. מכאן שפיתחנו סדירויות למתן מענה לצורך זה.

פיתוח מקצועי אינטנסיבי – גייסנו את הגמישות הפדגוגית בפיתוח המקצועי, על מנת לתת מענה לכל אחת ואחד מאנשי הצוות החינוכי בהתאם לצורך באמצעות: מליאה, קבוצה ופרט וזאת כדי לקדם את התהליכים. קליטה מיטבית של מורות חדשות שנקלטות בבית הספר, וחניכה שלהן תוך הטמעת יעדי ורוח בית הספר.

החלום/תמונת העתיד:

אנו שואפים לפתח לומדים עצמאיים, יצירתיים וסקרנים המוכנים לאתגרי המחר. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לתת לו את הזדמנויות לחקור ולגלות בעצמו דברים שמעניינים אותו תוך שילוב תחומי הידע ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת ועבודת צוות. החלום היה לתת למורים גמישות ואוטונומיה בכיתתם. תוך כדי כך שהלמידה תהייה רב תחומית.

תמונת העתיד שלנו : אנו שואפים להרחבת הלמידה הרב תחומית בכל תחומי הדעת הרב מלל. בניית מערכת שעות בה השיעורים מתקיימים במסגרות זמן שונות. להמשיך להרחיב את האוטונומיה בקרב המורות והתלמידים. להמשיך ולפרוץ את "לוח הצלצולים".

שאלות ואתגרים העומדים בפנינו: מתמטיקה- איך מלמדים אחרת? אנו מעוניינים לפתח גם  רב תחומיות במתמטיקה ואנגלית ובניית חללי למידה תואמים.

 מטרות המיזם :

מטרת המיזם הייתה לפרוץ את מסגרת התוכן, הזמן והמקום. פרצנו את מסגרת התוכן (למידה רב תחומית) – הלמידה כיום היא למידה רב תחומית. יש שכבות שבהן נכתבה תכנית עבודה רב תחומית על ידי המורות תוך שילוב כל מיומנויות הלמידה הנדרשות. לדוגמה: בשכבת כיתות ו' נבנתה תכנית עבודה הכוללת בתוכה שפה, גיאוגרפיה, היסטוריה, ותרבות יהודית ישראלית.

בכל אחת מהשכבות קיימת למידה אחרת שהינה למידה רב תחומית.

פרצנו את דלת הכיתה- הלמידה כיום נעשית במרחבי למידה שונים הכוללים סגנונות ישיבה שונים שהרי לכל תלמיד/ה מתאימה ישיבה אחרת בזמן הלמידה.

פרצנו את זמן השיעורים- אנו פותחים את הבוקר בצורה אחרת המאפשרת קירוב לבבות ולימוד משותף בין הילדים והמורות- מעגלי שיח, שיר ישראלי, חידודי חשבון, חידודי לשון, התעמלות בוקר, יישום הפסיכופדגוגיה. השיעור השני הינו שיעור בן 65 דקות ובו מתאפשרת למידה במגוון דרכים בתחומי דעת שונים.

הושם דגש על הפיתוח המקצועי של המורות. הדרכות והשתלמויות בית ספריות בנושא: גיוון בשיטות הוראה, גמישות ואוטונומיה בלמידה.

 קהל היעד:

כיתות א'-ו'.

מורות העוברות פיתוח מקצועי ומשתלמות.

אבנים גדולות:

א. צוות מורות מובילות המתמקצע ומשתלם בפיתוח כתיבת תכנית עבודה.

ב. הוראה מתוקשבת – התאמה והטמעת כלים תקשוביים לצורכי המאה ה-21

יציאה מדלת הכיתה – למידה במרחבים, בשילוב תלמידים מכיתות שונות לכדי כיתת לימוד.

שינוי סדר היום ע"י שבירת לוחות זמנים.

תקשוב – הכשרת מורים בכלים מתוקשבים, רכישת מחשבים.

ג.  עבודת צוות- של המורות ושל התלמידים.

ד. רב תחומיות

פירוט פעולות בכל אבן:

  • לימוד שאר חברי הצוות. ליווי כל מורה וכל תלמיד/ה. השתלמות מורות בהוראה הפורצת מסגרת פרונטלית. שאילת שאלות, שאלה פורייה. מורות מובילות אלו היוו מנוף לשאר חברי הצוות בצורת "מניפה".
  • רמת הלמידה, המוטיבציה והחשיפה. הכל החל מקבוצת מורות אשר עברה השתלמות והדרכה צמודה כאשר נבחרו נושאים אותם המורות תעברנה במסגרת הלמידה וחיבור לתחומי הדעת. לכל מורה ניתנה אפשרות הבחירה לנושאי העל במסגרת התכנית אותה תעביר. המורה הפכה ממעבירת הידע למנחה. לא כל הידע היה טבוע אצל המורה בלבד. תכנית העבודה הפכה להיות גמישה והשתנתה בכל פעם וזאת על פי התפתחות השיעור ושיקול דעתה של המורה. בתוך כך הדרכה וחשיפה ולמידה של המורות לעולם התקשוב ותהליכים פדגוגיים.
  • עבודת צוות- פיתוח מיומנויות לשיתוף פעולה ועבודה בצוות. כתיבת תכנית העבודה בצוותים ובמקביל שיתוף והתייעצות של מורות האחת עם השנייה. מורות מתחומי ידע שונים החלו לשתף פעולה ולחשוב יחד. הדבר קרב גם את המורות שלא היה להן קשר קודם לכן.  בתהליך מקביל התלמידים עבדו בקבוצות ובצוות כאשר לכל תלמיד תפקיד בצוותו.
  • רב תחומיות- דרך ההוראה השתנתה – הלומד החל להיות לומד עצמאי אשר שואל שאלות וחוקר את הנדרש. המורות החלו להבין כיצד צריכה להראות למידה שהינה למידה רב תחומית ולא מוטבעת אצל הלומדים במגירות. בכתיבת תכניות העבודה שולבו דיסציפלינות שונות כגון: מדעים, גיאוגרפיה והיסטוריה שפה, תנ"ך ותרבות יהודית ישראלית.

מה השגנו עד היום ביישום:

א. הרגלי ודפוסי עבודה אחרים וחדשים: למידה רב תחומית בכל השכבות, שילוב.

ב.  פיתוח לומד עצמאי בהתאמה למאה ה-21, פיתוח חשיבה ביקורתית ויכולת שאילת שאלות, יצירתיות.

ג.  עבודה יעילה יותר במסגרת צוות(מורים ותלמידים), צוות בעל יכולת התאמה לתפקודי הלומד במאה ה-21.

אוריינות מידעית ודיגיטלית.

ד. מיצוב בית הספר בעיר ובאזור הפיקוח כמוביל פדגוגיה חדשנית וכמיישם דרכים ללמידה במרחבי למידה חוץ כיתתיים.

דברים שלמדנו בדרך על המיזם:

חייבת להיות הלימה בין התפתחותה המקצועית של המורה לבין התפתחות הלמידה אצל הילדים. התהליכים הם מקבילים.

השינוי מתבצע תוך כדי עבודה. מצד אחד כבוד לתהליכים של התפתחות מקצועית ומהצד השני נחישות לגבי ביצוע תכניות העבודה.

כשיש גמישות בתכנים, לו"ז ומרחב למידה הילדים מפתחים יכולת טובה לעמידה בשינויים.

יכולת גמישות בצוותי עבודה בתחומי דעת שונים בעקבות פריצת מסגרות תוכן.

מתן הזדמנות לתלמידים להכרות עם מספר גדול יותר של תלמידים והרחבת מעגל חברתי.

למידת עמיתים פורייה בין הצוותים  ובין המורים – הכרחית.

היזם/ת והצוות היוזם:

היוזמה גובשה כאמור, לאחר מצב של אי נחת מצד אחד ושל רצון גדול בשינוי של צוות מקצועי מאד ומחויב, מהצד השני. תחילת היוזמה הייתה באמצעות פיתוח מקצועי של קבוצת מורות, שהמטרה היא ליצור מובילות פדגוגיות בבית הספר (בצורת "מניפה"), בסיוע השתלמויות מקצועיות שתוכננו לצורך זה.

צוות הניהול הניע את התהליך, תוך משוב מתמיד וההנהלה דחפה למציאת פתרונות לקשיים שנוצרו בדרך. למשל, עבודה ובניית תכניות לימודים ייחודיות במצבי עמימות, המעבר של ההוראה מפרונטלית למורה מנחה ועוד.

יצירת תרבות יזמית:

  • הרחבת מעגלי השותפים ליזמות: המשאבים העיקריים היו – פיתוח מקצועי בשיתוף פעולה עם הפסג"ה בהרצליה, התייעצות מתמדת והנחיה של המפקחת הכוללת, גב' שלומית ברק, ומשאבים נוספים של עיריית הרצליה, שהניע תהליך של שיפוץ נרחב בבית הספר, תוך מתן אוטונומיה לצוות ולתלמידים בעיצוב מרחבי הלמידה וחדרי התוכן.

פרקטיקות וסדירויות לשיתוף ולמידת עמיתים של ידע, מיומנויות וכלים בתהליך פיתוח יוזמה:

השתלמויות בנושא, חשיפת התכניות במליאת המורות, עבודת צוותים במליאות.

מנגנונים מתמרצים ומוקירים ליוזמות:

חשיפת תוצרי למידה בתערוכות מפעילות לתלמידים ולהורים.

פינוי זמן ומשאבים לפיתוח יוזמות:

בניית מערכת שעות מיוחדת המשלבת למידה משותפת של כמה כיתות. הקצאת מורים נוספים ללמידה במקביל.

שיתוף והזרמת מידע (דוצדדי) על צרכים/הזדמנויות/אפשרויות השפעה:

שיתוף פעולה מלא של הצוותים מבחינת התכנים, התייעצויות, העלאת רעיונות.

סדירויות לצוות לפיתוח יוזמות:

מפגש קבוע עם מנחה מקצועי. מפגש קבוע עם הנחייה פנים בית ספרית.