נושא : אחר
רמת גיל : א'-ו'
ישוב : מיתר
שם המוסד החינוכי : פסגות
שם מנהל/ת : עירית כהן
מספר תלמידים : 545
מספר מורים/ות : 35
מגזר : יהודי
תאריך עדכון : 07/05/2018
סוג חינוך : רגיל
מחוז : מחוז דרום
פיקוח : ממלכתי
תכנית מלווה : משרד החינוך

מאפייני מיזם:

המיזם פועל בבי"ס (מספר שנים): 3

שנת תחילת המיזם: 2015

למה יצאנו לדרך:

יצאנו לדרך זו מתוך צורך של הנגשת נושא השואה באופן משמעותי, בקרב קהילת לומדים צעירה ובהלימה לתוכנית החינוכית החדשה של משרד החינוך 'בשבילי הזיכרון'.

החלום/ תמונת עתיד:

מטרת המיזם פיתוח קשר של שייכות לעם, לתרבות ולמורשת היהודית תוך עידוד שיח בין ביה"ס לקהילה. חזוננו הוא פיתוח בוגר ערכי, רגיש לצורכי הזולת, בעל יוזמה חברתית המעודדת תחושת שייכות, אחדות, אחריות ואהבת המולדת.

מטרות המיזם :

במסגרת התוכנית "בשבילי הזיכרון" לימודי הנחלת זיכרון השואה בביה"ס "פסגות" ביישוב מיתר. בחרנו  בדרך ייחודית להטמיע את נושא לימודי השואה, והקמנו חדר זיכרון מיוחד לזכרו ולהנצחת פועלו של צלם גטו לודז'- מנדל גרוסמן. שיאו של האירוע היה במפגש עם  אחייניו של הצלם מנדל גרוסמן, שמואל זיל-בר וחנה גירנבאום ילדיה של אחותו שושנה ששרדה את השואה והקימה משפחה בארץ. במהלך המפגש, שיתפה המשפחה את תלמידי ביה"ס בסיפורם האישי וכן התקיים שיח משמעותי אודות הנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים.

 

 קהל היעד:

  • כלל תלמידי בית הספר.
  • קהילת היישוב מיתר.

אבנים גדולות (מנופים) עד חצי עמוד: הוראת השואה בגיל הצעיר הנה מורכבת ומאתגרת, עיבוד התכנים והנגשתם לגיל הצעיר חשובה עד מאוד ועל כן, בבית ספרנו אנו פועלים במסגרות שונות לקיים שיח ערכי בנושא השואה. כבית ספר שחרט על דגלו, לחנך את תלמידיו להיות בוגרים עצמאיים וערכיים בחרנו ללמד ולחשוף את תלמידינו לנושא השואה בדרך משמעותית, הכוללת סביבת למידה שונה, המזמנת חוויה רב חושית וכן, לקיים מעגלי שיח בקרב הקהילה ובקרב התלמידים הצעירים בשכבות ג' – ו'.
כאנשי חינוך, וכחלק מהעם היהודי, חובתנו המוסרית לזכור ולא לשכוח ולהנחיל את זיכרון השואה לדורות הבאים.
פירוט פעולות בכל אבן :

המטרות אותן הצבנו לעצמנו, והפעולות בהן נקטנו:

חינוך לערכים

  • מפגש עם דילמות ערכיות, ערעור והרהור, עיסוק בשאלות של זהות.
  • פיתוח בוגר אכפתי, בעל אחריות אישית, רגיש לאחר ולשונה ממנו, מכבד, בעל יכולת קבלה וחמלה.
  • חשיפה לדילמות מתקופת השואה והשלכה לחיינו אנו.
  • הכרת המורשת היהודית הלאומית והאנושית.

למידה משמעותית המושתתת על שלושה עקרונות מרכזיים: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד, רלוונטיות ללומד.

  • מפגש עם סביבת לימוד המזמנת חוויה רגשית, חברתית וקוגניטיבית. סביבה המותאמת לכלל התלמידים, סביבה רב חושית.
  • למידה במעגלי שיח – למידה בחברותא. למידה המקדמת חשיבה רפלקטיבית ומזמנת התמודדות עם ערכים מתנגשים תוך השלכה לחיי היומיום.
  • עידוד התלמידים להיות בוגרים מעורבים בכיתה, בביה"ס, בקהילה ובחברה בה אנו חיים.
  • הלמידה הנה למידה ספיראלית תוך מתן מענה לשלב ההתפתחותי של התלמיד (גיל כרונולוגי, רמה קוגניטיבית, והתפתחות רגשית) כך, שבשנותיו בביה"ס היסודי הלמידה היא בעלת ערך ללומד ומייצרת ערך לחברה ולקהילה בה אנו חיים.

 

 מה השגנו עד היום ביישום:

  • שיח משמעותי בנושא השואה בקרב הקהילה (הורים, קהילת היישוב ואורחים מחוץ) ובקרב תלמידי ביה"ס.
  • שיתוף קהילת ההורים בתהליך. מידי שנה מתקיימים בכיתות ג'-ו' מעגלי שיח בהם שותפים מורים, הורים ומתנדבים מהקהילה שמנחים את מעגלי השיח בקבוצות קטנות, על מנת לאפשר שיח משמעותי ואיכותי. החומרים אותם מעבירים הנם חומרים שנכתבו על ידי הצוות החינוכי.
  • הצלמנייה של מנדל גרוסמן – צלם גטו לודז' – חדרו המשוחזר של מנדל גרוסמן הפך למרחב למידה פעיל המציג את "חיי התרבות והרוח בגטו לודז'" ומזמן בעבור תלמידנו חוויה רגשית, חברתית וקוגניטיבית.

תוצאות לא צפויות

  • איתור משפחתו של הצלם מנדל גרוסמן.

במחקר אודות משפחתו של הצלם מצאנו "דף עד" שמילאה אחותו של גרוסמן ב"יד ושם".  התחלנו מסע חיפוש אחר עקבותיו ומשפחתו של גרוסמן. לאחר מאמצים רבים, ובשיתוף פעולה עם עיריית חיפה- מצאנו את אחייניו של גרוסמן. משפחתו סייעה לנו ללמוד עוד על גרוסמן ופועלו, ונוצר קשר חם בין ביה"ס למשפחה. התרגשנו להזמינם לקחת חלק במעגלי שיח, שיחה עם תלמידים וסיור בצלמנייה שהוקמה לזכרו של גרוסמן בביה"ס. הביקור השנתי של בני משפחתו הפך למסורת וישנה ציפייה הדדית למפגשים השנתיים.

  • העיסוק בנושא משמעותי זה, מיתג את בית הספר כבית ספר המוביל למידה ערכית ושמו של הפרויקט עשה הדים.
  • הנהלת ביה"ס התבקשה לפתוח את החדר המציג את הצלמנייה של גרוסמן- בפני קהילת היישוב ובתי הספר המקבילים לנו מגיעים לבקר בצלמנייה ולפעול בה.
  • הצלם מנדל גורסמן היה גם אומן מחונן. מידי שנה התלמידים יוצרים בהשראתו וכן מוצג מיצג הקשור בנושא השואה.

 

דברים שלמדנו בדרך על המיזם:

  • לצוות החינוכי מחויבות גדולה יותר להצלחת מיזם שעולה מתוך צורך בשטח וביוזמת הצוות.
  • רעיון טוב ככל שהיה ויישום טוב שלו, לא תמיד מספיק. מה שחשוב זה צוות מאמין, תומך ושותף ביישום והגשמת הרעיון.

חזון:

בית ספר "פסגות" יפתח בוגר עצמאי וערכי בעל מיומנויות וכישורים לימודיים וחברתיים בזיקה לתחומי המדעים, האמנות ומורשת ישראל. למידה חווייתית, יצירתית וחקרנית תפתח לומד בעל מסוגלות ומצוינות אישית להשתלבות מיטבית בחברה.

עיקרון פדגוגי:

למידה חווייתית בה התלמיד פעיל, מעורב, שותף תגרום להנעה והנאה ותקדם הישגים לימודיים.

השותפות למיזם: פנינה מרציאנו, מיכל שמילוביץ וקארין כהן.

פנינה מרציאנו ומיכל שמילוביץ:

לפני כשנתיים השתתפנו בהשתלמות שנקראה "בשבילי הזיכרון" תוכנית חינוכית בנושא השואה בשיתוף משרד החינוך ו'יד ושם'.  במהלך ההשתלמות צוין שמערכת החינוך שוקדת לחשוף את תלמידיה לנושא השואה, כחלק ממורשתו של העם, באופן מבוקר ועפ"י תפיסה רב גילית. עוד צוין כי אחת מהמטרות הבולטות היא הדגשת גילוייה של רוח האדם בשואה וביטוייה בתחומי היצירה, התרבות, ההגות והאומנות והעצמת תחושת המסוגלות העצמית באמצעות כלים קוגניטיביים ורגשיים להתמודדות עם סיפורי השואה. ביודענו כי עירית, מנהלת ביה"ס, שמה לה למטרה את נושא הדגל של בית ספרינו "למידה של חוויה וידע" ידענו כי היא תשמח לפתח ולהרחיב את הרעיון והמטרות שצוינו ולממשם בבית ספרנו. ואכן כך היה, הגענו למנהלת ביה"ס עם התלהבות ורשמים עמוקים מההשתלמות שחווינו, שיתפנו אותה ברעיון שהתקבל בהתלהבות רבה על ידה והיא לקחה את הרעיון מספר צעדים קדימה. בשלב זה הצטרפה אלינו מורה נוספת מהצוות, קארין כהן.
יחד עמה בנינו צוות חשיבה, נבחר היסוד המארגן -"גילויה של רוח האדם בשואה וביטויה ביצירה" ומכאן התגלגל הרעיון עד ליצירת המוזיאון – "הצלמנייה של מנדל גרוסמן".

קארין כהן:

כשהיוזמה עלתה על הפרק, בשיחה שלי עם מנהלת בית הספר ובשיחות הנוספות שקיימנו עם חברות הצוות שיזמו את הלמידה האחרת וצוות הניהול. הרגשתי שאין דבר שיכול לעצור אותנו כצוות להוציא מן הכוח אל הפועל את היוזמה. החיבור שלנו אחת לשנייה , האנרגיות העוצמתיות שלי ושל הצוות התערבלו והפכו לתחנת כוח שעבדה ימים כלילות על מנת להוציא את המיזם לפועל. גיליתי על עצמי שיש בי יכולות שלא ידעתי שהן קיימות, שאני יכולה להניע תוך כדי תנועה צוות גדול שהוא חלק בלתי נפרד ממני. גיליתי שהעקשנות שלי לפרטים הקטנים בהחלט משתלמת. וגיליתי שהמנהלת שלי היא הרוח בגבי, ההשראה שלי והיא זו שהתוותה ותתווה לי את הדרך ביוזמה הבאה כי זו רק ההתחלה.

הצלמנייה של מנדל גרוסמן – צלם גטו לודז'

במוזיאון – חדר הזיכרון שנבנה בבית הספר מוצגים 'חיי התרבות והרוח בגטו לודז" תמונות שתיעד צלם הגטו מנדל גרוסמן.

בביקור התלמידים בצלמנייה זו, אנו חושפים אותם לסביבה לימודית, בה נחשפים התלמידים לשגרת החיים בגטו באמצעות תמונות שתיעד גרוסמן במצלמתו. התמונות מתעדות את חיי הגטו, ומשקפות רגעים  משפחתיים, הצגות תאטרון,  טקסים, שיעורי העשרה, חגיגות בר מצווה, הצגות ילדים, עבודה במאפיה ובנגריה, שבת, הדלקת חנוכייה, אפיית מצות ועוד.
אלו חוויות המוכרות לתלמידים משגרת חייהם, והעיסוק בהן יוצר גשר אל זמן העבר בגטו. הביטוי "תמונה אחת שווה אלף מילים" מורגש היטב בצלמנייה של גרוסמן. חווית השואה העוצמתית הנה חוויה שקשה לתאר במילים, ודאי כאשר יש להנגישה ללומדים הצעירים. בשל כך, התמונות והמפגש עם גרוסמן כישות שחוותה את החיים בגטו- מאפשרים מפגש אותנטי ואינטימי סביב איש, חוויה, ותיעוד.

צילומים אלה מעניקים תחושה של רלוונטיות וקיימות ללא עוררין בגטו. בצלמנייה מושמע  קולו של קריין המספר על חייו של מנדל גרוסמן, ועל הסיכונים שלקח בתיעוד ההתרחשויות בגטו ומשקף את המציאות הקשה בה התקיימו הפעילויות המופיעות בצילומיו.

דרך הביקור בצלמנייה התלמידים חשים את האופן שבו בני התקופה עצמה חשו את המורכבות הבלתי נתפסת של החיים בגטו.  המתודה כאן מגלמת בעצמה את המסר על פיו כל מקור צריך להילמד בתוך הקשר ובהצלבה עם מקורות נוספים.

התלמידים פעילים בתהליך הלמידה באמצעות המיצג המשותף בו לקחו חלק, בלמידה המתרחשת טרם יום השואה ושיאה במעגלי השיח כך שהלמידה הופכת למשמעותית יותר עבורם.  למידה כזו מותירה חותם בחוויית הלומד. הסיפור והחוויה נטמעים ומעובדים וכך מופנמים לאורך זמן.

צוות בית הספר שוקד ללא הרף על בניית מעגלי שיח המקיימים דיאלוג עם התפתחויות דידקטיות, ותפיסות מחשבתיות משתנות וכן, פיתוח מתמיד של חדר הזיכרון.

 

הרחבת מעגלי השותפים  ליזמות (הצעות, שינויים, יוזמות חדשות על ידי אנשים הפועלים בתוך או מחוץ לבי"ס):

פרקטיקות וסדירויות לשיתוף ולמידת עמיתים של ידע, מיומנויות וכלים בתהליך פיתוח יוזמה:

  • מפגשים עם יוזמי הרעיון להבנת הרעיון ופיתוחו הפדגוגי.
  • חשיפה בפני הצוות המוביל להמשך פיתוח פדגוגי.
  • מפגשי מליאה לחיבור הצוות החינוכי ולשמיעת רעיונות נוספים.
  • חלוקת תפקידים לבניית סביבת הלימוד.
  • השתלמות מוסדית בתחום.
  • חשיפה לנושא השואה בארבעה מועדים לאורך השנה: נבנתה תכנית בית ספרית ספירלית בעלת רציונאל רב שנתי .

מנגנונים מתמרצים ומוקירים ליוזמות:

  • הוקרה בישיבות צוות.
  • פרסום בקהילה.
  • השתתפות גורמי פיקוח ומועצה הלוקחים חלק במעגלי השיח.
  • הערכת הורים.

פינוי זמן ומשאבים לפיתוח יוזמות:

  • שעות ישיבות צוות.
  • מליאות מורים.
  • שעת צוות ניהול.

 

שיתוף והזרמת מידע (דו-צדדי) על צרכים/הזדמנויות/אפשרויות השפעה:

  • בביה"ס ישנה תרבות יזמית, אשר מעודדת את הצוות החינוכי ליזום תהליכים פדגוגיים. מורה בעל יוזמה, מקבל את כל המשאבים הנדרשים לקידום המיזם.
  • שיתוף הצוות החינוכי בקולות קוראים לפיתוח יוזמות.

סדירויות לצוות לפיתוח יוזמות:

  • ישנה שעה ייעודית לצוות ניהול בו אנו יוזמות רעיונות לקידום ביה"ס.
  • כל מורה בעל יוזמה, פונה להנהלת ביה"ס, משתף ברעיון ומקבל את כל המשאבים הנדרשים לקידום הרעיון.

*במידה ואין ביטוי לאחד הרכיבים השאירו ריק